עברית ישראלית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שימוש בקו מפריד במקום מקף, במקומות המתאימים לכך.
שורה 23:
העברית הישראלית התפתחה בסוף [[המאה ה-19]] ובתחילת המאה ה-20, בתהליך המכונה "[[תחיית הלשון העברית]]". ב[[שנות האלפיים]] מדברים בה כשמונה מיליון בני אדם – רובם ככולם [[תושב|תושבי]] מדינת ישראל או [[הגירה|מהגרים]] ישראלים בעולם, מתוכם כארבעה מיליון כ[[שפת אם]], כשני מיליון [[עולה חדש|עולים חדשים]], כמיליון [[ערביי ישראל|ערבים ישראלים]] וכחצי מיליון ישראלים מהגרים או [[תושב חוץ|תושבי חוץ]] {{אנ|Expatriate}} ויהודים ב[[הקהילה היהודית|קהילות יהודיות ברחבי העולם]]. בנוסף משתמשים בה כחצי מיליון [[ערבים]]{{מקור}} בשטחי [[הגדה המערבית|יהודה שומרון]] ו[[רצועת עזה|חבל עזה]] לצורך תקשורת עם [[ישראלים]].
 
העברית הישראלית היא הנפוצה בישראל בין שתי [[שפה רשמית|השפות הרשמיות]] של מדינת ישראל, עברית וערבית{{הערה|ראו [[מדיניות לשונית בישראל]] לגבי הגדרת השפות הרשמיות בישראל}}, ועוד לפני [[הקמת מדינת ישראל|הקמתה]], הייתה אחת מן השפות הרשמיות של ממשלת [[המנדט הבריטי]]. לעברית הישראלית אין [[ניב (סיווג שפה)|ניבים גאוגרפיים]], אולם אפשר להבחין ב[[סוציולקט]]ים או ב[[אתנולקט]]ים, הבאים לידי ביטוי בעיקר ב[[הגייה|הגיית]] ה[[עיצור]]ים - במיוחד ה[[עיצורים לועיים|עיצורים הלועיים]]. העברית משמשת גם כלשון [[דיבור]] וגם כלשון [[כתב]], [[תרבות]], [[מחקר]] ו[[מינהל ציבורי|מינהל]]. הגוף החוקר ומכוון את התפתחות השפה העברית באופן רשמי, מתוקף [[חוק]] של מדינת ישראל, הוא [[האקדמיה ללשון העברית]].
 
==מקורותיה של העברית הישראלית==
עקב תהליך ההתפתחות הייחודי שלה יש לעברית הישראלית מאפיינים מיוחדים, שכן כלולים בה יסודות לשוניים ממקורות שונים: יסודות מן ה[[עברית]] הקלאסית - בעיקר [[עברית מקראית|העברית המקראית]] ו[[לשון חז"ל]]; יסודות מן [[לשון ימי-הביניים|העברית הכתובה של ימי הביניים]] ותקופת [[תנועת ההשכלה היהודית|ההשכלה]]; יסודות שמקורם בשפה ה[[ערבית]]; יסודות שמקורם בשפות [[אירופה]] שדוברו בפי יוצרי העברית הישראלית, בעיקר [[יידיש]], [[פולנית]], [[רוסית]] ו[[גרמנית]]; ויסודות שנוצרו עם הזמן מתוך תהליכים פנימיים שחלו בשפה זו. תהליכים כאלה חלים בכל שפה, אולם בעברית הישראלית הם קורים בצורה מואצת עקב התנאים המיוחדים שבהם היא מתפתחת (ראו פירוט להלן).
 
ישנם חוקרי שפה החלוקים ביניהם בכמה סוגיות באשר לאופייה ולדמותה של השפה, למשל מידת הקשר בינה לבין העברית הקדומה. המחלוקות משתקפות גם בשמות השונים שמכנים בהם את השפה, ובהם '''עברית ישראלית''' או '''עברית חדשה''', '''עברית מודרנית''' ו'''עברית בת-זמננו'''. רוב החוקרים מכנים את העברית הישראלית בשם Hebrew או '''עברית''' ולצורך הבחנה כותבים Modern Hebrew (=עברית מודרנית) או Israeli Hebrew (=עברית ישראלית).
שורה 42:
 
==השפעות==
העברית הישראלית מתבססת על הרבדים הקדומים שלה ומשתנה במשך הזמן בדומה לשפות חיות אחרות. ניתן למצוא משפחות רבות שבהן העברית היא השפה הראשונה של שלושה דורות - הסבים, ההורים והנכדים. כבר לפני קום המדינה ניתן היה למצוא משפחות כאלה, בעיקר משפחות יהודיות שהתגוררו כבר דורות בשטח ארץ-ישראל, אך הן הפכו נפוצות במיוחד בראשית [[המאה ה-21]]. ההבדלים הבין-דוריים העיקריים הם באוצר המלים - הבדל הניכר בשפות מדוברות רבות - ובהסדרת מערכות לשוניות או ביטול הבחנות לשוניות מסובכות.
 
