עברית ישראלית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 46:
למשל, ההבחנה בין זכר ונקבה במספרים המונים פחתה בקרב צעירים דוברי עברית של ימינו. מערכת ההחלפה בין עיצורים סותמים לחוככים המכונה "כללי [[בג"ד כפ"ת]]" השתנתה במידה ניכרת והותאמה למערכת המורפולוגית של העברית של ימינו (כך, למשל, בקרב צעירים, יש נטייה לשמור על איכות העיצור לאורך כל נטיית הפועל, כך ששומעים *ספּרתי/לספּור ותפֿרתי/*לתפֿור, במקום ספֿרתי/לספּור ותפֿרתי/לתפּור - ראו [[פונמה#השתנות פונמית בעברית|השתנות פונמית בעברית]]). תהליכי ה"הסדרה" קורים בצורה מואצת, והם מאפיינים את העברית הישראלית כשפה שנוצרה משילוב בין רבדים לשוניים היסטוריים שונים שאין ביניהם בהכרח התאמה בכללים הדקדוקיים.
 
בנוסף, העברית הישראלית מתפתחת בסביבה [[רב-לשונית]]. מחצית המשתמשים בה אינם ילידיים, וגם הדוברים הילידיים לומדים בדרך-כלל לפחות שפה זרה אחת. במצב זה, מושפעת העברית הישראלית בצורה אינטנסיבית משפות זרות (בדומה ל[[לשון חז"ל]] שהושפעה מארמית,יוונית ,לטינית וכו). גם כאן אפשר למצוא הבדלים בין-דוריים: בעוד שבשפת המבוגרים נשמעת השפעה של בעיקר של [[יידיש]] ושל [[שפות סלאביות]] / + של [[ערבית]] ו[[פרסית]] (ושאר שפות העולים השונות), בקרב הצעירים ניתן להבחין בהשפעה מסוימת של השפה ה[[אנגלית]]. יש מילים שנובעות מהארמית ([[ארמית בבלית]] של התלמוד הבבלי למשל) ומילים שהגיעו מ[[ערבית|הערבית]] על ניביה השונים (חלק מחידושי הלשון של משכילים כמו [[אליעזר בן יהודה]], יחסי השכנות עם ערביי ישראל, תרומת העליות מארצות ערב). כמו כן, יש מילים בעברית שהושפעו משפות נוספות כמו צרפתית, גרמנית, ספרדית, יוונית, איטלקית ועוד. {{-}}
 
==פונולוגיה==