הר געש – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
מ שוחזר מעריכות של 37.26.149.207 (שיחה) לעריכה האחרונה של Euro know
שורה 1:
[[קובץ:MSH80 st helens eruption plume 07-22-80.jpg|שמאל|ממוזער|200px|התפרצות [[הר סנט הלנס|סנט הלנס]], 1980]]
]].
[[קובץ:Computer animation showing May 18, 1980 St Helens landslide.png|שמאל|ממוזער|200px|הדקות הראשונות בהתפרצות: בירוק - התמוטטות ה[[לוע הר געש|לוע]], באדום - ראשית [[התפרצות געשית|ההתפרצות]]]][[קובץ:MSH82 st helens plume from harrys ridge 05-19-82.jpg|שמאל|ממוזער|200px|לוע סנט הלנס, צולם בחודש מאי 1982]]
'''הר געש''' הוא [[מבנה (גאולוגיה)|מבנה גאולוגי]] הנוצר כאשר [[מאגמה]] פורצת דרך סדקים ב[[קרום כדור הארץ]] ונפלטת אל פני השטח בתהליך הנקרא "[[התפרצות געשית]]". "וולקנו", המונח הלועזי להר געש, מושאל מהר הגעש [[וולקנו]] (vulcano) שב[[האיים הליפאריים|איים הליפאריים]] – איים געשיים ב[[הים התיכון|ים התיכון]]. "וולקן" הוא גם שמו הרומי של [[הפייסטוס]], [[אל]] ה[[נפחות]] וה[[אש]] ב[[מיתולוגיה רומית|מיתולוגיה הרומית]].
 
הרי געש הם ביטוי לחום העצום האצור במעמקי [[כדור הארץ]], [[חום (פיזיקה)|חום]] שיש בו כדי להתיך [[סלע]]ים. [[צפיפות החומר|צפיפותו]] של הסלע המותך, ה[[מאגמה]], קטנה מזו של הסלע המוצק המרכיב את [[קרום כדור הארץ]], לכן המאגמה עולה באטיות. במקומות שבהם מגיעה המאגמה אל פני כדור הארץ מתקיימת פעילות געשית, העשויה להתרחש בשני אזורים גאולוגיים: בגבול בין [[לוחות טקטוניים]] וב[[נקודה חמה (גאולוגיה)|נקודה חמה]] הנוצרת, על פי הסברה המקובלת, כתוצאה מ[[הסעת חום]] מ[[גלעין כדור הארץ]] באמצעות [[תימרת מעטפת]].
 
התחום המדעי העוסק בחקר הרי געש נקרא "[[וולקנולוגיה]]", והוא ענף מתחום מדעי ה[[גאולוגיה]].
 
==מחקר הרי געש==
[[קובץ:Rubens - Vulcano forjando los rayos de Júpiter.jpg|שמאל|ממוזער|200px|"[[וולקן]]", ציור של [[פטר פאול רובנס|רובנס]], 1636 - 1638]]
ב[[העת העתיקה|עת העתיקה]] ראה הפילוסוף [[אמפדוקלס]] את העולם כמחולק לארבעה כוחות יסוד: אדמה, אוויר, אש ומים, כאשר הרי געש הם ביטוי ליסוד האש. [[אפלטון]] גרס כי כמויות בלתי נדלות של מים חמים וקרים זורמים בנהרות תת-קרקעיים, וכי בעומק כדור הארץ מתפתל נהר אדיר של אש, פיריפלגטון (Pyriphlegethon), המזין את הרי הגעש בעולם. [[אריסטו]] ראה באש התת-קרקעית תוצאה של חיכוך הרוח בסלע כאשר היא חודרת מבעד למעברים צרים. הפילוסוף הרומי [[לוקרטיוס]] טען כי הר הגעש [[אתנה]] חלול, וכי האש התת-קרקעית הבוקעת ממנו מוזנת על ידי רוחות עזות המנשבות על פני הים. [[אובידיוס]] האמין כי הלהבות מוזנות באמצעות "מאכלים שמנים" וכי [[התפרצות געשית|התפרצויות געשיות]] דועכות כאשר אוזל מקור ההזנה. [[מרקוס ויטרוביוס פוליו|ויטרוביוס]] טען כי [[גופרית]], [[אלום]] (אבן מלח המורכבת מגופרת אשלגן וגופרת חמרן) ו[[ביטומן]] הם שמזינים את האש התת-קרקעית. תצפיות שערך [[פליניוס הזקן]] העלו כי רעידות אדמה קדמו בדרך כלל להתפרצות הר געש. הוא עצמו נהרג כתוצאה מהתפרצות הר הגעש [[וזוב]] בשנת 79, התפרצות שתועדה על ידי אחיינו [[פליניוס הצעיר]].
 
