אינדונזיה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Silentium2019 (שיחה | תרומות)
מ הסרת קישורים עודפים
שורה 38:
=== העת העתיקה ===
 
ב[[העת העתיקה|עת העתיקה]] הייתה אינדונזיה מורכבת מממלכות שונות. ב[[המאה ה-2|מאה ה-2]] מתיישבים [[הודו|הודים]] הביאו את ה[[בודהיזם]] למספר ממלכות באיי [[סומטרה]] ו[[ג'אווה]]. מנין שנים נפוץ בג'אווה היה [[אג'י סאקא]] שראשיתו בשנת [[78]]. מקורו ב[[הודו]]בהודו. ראשית השימוש בכתב [[פאלי]] ה[[הודו|הודי]]ההודי באינדונזיה מתוארך לשנת [[101]]. עם הגעת [[סוחר]]ים [[ערבים]] ו[[פרסים]] ב[[המאה ה-8|מאה ה-8]], נפוץ ה[[אסלאם]] באיים. נמצאה מצבת קבר של שיח' מוסלמי ב[[בארוס]] באי [[סומטרה]] שזמנה לשנים [[668]]/[[669]].{{הערה|1= אזכור שנת 672 במקור באנגלית הוא טעות. שנת 48 ל[[ה'גרה]] החלה ב-[[20 בפברואר]] [[668]] והסתימה ב-[[8 בפברואר]] [[669]]. ראו גם [[:en:Jawi alphabet|כאן]]}}. זהו האזכור הקדום ביותר של המוסלמים באינדונזיה. קיימת עדות של נוסע [[סינים|סיני]] על נוכחות מוסלמים באינדונזיה כבר בשנת [[674]]{{הערה|1=פורסם בירחון "[[מסע אחר]]"}}, ממלכת [[סריויג'איא]] יצרה קשר עם הח'ליפה [[עמר בן עבד אלעזיז]] החל [[718]]. אז שלח המאהאראג'א [[סרי אינדראוארמאן]] של סריויג'איא מכתב אל ה[[ח'ליפה]] בבקשה שישלח אליו מטיף ללמדו את האסלאם. אין בזה אשור לאסלום ממלכת סריויג'איא כי נתיניה המשיכו להאמין ב[[בודהיזם]]. תשובת המוסלמים למכתב באה במכתב משנת [[724]] בלווי [[שפחה]] "זנג'ית" [[אפריקה|אפריקנית]] שחורה שנשלחה אל סרי אינדראוארמאן{{הערה|1=^ a b Azra, Azyumardi (2006). Islam in the Indonesian world: an account of institutional formation. Mizan Pustaka. {{ISBN|979-433-430-8}}.}}.
מסחרה של סריויג'איא הגיע עד [[מדגסקר]] במערב, כולל מהגרים מסריויג'איא שנותרו שם בשנת [[830]], [[הודו]], [[תאילנד]], [[פיליפינים]], [[מלאיה]], [[סין (אזור)|סין]] וכל מרחבי הארכיפלג האינדונסי עד ל[[איריאן המערבית]]. ישנה כתובת חרוטה על לוח [[נחושת]] שנמצאה ב[[פיליפינים]] המעידה על קשר בין הפיליפינים לסריויג'איא והאי [[ג'אווה]]. הכתובת מכילה מילים מ 4 שפות: [[סנסקריט]], [[מלאית]] עתיקה, [[טאגאלוג]] ושפת האי ג'אווה. זמנה מקביל ליום שני [[21 באפריל]] שנת [[900]].
 
שורה 67:
 
בגלל ששטחה משתרע על שתי יבשות עולם החי בה מגוון:
* בחלק האסייתי: [[טיגריס]]ים, [[נמר]]ים, [[קרנפיים|קרנפים]], [[פיל|פילים]]ים, [[קופים]], [[תן|תנים]] ו[[תאו]]ים.
*בטווח שבין קו ואלאס ולק ובר: [[אייל טימור]], [[חזיר בר]], תאויים, קופים, [[דרקון קומודו]].
* בחלק האוסטרלי: [[קנגורו]]אים, [[אמו]]ים, [[דינגו]]אים: [[הכלבים השרים מגינאה החדשה]] {{אנ|New Guinea singing dog}} ו[[עדניים|ציפורי גן עדן]].
 
