|
|
|
===מושל ירושלים===
ב-28 בדצמבר 1917 נתמנה סטורס למושל ירושלים, תחילה מושל צבאי, תחת [[מנהלת שטחי האויב הכבושים (O.E.T.A)]]{{אנ|Occupied Enemy Territory Administration}} שמקום מושבה היה ב[[קהיר]] ו[[אלנבי]] מפקדה והחל משנת [[1920]] המושל האזרחי של העיר, תחת [[הנציב העליון]] [[הרברט סמואל]] שעמד בראש ממשלת [[המנדט הבריטי]] על [[ארץ ישראל]] והיה כפוף ל[[משרד המושבות]] הבריטי. סטורס שימש בתפקידו בימי [[מאורעות תר"פ]], [[מאורעות תרפ"א]] ומאורעות [[2 בנובמבר]] 1921. ה[[יהודים]] האשימו אותו ביחס עוין אליהם ותארו אותו כ"איש הרע" שמאחורי הנציב העליון{{הערה|{{המזרחי||המאורעות בשני לנובמבר|1921/11/24|00600}}}}. לטענת היהודים היה על סטורס לאבטח את [[חג נבי מוסא|חגיגות "נבי מוסא"]], מהן התפתחו המאורעות, במשמר צבאי כבד אך הוא לא עשה כן. הם סברו כי סטורס אחראי למעצרם של אנשי ההגנה היהודית במאורעות תר"פ בעיר העתיקה ולכליאתם בכלא עכו. [[ועד הצירים]] שחקר את המהומות הגיע למסקנה כי רונלד סטורס ליבה בכוונה את המתיחות בין היהודים לערבים כחלק משיטת "הפרד ומשול". ועדת חקירה בריטית קבעה כי סטורס נכשל בביטחון יתר בהאמינו כי די בכוח המשטרה לשמור על חגיגות "נבי מוסא" מבלי להזעיק את הצבא. לאחר מאורעות 1920 פיטר סטורס את [[ראש עיריית ירושלים]] [[מוסא כאט'ם אל-חוסייני]] משום שראה בו את אחד המסיתים שהביאו למהומות ומינה במקומו, כראש העירייה, את [[ראע'ב נשאשיבי]] המתון, בן משפחת [[הנאששיבים]] היריבה ל[[משפחת חוסייני]] ולמופתי [[חאג' אמין אל חוסייני]]. המופתי עצמו נדון לעשר שנות מאסר על חלקו במהומות. כשוך מאורעות 1920 ו-1921 ובתקופת הרגיעה שלאחריהן הצליח סטורס לשוב ולזכות באהדתם של שני הצדדים.
היהודים האשימו את סטורס בכך שהיה מן המתנגדים ליישוב היהודי ומינויו בא כדי לרצות את ה[[ערבים]], כאות לנייטרליות של שלטונות המנדט. סטורס ועימו [[ארנסט ריצ'מונד]], היוו משקל נגד לצמד [[נורמן בנטויץ']], היועץ המשפטי ה[[יהודי]] של ממשלת המנדט ו[[וינדהאם דידס]], [[המזכיר הראשי של ממשלת המנדט]], שגילו עמדה אוהדת לציונות וליישוב.
|
