ויקיפדיה

עברית ישראלית – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
שימוש בקו מפריד במקום מקף, במקומות המתאימים לכך.
קידוד קישורים, קו מפריד בטווח מספרים, תיקון כיווניות הערת שוליים, הסרת קישורים עודפים, הלבשת קישורים עירומים
שורה 5:
|אזורים=ישראל, קהילות יהודיות ברחבי העולם
|דוברים=9,000,000{{הערה|שם=שפה חיה|1=[http://www.israelhayom.co.il/article/79303 שפה חיה: 9 מיליון דוברי עברית בעולם] באתר [[ישראל היום]]}}
|שפת אם=כ-5,300,000 (2009){{הערה|1=[http://www.ethnologue.com/ethno_docs/distriby=size Ethnologue: Statistical Summaries]|שמאל=כן}}
|כתב=[[אלפבית עברי]]
|משפחה=[[שפות אפרו-אסיאתיות|אפרו אסיאתית]]{{ש}}
שורה 19:
[[קובץ:Hebrew Language in the State of Israel and Area A, B and C.png|ממוזער|250px|דוברי העברית בארץ ישראל: {{Legend|#17a3bf|אזורים בהם עברית היא שפת הרוב}} {{Legend|#5dc6de|אזורים בהם עברית מדוברת על ידי 50% מהאוכלוסייה}} {{Legend|#9ddbeb|אזורים בהם עברית היא שפת מיעוט}} {{Legend|#ffffff|אזורים בהם עברית אינה מדוברת כלל}}]]
{{היסטוריה של העברית}}
'''עברית''' או '''עברית ישראלית''' (על שמות נוספים ראו להלן) היא [[שפה שמית]] המדוברת ב[[ישראל|מדינת ישראל]], ובחלק מהקהילות ה[[יהודי]]ות-[[ציונות|ציוניות]] ברחבי העולם, החל מתחילת [[המאה ה-20]].
 
העברית הישראלית התפתחה בסוף [[המאה ה-19]] ובתחילת המאה ה-20, בתהליך המכונה "[[תחיית הלשון העברית]]". ב[[שנות האלפיים]] מדברים בה כשמונה מיליון בני אדם – רובם ככולם [[תושב|תושבי]]י מדינת ישראל או [[הגירה|מהגרים]] ישראלים בעולם, מתוכם כארבעה מיליון כ[[שפת אם]], כשני מיליון [[עולה חדש|עולים חדשים]], כמיליון [[ערביי ישראל|ערבים ישראלים]] וכחצי מיליון ישראלים מהגרים או [[תושב חוץ|תושבי חוץ]] {{אנ|Expatriate}} ויהודים ב[[הקהילה היהודית|קהילות יהודיות ברחבי העולם]]. בנוסף משתמשים בה כחצי מיליון [[ערבים]]{{מקור}} בשטחי [[הגדה המערבית|יהודה שומרון]] ו[[רצועת עזה|חבל עזה]] לצורך תקשורת עם [[ישראלים]].
 
העברית הישראלית היא הנפוצה בישראל בין שתי [[שפה רשמית|השפות הרשמיות]] של מדינת ישראל, עברית וערבית{{הערה|ראו [[מדיניות לשונית בישראל]] לגבי הגדרת השפות הרשמיות בישראל}}, ועוד לפני [[הקמת מדינת ישראל|הקמתה]], הייתה אחת מן השפות הרשמיות של ממשלת [[המנדט הבריטי]]. לעברית הישראלית אין [[ניב (סיווג שפה)|ניבים גאוגרפיים]], אולם אפשר להבחין ב[[סוציולקט]]ים או ב[[אתנולקט]]ים, הבאים לידי ביטוי בעיקר ב[[הגייה|הגיית]] ה[[עיצור]]ים – במיוחד ה[[עיצורים לועיים|עיצורים הלועיים]]. העברית משמשת גם כלשון [[דיבור]] וגם כלשון [[כתב]], [[תרבות]], [[מחקר]] ו[[מינהל ציבורי|מינהל]]. הגוף החוקר ומכוון את התפתחות השפה העברית באופן רשמי, מתוקף [[חוק]] של מדינת ישראל, הוא [[האקדמיה ללשון העברית]].
שורה 28:
עקב תהליך ההתפתחות הייחודי שלה יש לעברית הישראלית מאפיינים מיוחדים, שכן כלולים בה יסודות לשוניים ממקורות שונים: יסודות מן ה[[עברית]] הקלאסית – בעיקר [[עברית מקראית|העברית המקראית]] ו[[לשון חז"ל]]; יסודות מן [[לשון ימי-הביניים|העברית הכתובה של ימי הביניים]] ותקופת [[תנועת ההשכלה היהודית|ההשכלה]]; יסודות שמקורם בשפה ה[[ערבית]]; יסודות שמקורם בשפות [[אירופה]] שדוברו בפי יוצרי העברית הישראלית, בעיקר [[יידיש]], [[פולנית]], [[רוסית]] ו[[גרמנית]]; ויסודות שנוצרו עם הזמן מתוך תהליכים פנימיים שחלו בשפה זו. תהליכים כאלה חלים בכל שפה, אולם בעברית הישראלית הם קורים בצורה מואצת עקב התנאים המיוחדים שבהם היא מתפתחת (ראו פירוט להלן).
 
