הבדלים בין גרסאות בדף "האימפריה הביזנטית"

מ
הסבת תג ref לתבנית:הערה (תג)
(←‏ימי מלכותו של יוסטיניאנוס: תור הזהב של האימפריה הביזנטית: קצת גם על כלכלה וסביבה, מעבר לפוליטיקה וצבא :))
מ (הסבת תג ref לתבנית:הערה (תג))
 
=== שורת אסונות במאה ה-6 ===
סדרת [[ממצא ארכאולוגי|ממצאים]] מצביעים על כך שבאמצע [[המאה ה-6]] סבלה האימפריה הביזנטית מסדרת אסונות. על פי סקירה של [[קרחון|קרחונים]] ושרידי עצים עתיקים, תארכו חוקרים סדרה של [[התפרצות געשית|התפרצויות געשיות]] לסביבות 540 לספירה. קונסטנטינופול הייתה במוקד האסון, שגרם לעלייה בתמותה באימפריה ובחלקים של אירופה<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 25223220:0">|{{קישור כללי|כתובת=https://travel.walla.co.il/item/3226648|הכותב=|כותרת=נחשפה הסיבה לקריסת הישובים העתיקים בנגב|אתר=וואלה|תאריך=}}</ref>}}.
 
בנוסף, בתקופה זו ידוע למחקר על השתוללות של מגיפת ה[[דבר (מחלה)|דבר]] ברחבי האימפריה, תופעה שגרמה גם היא לעלייה בתמותה<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 25223220:0" />}}.
 
סדרת אסונות אלו החלישו את כוח הקנייה המשמעותי של אזור קונסטנטינופול, שהיה עד אז מייבא משמעותי מאזורים שונים באימפריה, דוגמת [[הנגב]] הביזנטי. חוקרים של [[אוניברסיטת חיפה]] הסיקו מהממצאים באזור זה שסדרת אסונות זו סימנה את תחילתה של התפוררות כלכלית וחברתית של מגוון תרבויות שהיו תחת שלטון האימפריה במערב אסיה<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 25223220:0" />}}.
 
===יורשי יוסטיניאנוס===
בימים שבהם עמדה ביזנטיון על סף קריסה, קם לה מציל בדמותו של [[הרקליוס]], בנו של נציב קרתגו. הרקליוס מרד והדיח מכסאו את פוקאס, הדף את פלישות האווארים ומיגר סופית את הכובשים הפרסים עד לגבולות ארצם ([[627]]). מבחינה דתית, ניסה הרקליוס במהלך תקופת שלטונו לפשר לשווא בין [[הכנסייה הקתולית]] למונופיזיטים על ידי ניסוח ה[[המינות המונותליטית|תורה המונותליטית]], שפורסמה בתעודה הקרויה בשם אקטסיס, וכן הוא הפך את היוונית לשפה הרשמית במדינה והמיר את התואר המסורתי אוגוסטוס בתואר היווני למלך. ברם, אליה וקוץ בה: מצבה הכספי של ביזנטיון היה רע מאד, המורל הלאומי בשפל, ולבסוף, הפלישה הערבית שמה לאל את כל ניצחונותיו של הרקליוס.
 
במקביל לעליית הרקליוס לשלטון בביזנטיון, החל ערבי בן [[שבט קורייש]] בשם [[מוחמד]] להטיף ב[[מכה]] לייחוד האל. בשעה שהביזנטים והסאסאנים התכתשו ביניהם, הלך ונוצר מדרום להם כוח דתי ולאומי חדש, אשר גבר בנקל על שתי האומות המותשות משנים של מלחמה. אזורי הנגב הסמוכים ל[[חצי האי ערב]] כבר היו בשלב זה בשלבי התפוררות מתקדמים שהחלו עוד בתקופת אסונות הטבע של המאה הקודמת, מה שהפך את ראשית הפלישה הערבית לקלה יחסית, בעקבות העדר התנגדות מאורגנת רצינית<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 25223220:0" />}}. הגל הראשון של פלישות הערבים אל מחוץ לחצי האי ערב החל ב-[[634]], ריסק את האימפריה הססאנית המובסת וכבש יותר ממחצית שטחה של ביזנטיון. ייתכן מאד, שלולא עלייתו של הרקליוס לשלטון הייתה ביזנטיון כולה נכבשת, אולם כעת, הצטמצמו גבולותיה של האימפריה הביזנטית עד כדי כך שבשנת [[673]] הטילו הערבים מצור על קונסטנטינופול עצמה.
 
[[קובץ:Solidus-Justinian II-Christ b-sb1413.jpg|שמאל|ממוזער|250px|זוג מטבעות המציגים את פניו של [[יוסטיניאנוס השני]]]]