פתיחת התפריט הראשי

שינויים

הוסרו 4 בתים ,  לפני 7 חודשים
אין תקציר עריכה
 
==שנות כהונתו המוקדמות ובריתות פוליטיות==
השנים הראשונות של שלטונו לא היו מסעירות מבחינה פוליטית, אבל אחרי כמה שנים התברר שהיו ליוחנן שאיפות חילוניות גרנדיוזיות, לאחר שאיחד את כוחו של [[הכס הקדוש]] עם הסיעה הצבאית של אביו, אלבריק.{{הערה|שם=John136|1=John Bagnell Bury, The Cambridge Medieval History, Volume III: Germany and the western empire, (Plantagenet Publishing, 1930), p. 136.}} בשנת 959, הוא ניהל מלחמה נגד שני הנסיכים של [[קפואה-בנאונטו]], פאדולף הראשון ולאנדולף השלישי. במהלך הקרבות האלה (שבהם צבאות האפיפיור הובסו), המלך המוצהר של [[איטליה]], והאויב הישן של האפיפיורות, [[ברנגריוס השני]], תקף את אדמות האפיפיור, והיווה איום ישיר על רומא עצמה.{{הערה|שם=John136}} בסתיו של 960, ליוחנן לא נותרה ברירה אלא לפנות אל מעצמה אזורית, [[אוטו הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה|המלך אוטו הראשון]] של גרמניה, לבקש עזרה צבאית, ובתמורה לכך להציע לאוטו את התואר "[[קיסר האימפריה הרומית הקדושה]]".{{הערה|שם=Norwich,77|1=Norwich, Popes, p.77}} אוטו, שבמהלך כל חייו שאף להקים לתחייה את [[האימפריה הפרנקית|ממלכת קרל הגדול]],.{{הערה|שם=Norwich,77}} הסכים להגן על האפיפיור ולהחזיר לו את אדמתו.{{הערה|שם= Joseph71|1= Joseph F. Kelly, The Ecumenical Councils of the Catholic Church: A History, (Liturgical Press, 2009), p. 71}} צבאו של אוטו פלש לאיטליה, שיחזר את הריבונות האפיפיורית וגם הרחיב את אדמות האפיפיור עד שהן היוו כמעט שני שלישים של איטליה.{{הערה|שם= Joseph71}} בשל כך, בשני בפברואר לשנת 962, אוטו ואשתו [[אדלייד]], קיבלו ברומא את התואר "[[קיסר]]" ו"קיסרית" של האימפריה הרומית הקדושה, תואר ששמרו עליו [[מלכים וקיסרים גרמניים|משפחות המלוכה הגרמניות]] במשך קרוב לאלף שנים.{{הערה|Norwich, Popes, p. 78}}
 
==הסכסוך עם המלך אוטו==
משתמש אלמוני