ארקדי גאידמק – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לתוהו ובוהו
שורה 19:
גאידמק נולד למשפחה [[יהודי]]ת ב[[מוסקבה]] שב[[ברית המועצות]] (נכון להיום [[רוסיה]]){{הערה|שם=עשיר|{{הארץ|יוסי מלמן|נכון, אני אדם עשיר, בעצם, אמיד|1.1511320|18 במרץ 2005}}}}. אביו היה מנהלן ב[[בית חולים]] ואמו עבדה בחברה להפצת מזון. ב-[[8 באפריל]] [[1972]], יום-הולדתו ה-21, עלה לישראל, והתגורר זמן קצר בקיבוץ [[בית השיטה]], ממנו עבר ל[[חיפה]] ועבד כ[[ספן]] בחברת "[[צים]]". במהלך אחת ההפלגות נשאר בצרפת.
 
לדברי גאידמק, הוא הגיע לצרפת חסר כל והחל לעבוד כפועל פשוט, לאחר מכן הקים קבוצה לשיפוץ בתים ולאחר שרכש שליטה מספקת בצרפתית החל לעבוד כ[[מתורגמן]] מ[[צרפתית]] ל[[רוסית]]. לאחר שהתבסס, ב-[[1976]] הקים ב[[פריז]] חברה לתרגום מסמכים שעבדה עם הממשל הצרפתי ועם משלחת הסחר של [[ברית המועצות]], והצליח ליצור קשרים שעזרו לו בהמשך דרכו. לא ידוע כיצד הצליח להרוויח את הונו אך ב-[[1993]] רכש מממשלת רוסיה את חובה של מדינת [[אנגולה]] והפך למורשה חתימה בחשבון הבנק הלאומי של אנגולה. בשנת [[1995]] הגדיל מאוד את הונו כאשר עסק בתיווך עסקאות נשק בין משרד ההגנה הרוסי וממשלת [[צ'כיה]] לבין אנגולה, בעת שהתרחשה שם [[מלחמת אזרחים]]. עסקאות אלה הקנו לו מעמד רם בעיני השלטון הצבאי במדינה, שזיכה אותו בדרכון דיפלומטי של אנגולה. באותו הזמן נמשך המשבר הכלכלי במדינות ברית המועצות לשעבר, וגאידמק ניצל את התוהוה[[תוהו ובוהו]] הכלכלי ואת קשריו עם [[נשיא קזחסטן]], [[נורסולטן נזרבייב]], לרכישת מפעלים רבים.
 
בשנת 1998 הקים גאידמק יחד עם בכירי [[המוסד]] לשעבר, [[אבי דגן]] (ראש אגף צומת לשעבר) ו[[דני יתום]] (ראש המוסד לשעבר), את חברת האבטחה הפרטית "[[גיאו סטרטג'יק קונסלטאנסי]]", שעיקר פעילותה היה באנגולה וב[[הרפובליקה של קונגו|רפובליקה של קונגו]]. בעזרת קבוצה זו ובשיתוף פעולה עם חברת [[לב-דן]] של תת-אלוף (מיל') [[זאב זכרין]], חימש ואימן גאידמק את המיליציות של נשיא קונגו לשעבר, [[דניס ססו-נגוסו]] בעסקה שסכומה מעל 50 מיליון דולר{{הערה|1=Yossi Melman, Julio Godoy, André Verlöy ו-Phillip van Niekerk,{{כ}} [http://projects.publicintegrity.org/bow/report.aspx?aid=154 The Influence Peddlers], באתר The Center for Public Integrity}}. מספר ההרוגים במלחמת האזרחים זו נאמד בעשרות אלפים. דניס ססו-נגוסו ניצח וקיבל לידיו בחזרה את השליטה במדינה.