עובר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
קו מפריד בטווח מספרים
שורה 22:
 
===Fetus===
* '''בין השבוע ה-8 ל-11''': פניו של העובר מקבלים צורה אנושית. ה[[מוח]] מתפתח וה[[לב]] מזרים [[דם]]. ה[[אף]], ה[[נחיר|נחיריים]]יים, ה[[פה]], ה[[סנטר (איבר)|סנטר]] וה[[אוזן|אוזניים]] כבר התפתחו. [[מערכת הרבייה|איברי המין]] התפתחו. [[כף יד|כפות הידיים]] ו[[כף רגל|הרגליים]] מתפתחים והן מכוסות בקרום של [[עור]] עדיין.
 
* '''בין השבוע ה-8 ל-11''': פניו של העובר מקבלים צורה אנושית. ה[[מוח]] מתפתח וה[[לב]] מזרים [[דם]]. ה[[אף]], ה[[נחיר|נחיריים]], ה[[פה]], ה[[סנטר (איבר)|סנטר]] וה[[אוזן|אוזניים]] כבר התפתחו. [[מערכת הרבייה|איברי המין]] התפתחו. [[כף יד|כפות הידיים]] ו[[כף רגל|הרגליים]] מתפתחים והן מכוסות בקרום של [[עור]] עדיין.
 
* '''שבוע 12''': [[מערכת השרירים]] של התינוק מתחילה בפעולתה. העובר מסוגל להניע את ידיו ורגליו, לסגור ולפתוח את כפות ידיו. [[עמוד השדרה]] וה[[צלעות]] מתקשחים ונוצרות ה[[ציפורן|ציפורניים]].
* '''שבוע 16''': כבר ניתן לדעת את מין התינוק על ידי [[בדיקת אולטרה סאונד להריון|בדיקת אולטרה סאונד]]. [[מערכת העצבים]] עדיין אינה מושלמת ועיניו עצומות. העובר פעיל - בועט ומתהפך ועד השבוע ה-20 מגיע למשקל ממוצע של 200-250200–250 גרם.
 
* '''שבוע 16''': כבר ניתן לדעת את מין התינוק על ידי [[בדיקת אולטרה סאונד להריון|בדיקת אולטרה סאונד]]. [[מערכת העצבים]] עדיין אינה מושלמת ועיניו עצומות. העובר פעיל - בועט ומתהפך ועד השבוע ה-20 מגיע למשקל ממוצע של 200-250 גרם.
 
* '''שבוע 23''': העובר יכול לשמוע את קולה של אמו ורעשים חיצוניים. ה[[ריאה|ריאות]] מתפתחות אך לא [[בשילה|בשלות]] לגמרי. משקלו מוכפל ולקראת השבוע ה-27 ישקול העובר כקילוגרם. בשבוע ה-28 תנועות העובר מורגשות היטב.
 
* '''שבוע 32''': העובר כמעט מושלם, עיניו פקוחות. הוא ממלא את רוב חלל הרחם ותנועותיו מוגבלות. בסוף השבוע ה-35 משקלו בסביבות 2-2.5 קילוגרם.
 
* '''שבוע 36''': החל מהחודש התשיעי (השבוע ה-36 להריון) העובר בשל ומתחיל בדרכו לביסוס ה[[ראש]] ב[[אגן]]. סיומו של התהליך מגיע עם רגע ה[[לידה]] שבו העובר הופך להיות [[תינוק]].
 
== קביעת מין העובר ==
בהפריה תקינה, מינו של העובר תלוי בהרכב [[כרומוזום|הכרומוזומים]] שבתאי הגוף; לכל תא בגוף האדם 46 כרומוזומים (באופן נורמלי מספרם קבוע), אשר כל אחד מהם נושא מידע גנטי הקובע את תכונותיו של האדם. כל הכרומוזומים מסודרים בזוגות, ויש בסה"כ 23 זוגות. 22 זוגות נקראים [[אוטוזום|אוטוזומים]] (autosomes) וזוג אחד קרוי בשם [[כרומוזומי מין]] (גונוזומים) - סה"כ 44 אוטוזומים ו-2 כרומוזומי מין. באופן תקין, כרומוזומי המין נחלקים לשני סוגים: כרומוזום מין [[נקבה|נקבי]] גדול יותר הנקרא X, וכרומוזום מין [[זכר|זכרי]]י קטן יותר הנקרא Y, כאשר כל הורה תורם תא מין אחד ובו כרומוזום מין אחד ע"פ החלוקה הבאה: ב[[ביצית|תא מין נקבי]] קיים באופן נורמלי [[כרומוזום X]] ואילו ב[[תא זרע|תא מין זכרי]] קיים באופן נורמלי כרומוזום X או [[כרומוזום Y]]. כך שתא המין הזכרי הוא זה ש"קובע" את מין היילוד - באופן תקין אם זרע המכיל X יפרה את הביצית, תיווצר [[זיגוטה]] שכרומוזומי המין שלה הם XX והיא תהיה נקבה ואילו אם זרע המכיל Y יפרה את הביצית, תיווצר זיגוטה שכרומוזומי המין שלה הם XY והוא יהיה זכר.
 