ישנם חוקרי שפה החלוקים ביניהם בכמה סוגיות באשר לאופייה ולדמותה של השפה, למשל מידת הקשר בינה לבין העברית הקדומה. המחלוקות משתקפות גם בשמות השונים שמכנים בהם את השפה, ובהם '''עברית ישראלית''' או '''עברית חדשה''', '''עברית מודרנית''' ו'''עברית בת-זמננו'''. רוב החוקרים מכנים את העברית הישראלית בשם Hebrew או '''עברית''' ולצורך הבחנה כותבים Modern Hebrew (=עברית מודרנית) או Israeli Hebrew (=עברית ישראלית).
 
רבדים שונים של השפה העברית הקדומה ושל הכתבים העבריים מ[[ימי הביניים]] משמשים בסיס לעברית הישראלית. הדבר ניכר במיוחד ב[[מורפולוגיה (בלשנות)|מורפולוגיה]] של העברית הישראלית, שהיא דומה מאוד למורפולוגיה של [[שפות שמיות]] אחרות{{הערה|שם=גולדנברג|גדעון גולדנברג, "העברית כלשון שמית חיה". בתוך: '''הלשון העברית בהתפתחותה ובהתחדשותה''', האקדמיה הלאומית למדעים תשנ"ו, עמ' 190-148148–190}}{{הערה|שם=בן חיים|זאב בן-חיים, "לשון עתיקה במציאות החדשה", '''במלחמתה של לשון''', ירושלים תשנ"ב}}. לגבי התחביר של העברית הישראלית הדעות חלוקות: יש הסבורים כי הוא מזכיר תחביר של [[שפות הודו-אירופיות]]{{הערה|1=Paul Wexler, [http://books.google.co.uk/books?ei=zyJcTJWxK5PQ4wb93vmOAg&hl=iw&id=TXgNAAAAYAAJ&q=%22new+view%22 The schizoid nature of modern Hebrew: a Slavic language in search of a Semitic past]|שמאל=כן}}, ולעומתם אחרים{{הערה|שם=גולדנברג}}{{הערה|שם=בן חיים}} סבורים כי הוא דומה יותר לתחביר של שפות שמיות.
 
עד [[שנות ה-50 של המאה ה-20]] סברו כמה מחוקרי השפה שאי אפשר להתייחס אליה כאל מערכת לשונית עקבית ויציבה{{מקור}}. לתפיסתם היו בעברית "יסודות מתרוצצים" מתקופות הלשון הקודמות של העברית ומהשפעה של שפות זרות. ה[[בלשנות|בלשנים]], שהיו ברובם נורמטיביים, שאפו להכווין את השפה ליציבות כך שתבטא את המשך השפה העברית "מהמקום שבו נפסקה חיותה". לצורך זה נכתבה ספרות רחבה של תיקוני לשון בסגנון "אל תאמר א, אמור ב". (סקירת שיבושי הלשון בספרות זו היא מן העדויות המעטות שיש בידינו באשר לאופן שבו דוברה העברית הישראלית במחצית הראשונה של המאה ה-20{{דרוש מקור}}). בשנות ה-50 טענו לראשונה הבלשנים [[חיים רוזן]] ו[[חיים בלנק]] שהמערכת הלשונית העברית עומדת עמידה יציבה בפני עצמה, ושהתופעות הלשוניות שנחשבו לשיבושי לשון מייצגות (לפחות בחלקן) תהליכי לשון טבעיים. רוזן אף הציג בספרו "העברית שלנו" (תשט"ז, [[1956]]) [[דקדוק]] מסודר של העברית הישראלית. סביב עמדתם של רוזן ובלנק התפתח [[מחלוקת|פולמוס]] רחב, אך בסופו של דבר התקבלה גישתם במחקר המדעי, אם כי ספרות נורמטיבית עדיין המשיכה להיכתב.
 