== פוליטיקה ==
שורה 77:
{{הפניה לערך מורחב|פוליטיקה של אינדונזיה}}
 
אינדונזיה היא רפובליקה בעלת שלטון נשיאותי. הנשיא ובית הנבחרים עומדים לבחירה אחת לחמש שנים, בבחירות עממיות. כהונת הנשיא מוגבלת לשתי קדנציות רצופות בלבד. עד ל[[התפטרות]]ו של הנשיא [[סוהארטו]] במאי 1998, הייתה אינדונזיה תחת שלטון רודני, בו שלט הנשיא בפועל ומינה את רוב הנציגים בבית הנבחרים. מחליפו של [[סוהארטו]], [[יוסוף חביבי]], התחיל תהליך של דמוקרטיזציה שנמשך עם הנשיאים [[עבד א-רחמן וחיד]], הנשיאה [[מגוואטי סוקרנופוטרי]], [[סוסיליו באמבאנג יודהויונו]] והנשיא המכהן, [[ג'וקו וידודו]], המכהן מאוקטובר 2014. באמצעות 4 שינויי חוקה, בוצעו עד כה תיקונים של ממש בארגון והפעלה של הרשות המחוקקת, המבצעת והשופטת. נשיא אינדונזיה הוא ראש המדינה, המפקד העליון של [[צבא אינדונזיה]], קובע מדיניות והשולט על ניהול ענייני הפנים והחוץ. הנשיא ממנה מועצת שרים (קבינט) שחבריה אינם חייבים להיות חברים בבית הנבחרים.
 
הגוף היצוגי הבכיר במדינה הוא ה-(Majelis Permusyawaratan Rakyat (MPR, "אספת העם המייעצת", המתכנסת פעם בשנה, תומכת ומתקנת את החוקה, מקבלת דיווח מהנשיא ומקדמת את היישום הפורמלי של המדיניות שנקבעה. יש לה את הסמכות להדיח את הנשיא. לאספה שני בתים: בית הנבחרים ((Dewan Perwakilan Rakyat (DPR) – "מועצת נציגות העם" עם 550 חברים, ונציגי המחוזות השונים במדינה ((Dewan Perwakilan Daerah (DPD) – "מועצת הנציגים האזוריים", עם 168 חברים. ה-DPR הוא הגוף המחוקק שמפקח על פעילות הרשות המבצעת. המחוקקים נבחרים כנציגי מפלגות פוליטיות אחת ל-5 שנים. מעמד ה-DPR והשתתפותה בניהול המדינה השתפר מאז 1998 באופן מהותי כתוצאה מהליך הדמוקרטיזציה. על רקע של [[ביזור]] סמכויות מהשלטון המרכזי בג'קרטה הבירה, השתפר למחוזות גם מעמד ה-DPD.
שורה 87:
=== יחסי אינדונזיה עם ישראל ===
{{הפניה לערך מורחב|יחסי אינדונזיה-ישראל}}
המדיניות הרשמית בין המדינות היא התעלמות או אי-קיום יחסים רשמיים. מצב זה נשמר שנים רבות עקב היותה מדינה מוסלמית אשר תומכת במאבק הערבי במדינת ישראל, אך כמו רבות מן המדינות האסלאמיות האחרות אינה נוטלת חלק פעיל במאבק. ברמת הפרט אזרחי ישראל אינם מנועים באופן גורף מלבקר במדינה, אך ייתקשו לקבל אשרת ביקור. מנגד, גם אינדונזים רשאים לבקר בישראל, ומשלחות [[צליינים]] מבקרות בה מדי שנה. בכל אחת משתי המדינות לא קיימת נציגות של המדינה האחרת, אך בערוצים לא-ישירים שונים מתקיימים קשרי מסחר שונים בין אינדונזיה לישראל.
 
