אלוהים (יהדות) – הבדלי גרסאות

ב[[ימי הביניים]] נאבקו הוגי דעות יהודים נגד תפיסות עולם שראו בהן [[גשמיות|הגשמת]] האל. אך הקפדה על הרחקת ההגשמה החלה עוד קודם לכן ובוטאה כבר ב[[תרגום אונקלוס|תרגומו של אונקלוס]], בו מוקפד לתרגם את כל הביטויים המגשימים, לכאורה, את האל באופן שיהיה מובן שאין הגשמה בפסוקים, אלא מדובר במשלים בלבד. לדוגמה: ב[[פרשת בלק]] נכתב:

{{ציטוטון|ויקר אלהים אל [[בלעם]]}}{{הערה|{{תנ"ך|במדבר|כג|ד}}.}}. ואילו בתרגום נכתב:

 

[[הוגה דעות|הוגי דעות]] יהודים, כ[[רבי סעדיה גאון]], [[ריה"ל|רבי יהודה הלוי]], [[רבנו בחיי אבן פקודה]] ו[[הרמב"ם|רבי משה בן-מימון]] טענו כי אין ביכולת האדם להבין את [[מהות]] האל, והרחיקו את ההגשמה בפשוטם של פסוקי התנ"ך; כך למשל הרמב"ם, כתב: {{ציטוטון|הכל לפי דעתן של בני אדם הוא שאינן מכירין אלא הגופות ו[[דיברה תורה כלשון בני אדם]] ... והכל משל.}}{{הערה|1='''משנה תורה''', ספר המדע, הלכות יסודי התורה, פרק א' הלכה ט'.}}.