זיגפריד מוזס – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
בוט סדר הפרקים (שיחה | תרומות) מ סדר תבניות בסוף הערך (בוט סדר הפרקים) |
הצבת תבנית נושא משרה |
||
שורה 1:
{{נושא משרה
|תאריך עלייה=[[1937]]
| מדינה = {{דגל|ישראל||+}}
| תפקיד1 = {{תפקיד מנהיג
|שם התפקיד=[[מבקר המדינה]]
|למניין=1
|התחלת כהונה=[[13 בספטמבר]] [[1949]]
|סיום כהונה=[[10 בדצמבר]] [[1961]]
|הבא בתפקיד=[[יצחק ארנסט נבנצל]]
}}
| תפקיד2 = {{תפקיד מנהיג
'''זיגפריד מוזס''' ([[1887]]–[[1974]]) היה [[משפטן]] ו[[כלכלן]] [[יהודי]]-[[גרמני]], מנהיג [[ציוני]] בגרמניה שבין [[מלחמות העולם]], ש[[עליה|עלה]] ל[[ארץ ישראל]] והיה ל[[מבקר המדינה]] הראשון.▼
|שם התפקיד=תפקידים נוספים
|פירוט =
*ממייסדי משרד רואי החשבון וינשטין ושות'
*ממייסדי [[מכון ליאו בק]] בירושלים
}}
}}
▲ד"ר '''זיגפריד מוזס''' ([[1887]]–[[1974]]) היה [[משפטן]] ו[[כלכלן]] [[יהודי]]-[[גרמני]], מנהיג [[ציוני]] בגרמניה שבין [[מלחמות העולם]], ש[[עליה|עלה]] ל[[ארץ ישראל]] והיה ל[[מבקר המדינה]] הראשון.
מוזס היה פעיל ב[[התאחדות ציוני גרמניה]] (ZVfD) ויושב ראש הארגון מ-[[1933]] עד עלייתו לארץ ב-[[1937]]. בתור עורך דין, נוטריון ורואה חשבון התעניין ד"ר מוזס בתחום החוקי-משפטי של המסחר והתעשייה, והיה בין היוזמים המרכזיים לטיפוחו של מקצוע הביקורת החשבונית-משקית, ובין מניחי היסודות המדעיים למקצוע זה. גם לאחר עלייתו ארצה המשיך בטיפוחו המדעי של המקצוע, ופרסם מאמרים רבים. בנוסף, הקדיש את מרצו לעיבוד תוכנית כלכלית כוללת, שהיוותה את אחד היסודות לתכנון המשק הממלכתי{{הערה|1="ד"ר מוזס - מועמד רשמי לתפקיד מבקר המדינה", עיתון "הארץ", 31.8.1949}}
שורה 10 ⟵ 25:
ב-1947 הקים יחד עם רו"ח אלכס וינשטין ז"ל, את משרד רואי החשבון וינשטין ושות' לימים משרד ז'יטניצקי וינשטין ושות', רואי חשבון.
ב-[[1949]] מונה על ידי [[נשיא המדינה]] [[חיים ויצמן]] לתפקיד מבקר המדינה, שאותו מילא עד [[1961]]. ב-[[13 בספטמבר]] [[1949]] הוא נכנס רשמית לתפקידו. ד"ר מוזס הדגיש בראיונות{{הערה|1="מבקר המדינה נכנס לתפקידו", עתון "הארץ", 14.9.1949}}, שבנוסף לביקורת פעולותיה הכספיות והכלכליות של המדינה, בכוונתו לבחון גם את יעילות פעולות הממשלה, מוסדות המדינה והמנגנון הממשלתי. לבדיקה יעמדו בפניו גם העיריות והמוסדות המוניציפליים. החל מה-[[1 בינואר]] [[1950]] הועמדו גם משרד הביטחון והצבא לרשות משרד המבקר.
במשרד הביקורת עבדו 106 איש ותקציב המשרד עמד על 100 אלף ל"י{{הערה|1="משרד הביטחון והצבא הועמדו לבקורת משרד מבקר-המדינה", עיתון "הארץ", 6.1.1950}}
| |||