== שיוך למשפחת שפות ==
המזרחן והבלשן [[גוטהלף ברגשטרסר]] טען בספרו '''מבוא לשפות השמיות''' כי העברית המודרנית היא "שפה אירופית בלבוש עברי שקוף"{{הערה|G. Bergsträsser, ''Einführung in die semitischen Sprachen. Sprachproben und Grammatische Skizzen''. 1928, Seite 68|שמאל=כן}}. טענה זו באה בתקופה שבה רובם המכריע של דוברי העברית לא היו דוברים ילידיים, ושפת האם שלהם הייתה אחת השפות האירופיות (בעיקר יידיש). מצב זה השתנה במידה רבה, עם עליית שיעור הדוברים הילידיים מבין דוברי העברית, ועם אימוץ השפה בקרב דוברים ילידיים של שפות לא-אירופיות (בעיקר דוברי ניבים שונים של ערבית).
 
השינויים שחלו בעברית הישראלית ובהרכב אוכלוסיית הדוברים בדורות האחרונים מעסיקים רבים מחוקרי השפה. ישנם חוקרים{{הערה|שם=גולדנברג}} הסבורים כי לא זו בלבד שהעברית המודרנית היא שפה שמית, אלא שבנוסף לכך, בשל התקופה הארוכה שבה לא היו לה דוברים ילידיים, היא התרחקה ממקורה השמי פחות משפות שמיות אחרות. חוקרים ישראלים אחרים, בפרט [[ברוך פודולסקי]] ו[[חיים רבין]], מדגישים זהות מלאה או דמיון קרוב למלא בין העברית הישראלית לעברית ה"ישנה" (רבדים קדומים יותר של העברית), ב[[אוצר מילים|אוצר המילים]] הבסיסי, במורפולוגיה ובמאפיינים אחרים{{הערה|ברוך פודולסקי, [http://www.slovar.co.il/index-132.html עברית ספרותית ועברית מדוברת]}}.
שורה 46:
למשל, ההבחנה בין זכר ונקבה במספרים המונים פחתה בקרב צעירים דוברי עברית של ימינו. מערכת ההחלפה בין עיצורים סותמים לחוככים המכונה "כללי [[בג"ד כפ"ת]]" השתנתה במידה ניכרת והותאמה למערכת המורפולוגית של העברית של ימינו (כך, למשל, בקרב צעירים, יש נטייה לשמור על איכות העיצור לאורך כל נטיית הפועל, כך ששומעים *ספּרתי/לספּור ותפֿרתי/*לתפֿור, במקום ספֿרתי/לספּור ותפֿרתי/לתפּור – ראו [[פונמה#השתנות פונמית בעברית|השתנות פונמית בעברית]]). תהליכי ה"הסדרה" קורים בצורה מואצת, והם מאפיינים את העברית הישראלית כשפה שנוצרה משילוב בין רבדים לשוניים היסטוריים שונים שאין ביניהם בהכרח התאמה בכללים הדקדוקיים.
 
בנוסף, העברית הישראלית מתפתחת בסביבה [[רב-לשונית]]. מחצית המשתמשים בה אינם ילידיים, וגם הדוברים הילידיים לומדים בדרך-כלל לפחות שפה זרה אחת. במצב זה, מושפעת העברית הישראלית בצורה אינטנסיבית משפות זרות (בדומה ל[[לשון חז"ל]] שהושפעה מארמית,יוונית יוונית, לטינית וכו). גם כאן אפשר למצוא הבדלים בין-דוריים: בעוד שבשפת המבוגרים נשמעת השפעה של בעיקר של [[יידיש]] ושל [[שפות סלאביות]] / + של [[ערבית]] ו[[פרסית]] (ושאר שפות העולים השונות), בקרב הצעירים ניתן להבחין בהשפעה מסוימת של השפה ה[[אנגלית]]. יש מילים שנובעות מהארמית ([[ארמית בבלית]] של התלמוד הבבלי למשל) ומילים שהגיעו מ[[ערבית|הערבית]]מהערבית על ניביה השונים (חלק מחידושי הלשון של משכילים כמו [[אליעזר בן יהודה]], יחסי השכנות עם ערביי ישראל, תרומת העליות מארצות ערב). כמו כן, יש מילים בעברית שהושפעו משפות נוספות כמו צרפתית, גרמנית, ספרדית, יוונית, איטלקית ועוד. {{-}}
 