ב-[[18 בינואר]] [[1950]] הייתה ישראל בין הראשונות שהכירו בעצמאות אינדונזיה. אינדונזיה הודתה על ההכרה אבל לא קשרה קשרים עם ישראל בין היתר כי [[מחמד נציר]] ראש ממשלת אינדונזיה דאז, ו[[מחמד רום]] שר החוץ בממשלת נציר, הגדירו אותה{{מקור}} כ"נושאת דגל הקולוניאליזם באסיה".
שורה 111:
{{הפניה לערך מורחב|כלכלת אינדונזיה}}
 
הכלכלה האינדונזית היא הכלכלה הגדולה ב[[דרום-מזרח אסיה]]. היא מאופיינת ככלכלת משק, שבה לממשלה בעלות על חברות מרכזיות רבות, וכן סמכות לפיקוח על מחירים של מוצרים רבים.
 
אינדונזיה היא מפיקת [[נפט]] מרכזית ב[[מזרח אסיה]], ובנוסף עשירים האיים במרבצים של [[גז טבעי]], [[בדיל]], [[נחושת]] ו[[זהב]].
שורה 125:
בעבר חל איסור חוקי על חברות אינדונזיות לסחור עם ישראל. אולם חילופי השלטון שהתרחשו בסוף [[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]], והשינויים המהותיים שהתחוללו ברמה הפוליטית והמדינית שם, הביאו לשינוי, לפתיחות והתגמשות התנאים הנוגעים לסחר עם ישראל. בינואר 2001 הושגה פריצת דרך בכל הנוגע לסחר בין ישראל לאינדונזיה, לאחר ביקורם של בכירים ממשרד התמ"ת הישראלי באינדונזיה. במהלך ביקור זה, שכלל גם פגישה עם הנשיא וחיד, נמסר לידי הנציגים הישראליים מכתב משר התמ"ס האינדונזי, המצהיר כי אין מגבלות על הסחר בין המדינות. לאחר פרסום המכתב בכלי התקשורת, פורסמה הבהרה מצד האינדונזים, לפיה המכתב מתייחס לפעילות הסקטור הפרטי בלבד ולא כולל השתתפות במכרזים ממשלתיים ועסקים עם חברות בבעלות ממשלתית. מכתב זה מקובל ומכובד על ידי החברות האינדונזיות ועד היום, יחסים עסקיים בפרופיל נמוך בסקטור הפרטי, זוכים להסכמת הממשל האינדונזי.
 
על פי נתוני [[מכון היצוא]] היקף הסחר (יבוא + יצוא) של ישראל ואינדונזיה הסתכם בשנת 2011 בכ-137 מיליון דולר, עלייה של כ- 15כ־15% לעומת התקופה המקבילה בשנה הקודמת. בשנת 2010 הסתכם הסחר בסחורות בכ- 119בכ־119 מיליון דולר, עלייה דומה של כ- 15כ־15% לעומת השנה הקודמת. יבוא הסחורות מאינדונזיה גבוה משמעותית מיצוא הסחורות אל המדינה דבר המתבטא בגרעון סחר עקבי שהגיע בשנה האחרונה לכ-102 מיליון דולר, גידול של 10%. בשנת 2011 עלה יבוא הסחורות של ישראל מאינדונזיה בשיעור של כ-16% והוא הסתכם בכ-120 מיליון דולר. בשנת 2010 נרשם גידול של כ-17% ביבוא הסחורות והוא הסתכם בכ-106 מיליון דולר. יצוא הסחורות של ישראל לאינדונזיה הסתכם בשנת 2011 בכ- 17בכ־17 מיליון דולר, עלייה של כ- 34כ־34% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. בשנת 2010 נותר היצוא ללא שינוי משמעותי יחסית לשנת 2009. בשנה זו הסתכם היצוא של ישראל לאינדונזיה ב-12.9 מיליון דולר, לעומת יצוא של 12.5 מיליון דולר בשנת 2009. ע"פ הערכות מכון היצוא, היצוא בפועל לאינדונזיה גבוה מהיצוא הרשמי וזאת עקב יצוא המתבצע דרך מדינה שלישית.
 