לעיתים נופלות טעויות בשלבים שונים של ייצור תאי המין הנושאים את כרומוזומי המין ולעיתים נופלות טעויות בהפריה עצמה, וכך נוצרים עוברים מרובי כרומוזומי מין (לדוגמה: XXY). לעיתים הגוף ידחה את העובר ותתרחש [[הפלה טבעית|הפלה ספונטנית (טבעית)]] ולעיתים תתרחש לידה תקינה אך העובר יוולד עם מומים שונים - לעיתים קרובות [[עקרות]] הנובעת בדרך כלל כתוצאה מאי התפתחות תקינה של [[מערכת הרבייה]] של היילוד במהלך גיל ה[[התבגרות]], בשל אותן טעויות בכרומוזומי המין. ישנם מקרים שבהם יווצר עובר עם סתירה בין מערכות הרבייה הפיזיות לבין ההורמונים או הכרומוזומים, כך שלעיתים לא ניתן להכריע את מינו של היילוד בשל טעויות כרומוזומליות.
שורה 44 ⟵ 38:
[[קובץ:Fetus.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עובר אנושי]]
 
התחום ב[[ביולוגיה]] החוקר את ההתפתחות העוברית נקרא '''[[אמבריולוגיה]]'''. זהו ענף של '''ה[[ביולוגיה התפתחותית|ביולוגיה ההתפתחותית]]'''. המונח [[אונטוגנזה]] מתייחס להתפתחות הפרט הבודד, וכולל את ההתפתחות העוברית אך גם את ההתבגרות וה[[הזדקנות]].
 
לחקר ההתפתחות העוברית חשיבות עליונה במחקר הביולוגי. ב[[בעלי חיים]] איברים מסוימים קיימים בעוברים אך נעלמים במהלך ההריון; מתופעה זו ניתן ללמוד רבות על ה[[פילוגנזה]] של בעלי חיים, היינו על התפתחותם ה[[אבולוציה|אבולוציונית]], ועל הקשר ומידת הקרבה בין המינים השונים. דוגמה לכך היא הופעת ה[[זנב]] בשלב מוקדם של התפתחות עוברי האדם, באופן דומה מאוד להופעתו בהתפתחותם של כל שאר עוברי ה[[חולייתנים]]. בבני-אדם וב[[קופי-אדם]] הזנב מתנוון עוד לפני הלידה, בעוד שבקופים בעלי הזנב וברוב שאר החולייתנים הוא ממשיך להתפתח. '''[[החוק הביוגנטי]]''' שהציע [[ארנסט הקל]] בסוף המאה ה-19 אף הרחיק לכת וקבע כי שלבי ההתפתחות העוברית חוזרים בסדר מדויק על ההיסטוריה האבולוציונית של המין כולו ("האונטוגנזה חוזרת על הפילוגנזה"), ואולם כיום ידוע כי זהו אינו חוק הנכון תמיד. שמרנותה האבולוציונית של ההתפתחות העוברית נובעת מכך שהופעת איבר אחד לעיתים קרובות הופכת להיות שלב מארגן הכרחי בהתפתחותם של איברים המופיעים לאחריו, ועל כן העלמותו בתהליך האבולוציה מבלי לגרום נזק כללי תתבצע באופן הפשוט ביותר על ידי הופעתו הזמנית והתנוונותו לאחר שהסתיים תפקידו המארגן. התנוונות כזו מושגת באמצעות [[מוות]] "מתוכנת מראש" של תאים: [[אפופטוזה]]. באמצעות מחקר עוברי ניתן ללמוד עוד על תופעה זו, לה השלכות רבות בחקר ה[[גרונטולוגיה|הזדקנות]] ו[[מחלה|מחלת]] ה[[סרטן (מחלה)|סרטן]].