==פונולוגיה==
שורה 101:
|- align=center
! [[עיצורים חוככים|חוכך]]
| width="15px" style="border-left: 0;"|
| width="15px" style="border-right: 0;"| [[עיצור סדקי, חוכך, אטום|h]]
| width="15px" style="border-left: 0;"|<span style="color:green;">*</span>[[עיצור לועי, חוכך, קולי|ʕ]]{{ביאור|שם=ע|הגיית האות [[עי"ן]] כ[[עיצורכעיצור לועי, חוכך, קולי]] [ʕ] נדירה מאוד. רוב הישראלים מחליפים אותה ל[[עיצור סדקי, סותם, אטום]] [ʔ].}}
| width="15px" style="border-right: 0;"|<span style="color:green;">*</span>[[עיצור לועי, חוכך, אטום|ħ]]{{ביאור|שם=ח|רוב הישראלים כיום מבטאים את האות [[חי"ת]] כ[[עיצור ענבלי, חוכך, אטום]] [χ], כאשר בהגייה הספרדית והתימנית היא [[עיצור לועי, חוכך, אטום]] [ħ].}}
| width="15px" style="border-left: 0;"| [[עיצור ענבלי, חוכך, קולי|ʁ]]{{ביאור|שם=ר|רוב הישראלים כיום מבטאים את האות [[רי"ש]] כ[[עיצורכעיצור ענבלי, חוכך, קולי]] [ʁ] או כ[[עיצור ענבלי, רוטט]] [ʀ], כאשר ב[[הגייה ספרדית|הגייה הספרדית]] ו[[הגייה תימנית|התימנית]] היא [[עיצור מכתשי, מקיש]] [ɾ].}}
| width="15px" style="border-right: 0;"| [[עיצור ענבלי, חוכך, אטום|χ]]{{ביאור|שם=ח}}
| colspan=2 |
שורה 136:
| width="15px" style="border-left: 0;"| [[עיצור מכתשי, מקורב צדי|l]]
| width="15px" style="border-right: 0;"|
| colspan=2 |
|- align=center
! [[עיצורים מקישים|מקיש]]
שורה 147:
| width="15px" style="border-left: 0;"|<span style="color:green;">*</span>[[עיצור מכתשי, מקיש|ɾ]]{{ביאור|שם=ר}}
| width="15px" style="border-right: 0;"|
| colspan=2 |
|-
| colspan=17 |
<span style="color:red;">'''*'''</span> פונמות זרות{{ש}}
שורה 172:
*'''הלשון העברית בהתפתחותה ובהתחדשותה: הרצאות לרגל מלאות מאה שנה לייסוד ועד הלשון העברית''', [[האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים]], ירושלים תשנ"ו, {{ISBN|965-208-126-4}}
* יעל רשף, '''העברית בתקופת המנדט''', בהוצאת [[האקדמיה ללשון העברית]], 2016
* יאיר אור, '''בוראים סגנון לדור''', הוצאת אוב־ז.ע.פ, 2016
*'''העברית כלשון שמית חיה''', גדעון גולדנברג, הלשון העברית בהתפתחותה ובהתחדשותה, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, ירושלים תשנ"ו, עמ' 190-148148–190
*ד"ר [[רוביק רוזנטל]], '''מילון הסלנג המקיף''', (יועצים אקדמיים: [[רפאל ניר]], [[רינה בן-שחר]]) [[הוצאת כתר]], 2005
*ד"ר רוביק רוזנטל, '''מילון הצירופים: 18,000 מטבעות לשון בעברית החדשה - מקורות, גלגולים, שימושים''', כתר, 2009
שורה 190:
* [[גלעד צוקרמן]], [http://www.zuckermann.org/articles.html רשימת קישורים] למאמרים אקדמיים פרי עטו (כתובים באנגלית) בנושא עברית ישראלית
*{{nrg|גלעד צוקרמן|"ישראלית שפה יפה"|945/896|14 ביוני 2005|5|}}
*מאמרי [[גדעון גולדנברג]]: [http://ling.huji.ac.il/Staff/Gideon_Goldenberg/index.html דף הבית] באתר [http://ling.huji.ac.il/ החוג לבלשנות] באוניברסיטה העברית