למשל, ההבחנה בין זכר ונקבה במספרים המונים פחתה בקרב צעירים דוברי עברית של ימינו. מערכת ההחלפה בין עיצורים סותמים לחוככים המכונה "כללי [[בג"ד כפ"ת]]" השתנתה במידה ניכרת והותאמה למערכת המורפולוגית של העברית של ימינו (כך, למשל, בקרב צעירים, יש נטייה לשמור על איכות העיצור לאורך כל נטיית הפועל, כך ששומעים *ספּרתי/לספּור ותפֿרתי/*לתפֿור, במקום ספֿרתי/לספּור ותפֿרתי/לתפּור - ראו [[פונמה#השתנות פונמית בעברית|השתנות פונמית בעברית]]). תהליכי ה"הסדרה" קורים בצורה מואצת, והם מאפיינים את העברית הישראלית כשפה שנוצרה משילוב בין רבדים לשוניים היסטוריים שונים שאין ביניהם בהכרח התאמה בכללים הדקדוקיים.
 
בנוסף, העברית הישראלית מתפתחת בסביבה [[רב-לשונית]]. מחצית המשתמשים בה אינם ילידיים, וגם הדוברים הילידיים לומדים בדרך-כלל לפחות שפה זרה אחת. במצב זה, מושפעת העברית הישראלית בצורה אינטנסיבית משפות זרות (בדומה ל[[לשון חז"ל]] שהושפעה מארמית,יוונית ,לטינית וכו). גם כאן אפשר למצוא הבדלים בין-דוריים: בעוד שבשפת המבוגרים נשמעת השפעה של בעיקר של [[יידיש]] ושל [[שפות סלאביות]] / + של [[ערבית]] ו[[פרסית]] (ושאר שפות העולים השונות), בקרב הצעירים ניתן להבחין בהשפעה מסוימת של השפה ה[[אנגלית]]. יש מילים שנובעות מהארמית ([[ארמית בבלית]] של התלמוד הבבלי למשל) ומילים שהגיעו מ[[ערבית|הערבית]] על ניביה השונים (חלק מחידושי הלשון של משכילים כמו [[אליעזר בן יהודה]], יחסי השכנות עם ערביי ישראל, תרומת העליות מארצות ערב). כמו כן, יש מילים בעברית שהושפעו משפות נוספות כמו צרפתית, גרמנית, ספרדית, יוונית, איטלקית ועוד. {{-}}
שורה 197:
* [[רחל אליאור]], [http://www.kotar.co.il/kotarapp/index/Chapter.aspx?nBookID=100336278&nTocEntryID=100338465 עברית מכל העברים], באתר כותר
* {{דבר|צבי ורדי|העברית בישראל: יידיש במילים עבריות|1972/12/08|01800}}
* {{מחשבות||עברית קדומה ועברית בת ימינו - לשון אחת?|m048p050-057|דצמבר 1979}}
*[[רפאל ניר]] ו[[רוביק רוזנטל]], [http://www.lamda-njt.co.il/heb_pre1.html דילמות יסוד של העברית החדשה], בתוך "[[זמן יהודי חדש]]: תרבות יהודית בעידן חילוני - מבט אנציקלופדי", כתר, 2007
*[http://web.nli.org.il/sites/NLIS/he/Education/Pages/itemPage.aspx?ItemID=NNL03_EDUSP4685 תחיית השפה העברית: פריטי מקור ומשאבי הוראה], באתר החינוך של [[הספרייה הלאומית]]
שורה 204:
*[http://books.google.com/books?id=3JTy9EcFb4YC&printsec=frontcover&dq=%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9F+%D7%94%D7%A1%D7%9C%D7%A0%D7%92+%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%99%D7%A3&hl=en&ei=tH9jTJ_8LJWTjAeri9mmCQ&sa=X&oi=book_result&ct=result&resnum=1&ved=0CCsQ6AEwAA#v=onepage&q&f=false מילון הסלנג המקיף], באתר [[Google Books]]
*{{הארץ|רן הכהן|יהודי נפטר, גוי מת|1.1354864|17 באוקטובר 2008}}
*{{הארץ|נועם אורדן|ישראלית שפה יפה - גלעד צוקרמן|1.1369357|24 בדצמבר 2008}}
*{{הארץ|[[צביה ולדן]] ו[[גיא דויטשר]]|לא ברור מה הדחף הגדול לשנות את השפה העברית לישראלית|1.1257538|23 באפריל 2009}}
*רוביק רוזנטל, [http://www.ruvik.co.il/%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%AA-%D7%A2%D7%99%D7%95%D7%9F/2018/%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%91%D7%99%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A7.aspx?fbclid=IwAR3_loXeWx7ZHWRxzN7_3Ge1YzunhR5qOE377HQRn2LzRc8-Xk29cFgQSTE בכל משפט בעברית מסתתר המספר המקראי],באתר הזירה הלשונית, 16 באוקטובר 2018