מוליכות-על – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
יהודי מהשומרון (שיחה | תרומות) מ הגהה: מוליכות-העל, כמו בהמשך הערך ובהתאם לכללי הלשון |
יהודי מהשומרון (שיחה | תרומות) כנ"ל |
||
שורה 7:
בשנת [[1933]] גילו [[וולטר מייסנר]] (Walther Meissner) ו[[רוברט אוכסנפלד]] (Robert Ochsenfeld) כי מוליכי-על דוחים שדות מגנטיים חיצוניים, תופעה הנקראת כיום "[[אפקט מייסנר]]". האחים היינץ ופריץ לונדון<!-- (F. and H. London) --> הראו בשנת [[1935]] כי אפקט מייסנר הוא תולדה של הדרישה ל[[אנרגיה חופשית]] מזערית בעקבות זרם בחומר המוליך-על. תיאור פנומנולוגי רחב יותר ניתן על ידי [[ויטאלי גינזבורג|גינצבורג]] ו[[לב לנדאו|לנדאו]] בשנת [[1950]]. תאוריית גינצבורג-לנדאו תיארה היטב את התכונות המקרוסקופיות של מוליכי-העל שהיו ידועים באותה התקופה. יתר על כן, [[אלכסיי אבריקוסוב]] הראה כי על סמך תאוריה זו צריכים על המוליכים להתחלק לשני סוגים, שיקראו לימים "סוג ראשון" ו"סוג שני". גינצבורג ואבריקוסוב זכו על תגליות אלו ב[[פרס נובל לפיזיקה]] לשנת 2003 (לנדאו זכה בפרס נובל שנים קודם, בשנת [[1962]], על תרומותיו לחקר תופעת [[נוזל על|נוזליות-העל]], ובעת מתן הפרס כבר לא היה בין החיים).
תגלית חשובה נוספת התרחשה אף היא בשנת 1950, כאשר עמנואל מקסוול ובמקביל קבוצתם של ריינולדס, סרין, רייט ונסביט<!-- (C. A. Reynolds, B. Serin, W. H. Wright, and L. B. Nesbitt) --> גילו כי [[מעבר פאזה|הטמפרטורה הקריטית]] של [[איזוטופ|איזוטופים]] שונים של אותו החומר שונה. תגלית זו הייתה צעד חשוב לקראת הופעתה של תורה מיקרוסקופית המתארת מוליכי-על בשנת [[1957]] על ידי [[ג'ון ברדין|ברדין]], [[לאון קופר|קופר]] ושריפר. תורה זו, הנקראת על שם ראשי התיבות של מגליה "[[תורת BCS]]", הציגה את תופעת
בשנת [[1962]] פותח הכבל מוליך-העל הראשון, העשוי סגסוגת [[ניוביום]]-[[טיטניום]], על ידי חוקרים מ[[וסטינגהאוס]]. פיתוחו של כבל זה הוביל ליצירת המגנטים הראשונים המבוססים על מוליכות-על. באותה שנה, גילה התאורטיקאי [[בריאן ג'וזפסון|בריאן דייוויד ג'וזפסון]]<!-- Brian David Josephson --> כי זרם מוליך-על יכול לזרום בין שני על מוליכים המופרדים ביניהם במבודד. תופעה זו, הנקראת כיום "אפקט ג'וזפסון", מנוצלת ליצירת רכיבים [[אלקטרוניקה|אלקטרוניים]], ביניהם ליצירת [[מגנטומטר]]ים רגישים (בעזרתם ניתן ללמוד את הקוונט של שטף מגנטי <math>\Phi_0 = \frac{h}{2e}</math> ובשילוב עם מדידות של [[אפקט הול הקוונטי]] למדוד את [[קבוע פלאנק]] בצורה המדויקת ביותר כיום). על עבודתו זכה ג'וזפסון בפרס נובל בפיזיקה לשנת [[1973]].
| |||