*העברית כלשון שמית חיה, גדעון גולדנברג, הלשון העברית בהתפתחותה ובהתחדשותה, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, ירושלים תשנ"ו, עמ' 190-148148–190 [http://hebrew-academy.org.il/wp-content/uploads/NA-GG-nis.pdf]
*דיון על מאפיני העברית הישראלית והגדרתה: [{{קישור כללי|כותרת=האם ה"ישראלית" לא מסוגלת להוריד סקוטש הגון?|אתר=פּוֹעֶלֶת מילוּלִית|תאריך=2005-01-01|כתובת=https://ronitlib.wordpress.com/2005/01/01/%D7d7%94%D7d7%90%D7d7%9D9d-%D7d7%94%D7d7%99%D7d7%A9a9%D7d7%A8a8%D7d7%90%D7d7%9C9c%D7d7%99%D7d7%AAaa-%D7d7%9C9c%D7d7%90-%D7d7%9E9e%D7d7%A1a1%D7d7%95%D7d7%92%D7d7%9C9c%D7d7%AAaa-%D7d7%9C9c%D7d7%94%D7d7%95%D7d7%A8a8%D7d7%99%D7d7%93-%D7d7%A1a1%D7d7%A7a7%D7d7%95%D7d7%98%D7d7%A9a9-%D7d7%94/]|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2019-04-06|הכותב= ronitlib}}
*[http://www.gabidanon.info/heb/index.php/archives/32/ דו-לשוניות והתפתחות העברית המודרנית], באתר של גבי דנון
* [http://www.tau.ac.il/humanities/semitic/maamad.html מעמ"ד - תוכנית להקמת מאגר העברית המדוברת בישראל]
שורה 202:
*[http://web.nli.org.il/sites/NLIS/he/Education/Pages/itemPage.aspx?ItemID=NNL03_EDUSP4545 אופנה בעברית, סרטון] באתר החינוך של [[הספרייה הלאומית]]
*{{קתדרה|[[שלמה הרמתי]]|ישראל הלוי טלר – מדקדק-רפורמאטור מאנשי העלייה הראשונה|31.7|31, אפריל 1984}}
*[http://books.google.com/books?id=3JTy9EcFb4YC&printsec=frontcover&dq=%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9Fמילון+%D7%94%D7%A1%D7%9C%D7%A0%D7%92הסלנג+%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%99%D7%A3המקיף&hl=en&ei=tH9jTJ_8LJWTjAeri9mmCQ&sa=X&oi=book_result&ct=result&resnum=1&ved=0CCsQ6AEwAA#v=onepage&q&f=false מילון הסלנג המקיף], באתר [[Google Books]]
*{{הארץ|רן הכהן|יהודי נפטר, גוי מת|1.1354864|17 באוקטובר 2008}}
*{{הארץ|נועם אורדן|ישראלית שפה יפה – גלעד צוקרמן|1.1369357|24 בדצמבר 2008}}
*{{הארץ|[[צביה ולדן]] ו[[גיא דויטשר]]|לא ברור מה הדחף הגדול לשנות את השפה העברית לישראלית|1.1257538|23 באפריל 2009}}
*רוביק רוזנטל, [http://www.ruvik.co.il/%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%AAפינת-%D7%A2%D7%99%D7%95%D7%9Fעיון/2018/%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9Dדברים-%D7%91%D7%91%D7%99%D7%AAבבית-%D7%91%D7%99%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A7ביאליק.aspx?fbclid=IwAR3_loXeWx7ZHWRxzN7_3Ge1YzunhR5qOE377HQRn2LzRc8-Xk29cFgQSTE בכל משפט בעברית מסתתר המספר המקראי],באתר הזירה הלשונית, 16 באוקטובר 2018
*{{הארץ|[[תום שגב]]|שיעור היסטוריה: עברית שפה זרה|1.1195891|3 באפריל 2010}}
*{{כלכליסט|אבי ליבסקר|אח שלי, כפרה, נשמה, אוהב אותך, סגור לי ת'פינה|3418670|28 בספטמבר 2010}}
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/עברית_ישראלית"