ליטני – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
דרוש מקור
אין תקציר עריכה
שורה 30:
 
==מי הנהר והשימוש בהם==
ספיקת הנהר 920 מיליון [[מטר מעוקב|מ"ק]] בשנה של מים מתוקים ברמה גבוהה. כחצי מהמים מנוצל עד לברך הליטני, בעיקר באמצעות מפעלי ההשקיה והמפעל ההידרואלקטרי הקשורים לאגם קרעון. באזור ברך הליטני זורמים כיום כ-480 מיליון מ"ק בשנה. בקטע שלאחר ברך הליטני (אל-קאסמיה) מנוצלים עוד כ-125 מיליון מ"ק בשנה להשקיה, והיתר (כ-355 מ"ק בשנה) נשפכים לים התיכון.
 
==נהר הליטני וארץ ישראל==
שורה 49:
{{הפניה לערך מורחב|גדר הצפון#רקע היסטורי}}
 
[[הסכם סייקס-פיקו]] ביו [[האימפריה הבריטית|בריטניה]] לבין [[צרפת]] ([[1916]]) הותיר בצד הצרפתי חלקים נרחבים מ[[הגליל]] של היום, וכמובן אתואת כל הליטני. לאחר סיום [[מלחמת העולם הראשונה]], בריטניה לא ראתה עצמה מחויבת להסכם זה, ומדיניותה הרשמית הייתה [[הצהרת בלפור]] ([[1917]]) - "בית לאומי" לעם היהודי בארץ ישראל.
 
בשנת [[1919]], לקראת אישור [[המנדט הבריטי]], [[התנועה הציונית]], בראשות [[חיים ויצמן]] הציגה תוכנית לממשלת בריטניה, ובה הנהר ליטני משמש כגבולה הצפוני של ארץ ישראל - עד 25 [[מייל]]ים צפונית ל"ברך" הליטני, כ"דרישה מינימלית הכרחית למימוש הבית היהודי הלאומי". היה זה במידה רבה פרי המלצת [[שמואל טולקובסקי]] - מראשי הפרדסנים בארץ ועסקן ציוני נודע. טולקובסקי טען שיהיה קל יותר ל[[מוסלמים]] שמדרום לליטני להתחבר עם המוסלמים ב[[ארץ ישראל]], ופחות ל[[נוצרים]] שמצפון לליטני. גם הוא הדגיש את העובדה שהיהודים הגרים בצור רואים את עצמם כחלק מתושבי ארץ ישראל, ואינם חוגגים יום טוב שני של גלויות.