האימפריה הביזנטית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←יהודים באימפריה הביזנטית: הגהה, replaced: פאגני ← פגני |
←ימי מלכותו של יוסטיניאנוס: תור הזהב של האימפריה הביזנטית: קצת גם על כלכלה וסביבה, מעבר לפוליטיקה וצבא :) |
||
שורה 78:
====תאודורה====
[[תאודורה (המאה ה-6)|תאודורה]] הייתה אשתו של הקיסר יוסטיניאנוס, ותופעה היסטורית ייחודית בפני עצמה. במקור הייתה לוליינית [[קרקס]] וייתכן שאף [[זונה]], כפי שסיפרו השמועות באימפריה, ולפי תאוריהם של כמה היסטוריונים. כדי להתחתן איתה, העביר יוסטיניאנוס חוק מיוחד המתיר לבני האצולה להינשא לפשוטי העם. תאודורה התגלתה ברבות הימים כיועצת נבונה ומוכשרת, ובין השאר הייתה זו שייעצה לקיסר שלא לברוח מקונסטנטינופול בעת [[מרידת ניקה]] ([[532]]) ובכך הצילה את כיסאו.
=== שורת אסונות במאה ה-6 ===
סדרת [[ממצא ארכאולוגי|ממצאים]] מצביעים על כך שבאמצע [[המאה ה-6]] סבלה האימפריה הביזנטית מסדרת אסונות. על פי סקירה של [[קרחון|קרחונים]] ושרידי עצים עתיקים, תארכו חוקרים סדרה של [[התפרצות געשית|התפרצויות געשיות]] לסביבות 540 לספירה. קונסטנטינופול הייתה במוקד האסון, שגרם לעלייה בתמותה באימפריה ובחלקים של אירופה<ref name=":0">{{קישור כללי|כתובת=https://travel.walla.co.il/item/3226648|הכותב=|כותרת=נחשפה הסיבה לקריסת הישובים העתיקים בנגב|אתר=וואלה|תאריך=}}</ref>.
בנוסף, בתקופה זו ידוע למחקר על השתוללות של מגיפת ה[[דבר (מחלה)|דבר]] ברחבי האימפריה, תופעה שגרמה גם היא לעלייה בתמותה<ref name=":0" />.
סדרת אסונות אלו החלישו את כוח הקנייה המשמעותי של אזור קונסטנטינופול, שהיה עד אז מייבא משמעותי מאזורים שונים באימפריה, דוגמת [[הנגב]] הביזנטי. חוקרים של [[אוניברסיטת חיפה]] הסיקו מהממצאים באזור זה שסדרת אסונות זו סימנה את תחילתה של התפוררות כלכלית וחברתית של מגוון תרבויות שהיו תחת שלטון האימפריה במערב אסיה<ref name=":0" />.
===יורשי יוסטיניאנוס===
מלחמותיו המרובות של יוסטיניאנוס ומפעלי הבניה שלו - על רקע השפעותיהם של סדרת האסונות - אילצו את יורשיו להתמודד עם אוצר ריק. אף על פי כן, הם הצליחו להדוף את פלישת הפרסים ממזרח, ואת פלישות ההונים, הסלבים והאווארים מצפון. לעומת זאת, שבטי ה[[לומברדים]] כבשו את מחציתה של איטליה, וגם שטחי ביזנטיון בספרד אבדו לה.
באופן כללי, היה מצבה של הקיסרות טוב למדי כאשר מהפכה צבאית הפילה את שלטונו של [[מאוריסוס, קיסר האימפריה הביזנטית|מאוריסוס]] ומינתה לקיסר את [[פוקאס]], קיסר גרוע ורודן ששלט בקיסרות משך 8 שנים. המצב נעשה גרוע אף יותר ב-[[610]], עם פלישתו של [[כוסרו השני]] מלך [[האימפריה הסאסאנית]] לביזנטיון, באמתלה של נקמה בפוקאס בשם מאוריסיוס. חיל פרס הגיע עד לשערי קונסטנטינופול וכבש את כל מחציתה המזרחית של הקיסרות: האימפריה הביזנטית שיוועה למושיע.
שורה 87 ⟵ 94:
בימים שבהם עמדה ביזנטיון על סף קריסה, קם לה מציל בדמותו של [[הרקליוס]], בנו של נציב קרתגו. הרקליוס מרד והדיח מכסאו את פוקאס, הדף את פלישות האווארים ומיגר סופית את הכובשים הפרסים עד לגבולות ארצם ([[627]]). מבחינה דתית, ניסה הרקליוס במהלך תקופת שלטונו לפשר לשווא בין [[הכנסייה הקתולית]] למונופיזיטים על ידי ניסוח ה[[המינות המונותליטית|תורה המונותליטית]], שפורסמה בתעודה הקרויה בשם אקטסיס, וכן הוא הפך את היוונית לשפה הרשמית במדינה והמיר את התואר המסורתי אוגוסטוס בתואר היווני למלך. ברם, אליה וקוץ בה: מצבה הכספי של ביזנטיון היה רע מאד, המורל הלאומי בשפל, ולבסוף, הפלישה הערבית שמה לאל את כל ניצחונותיו של הרקליוס.
במקביל לעליית הרקליוס לשלטון בביזנטיון, החל ערבי בן [[שבט קורייש]] בשם [[מוחמד]] להטיף ב[[מכה]] לייחוד האל. בשעה שהביזנטים והסאסאנים התכתשו ביניהם, הלך ונוצר מדרום להם כוח דתי ולאומי חדש, אשר גבר בנקל על שתי האומות המותשות משנים של מלחמה. אזורי הנגב הסמוכים ל[[חצי האי ערב]] כבר היו בשלב זה בשלבי התפוררות מתקדמים שהחלו עוד בתקופת אסונות הטבע של המאה הקודמת, מה שהפך את ראשית הפלישה הערבית לקלה יחסית, בעקבות העדר התנגדות מאורגנת רצינית<ref name=":0" />. הגל הראשון של פלישות הערבים אל מחוץ
[[קובץ:Solidus-Justinian II-Christ b-sb1413.jpg|שמאל|ממוזער|250px|זוג מטבעות המציגים את פניו של [[יוסטיניאנוס השני]]]]
| |||