אלברכט דירר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Noon (שיחה | תרומות)
←‏חייו: אחידות
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד עריכה מאפליקציית אנדרואיד
Noon (שיחה | תרומות)
←‏חייו: יש לשכתב וללטש את הפסקה שנוספה, ולשלב אותה כיאות ובאופן כרונולוגי בביוגרפיה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 15:
דירר נולד ב[[נירנברג]] וחי בה את מרבית חייו. אביו, שהיגר מ[[הונגריה]] במחצית [[המאה ה-15]], היה [[צורף]]. אמו הייתה בת המקום, ואלברכט היה השלישי מ-18 ילדיהם. אביו בחר שם משפחה שיזכיר לו את כפר הולדתו אייטוש שבאזור [[גיולה (עיירה)|גיולה]] (על גבול [[רומניה]] של היום; ב[[הונגרית]] המילה "אייטו" פירושה [[דלת]], וכך גם "דיר" או "טיר" בגרמנית).
 
ידועים לנו כיום אך ורק שלוש יצירות של דירר מתקופת שהותו בסדנתו של אביו; הראשוןהראשונה הואהיא דיוקנו העצמי אשר יצרשיצר בגיל 13, שנתבשנת 1484. הבאות האחרות בתור הינן "המדונה והילד הממולכיםהמומלכים על ידי שני מלאכים יוצרי-מוזיקה" משנת 1485, בתוספת ו"הגברת האוחזת קרס". אלברכט דירר הצטרף לסדנתו של מיכאל וולגמונט בשנת 1486, שהייתה לידועה ומכובדת ביותר בנירנברג של אותה התקופה. דירר, אשר למד במקום המלמד מגוון רחב של תחומים, מציור, לפיסול בעץ, ציורי-זכוכית ואף לימוד יצירת אמנות שימושית. דירר שכן אצל וולגמונט עד שנת 1490. השערה הקיימת היום, כי אף במזבח אשר נוצר בסדנתו של וולגומנט לכבוד כנסיית-מנזר של המסדר האוגוסטיני, אשר בו מופיע דמות של נער צעיר עם שיער ארוך, כי ייתכן כי זוהי למעשה הקבלה המושפעת ממראו של דירר אותה העת. סנדקו של דירר, אנטון קוברגר, אשר החזיק את חברת בתי הדפוס הגדולה והמודרנית ביותר באירופה אותה התקופה, עם סניפים בערים מרובות, דוגמת קרקוב, פריז, ונציה, וינה, באזל ליון ושטרסבורג. סביר להניח שדבר זה, דהיינו זיכה זו שהייתה קיימת בין סדנתו של וולגמונט לבתי הדפוס של קוברגר, קירבה את דירר אל תחום ועולם זה והשפיעה על עתידו ועל הידע הטכני אך גם הפרקטי בו הוא החזיק בקשר לעולם זה בעבודותיו המודפסות הרבות.<ref>{{צ-ספר|מחבר=Norbert Wolf|שם=Albrecht Durer|שנת הוצאה=2017|מו"ל=Prestel|עמ=27-34}}</ref>
 
ציורו הראשון שנשמר היה [[דיוקן עצמי]] שאותו צייר כבר בגיל 13. דירר למד בבית הספר הלאטיני סנט לורנץ בנירנברג, ובמקביל למד צורפות כשוליה אצל אביו. בגיל 15, התקבל כשוליה אצל [[מיכאל וולגמוט]], הצייר הנודע ביותר בנירנברג, שצייר בסגנון גותי מאוחר, וייתכן גם כי עסק בייצור חלק מהתחריטים המרכיבים את כרוניקת נירנברג. דירר למד ממנו ציור כשלוש שנים, וכן את טכניקת הדפס העץ ו[[ריקוע נחושת]].