תיאורים של הרי געש בתקופת ה[[רנסאנס]] קידמו במידה ניכרת את הידע שהיה קיים באותה תקופה, כמו למשל תיאור [[זרם פירוקלסטי]] ב[[האיים האזוריים|איים האזוריים]] בשנת 1580. [[גאורגיוס אגריקולה]] טען כי לקרני השמש אין כל קשר להרי געש, והאמין כי [[תרסיס]] הנמצא בלחץ רב גורם להתפרצויות של "שמן הרים" ו[[בזלת]]. [[יוהאנס קפלר]] ראה בהרי הגעש נתיב לדמעות ולהפרשות של כדור הארץ: ביטומן, [[זפת]] ו[[גופרית]]. [[דקארט]], אשר הכריז כי אלוהים ברא את הארץ ברגע אחד, הכריז גם כי עשה זאת בשלוש שכבות: המעמקים הלוהטים, שכבת המים והאוויר. הרי הגעש נוצרו, לדעתו, כאשר קרני השמש פילחו את הארץ.
 
במאה ה-18 פיתח ה[[גאולוג]] הגרמני [[אברהם גוטלוב ורנר]] את ה"נפטוניזם", תאוריה שבבסיסה היה אוקיינוס חובק כול, שנסוג לאט עד למקומו הנוכחי תוך כדי שיקוע של כל סוגי הסלעים והמינרלים בקרום כדור הארץ. חוקר הטבע הסקוטי [[ג'יימס האטון]] יצא נגד תאוריית הנפטוניזם של ורנר עם תאוריה משלו שכונתה [[פלוטוניזם]] (על שם האל [[פלוטו (מיתולוגיה)|פלוטו]]), שלפיה משקל המים והאדמה מתחת לימים יוצר לחץ שגורם לחום, להתכת האדמה וליצירת [[לבה]] הפורצת מהרי געש. האטון הניח כי התהליכים המעצבים את פני כדור הארץ הם איטיים ואחידים (אוניפורמיים), בהתאם להשקפתו הדתית ה[[דאיזם|דאיסטית]], שדגלה באל לא-פרסונלי שיצר את העולם כמכונה מושלמת הפועלת ללא הרף. בהתאם, הוא ניסח את [[עקרון האחידות]]. לעקרון האחידות קמה במהלך המאות ה-18 וה-19 תנועת התנגדות בדמות ה"קטסטרופיסטים" – שהצביעו על קיומם של [[מאובן|מאובנים]] ימיים באזורים יבשתיים, והגנו על התפיסה שלפיה שינויים גאולוגיים התרחשו באירועים קטסטרופליים בממדים עצומים, כמו למשל [[המבול]] התנכ"י, ולא בהשתנות איטית לאורך מיליוני שנים. כתגובה לקטסטרופיסטים פרסם הגאולוג הסקוטי [[צ'ארלס לייל]] ב-1830 את הספר "עקרונות הגאולוגיה" ובו הציג טען בזכות עקרון האחידות על ידי הצגת דוגמאות מרחבי [[אירופה]]. לייל, שנחשב לאבי הגאולוגיה המודרנית, סיכם את עקרון האחידות במשפט: "ההווה הוא המפתח לעבר". תאוריות גאולוגיות מודרניות מדברות על שינויים אחידים לאורך שנים לצד שינויים דרסטיים, כמו רעידות אדמה והתפרצויות געשיות, המתרחשים בזמן קצר.
 
המחקר המודרני מתמקד במעקב אחר [[התפרצות געשית|התפרצויות געשיות]] תוך שימוש ב[[סייסמוגרף|סייסמוגרפים]] הטמונים באזורים געשיים לבדיקת שינויים סייסמיים במהלך התפרצות ובעיקר בחיפוש אחר תדרים הרמוניים המסמנים זרימת [[מאגמה]] ב[[צינור הזנה (גאולוגיה)|צינורות הזנה]]. כמו כן נערך מעקב אחר שינויים בגודלם ובנפחם של הרי געש, פליטות [[גז]]ים ושינויי [[טמפרטורה]].
 
==הרקע להיווצרות הרי געש==