== גאוגרפיה ==
שורה 141:
 
אינדונזיה מחולקת ל-34 מחוזות (כולל 2 הטריטוריות בעלות מעמד מיוחד של [[אצ'ה]] ו[[יוגיאקרטה]]) ואזור אחד מיוחד של הבירה [[ג'קארטה]]. [[מזרח טימור]] הייתה פעם חלק מאינדונזיה, אבל לאחר משאל העם ב-1999, הפכה מזרח טימור למדינה עצמאית.
המחוזות באינדונזיה (לפי אזורים):
* [[סומטרה]]: [[אצ'ה]], [[צפון סומטרה]], [[מערב סומטרה]], [[בנגקולו]], [[ריאאו]], [[איי ריאאו ג'אמבי]], [[דרום סומטרה]], [[לאמפונג]], [[איי בנגקה בליטונג]].
 
* [[סומטרהג'אווה]]: [[אצג'ה]], [[צפון סומטרהקארטה]], [[מערב סומטרהג'אווה]], [[בנגקולובאנטן]], [[ריאאו]], [[איי ריאאומרכז ג'אמביאווה]], [[דרום סומטרהיוגיאקרטה]], [[לאמפונג]],מזרח [[איי בנגקה בליטונגג'אווה]].
* [[ג'אווה]]: [[ג'קארטה]], [[מערב ג'אווה]], [[באנטן]], [[מרכז ג'אווה]], [[יוגיאקרטה]], [[מזרח ג'אווה]].
* [[קלימנטאן]] ([[בורניאו]]): [[מערב קלימנטאן]], [[מרכז קלימנטאן]], [[מזרח קלימנטאן]], [[צפון קלימנטאן]], [[דרום קלימנטאן]].
* [[נוסא תנגגארא]]: [[באלי]], [[מערב נוסא תנגגארא]], [[מזרח נוסא תנגגארא]].
שורה 150 ⟵ 149:
* [[איי מאלוקו ופפואה]]: [[מאלוקו]], [[צפון מאלוקו]], [[פפואה (פרובינציה)|פפואה]], [[מערב פפואה]].
=== רמות ארגון בשלטון באינדונזיה מלמטה למעלה ===
* DESA | KAMPUNG: "כפר" - גם בתוך שכונה עירונית
* KECAMATAN: תת-נפה
* KABUPATEN: נפה
* PROPINSI | PROVINSI | DAERAH: מחוז
 
שורה 163 ⟵ 162:
הגדולה והחזקה בקבוצות האתניות היא של ה[[ג'אוונזים]] (בני [[ג'אווה]]). בניסיונם ליצור אחדות לאומית ניסו הג'אווים להשליט את תרבותם על המדינה כולה ולדכא מסורות אחרות. ניסיונות אלה עוררו תגובות נגד קשות ובהן התחזקות ה[[אסלאם]] ה[[פונדמנטליזם|קיצוני]] והתגברות המגמות ה[[בדלנות|בדלניות]] של עמי אינדונזיה.
 
באינדונזיה מדוברות 742 שפות{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://portalsatu.com/read/budaya/berapa-jumlah-bahasa-daerah-di-indonesia-36621|הכותב=Safriandi A. Rosmanuddin|כותרת=כמה שפות מדברים באינדונזיה?|אתר=''portalsatu.com''|תאריך=30 באוקטובר 2017|שפה=אינדונזית}}}}. רק אחת מהשפות היא רשמית: [[אינדונזית]].
 
 
 
ה[[אסלאם]] הוא ה[[דת]] השלטת באינדונזיה (כ-88%) וזוהי המדינה בעלת מספר המוסלמים הגדול ביותר בעולם, עם מעל 220 מיליון מוסלמים. שאר התושבים הם [[נצרות|נוצרים]] (כ-9%), [[בודהיזם|בודהיסטים]] (2%) ו[[הינדואיזם|הינדים]] (1%). בסוף [[שנות ה-90 של המאה ה-20]] ותחילת [[המאה ה-21]] החלו להתרחש מהומות על רקע דתי באזורים שונים של המדינה.