מדע זבל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏היסטוריה: עיצוב
מ ←‏היסטוריה: עיצוב + סיום
שורה 6:
 
== היסטוריה ==
{{עריכה|פסקה=כן|הציטוטים אינם בנויים בצורה נכונה}}
 
נראה כי הביטוי "מדע-זבל" היה בשימוש גם לפני שנת 1985. בשנת 1985 בדו"ח של [[מחלקת המשפטים של ארצות הברית]] על ידי קבוצת המדיניות טורט נכתב:
 
{{ציטוט
| תוכן = שימוש שכזה במדע שאיננו בר תוקף (ובשמו הנפוץ "מדע זבל"), גרם למציאות של נסיבתיות אשר איננה מוצדקת או מובנת מנקודת המבט של המדע המבוסס הנוכחי על המצב של ידע מדעי או רפואי אמין.
שורה 16 ⟵ 15:
}}
 
בשנת 1989, מדען האקלים ג'רי מלמן (מנהל המעבדה לגיופיזיקה של דינמיקת נוזלים) שאפיין את התאוריה כי [[התחממות עולמית|התחממות גלובלית]] נגרמת בשל וואריאציות סולריות (כמוצג במאמר "פרספקטיבות מדעיות על בעיית החממה" על ידי פרדריק סמית ושותפים.). כ"מדע זבל רועש".{{הערה|שם=Blaming|{{Cite journal|title=Global warming: Blaming the sun|last=Roberts|first=L.|journal=Science|issue=4933|doi=10.1126/science.246.4933.992|year=1989|volume=246|pages=992–993|pmid=17806372}}}}
 
פיטר וו הובר הפך את המונח לפופולרי ביחס לליטיגציה בספרו מ-1991, "נקמתו של גלילאו: מדע-זבל בבית המשפט". הספר צוטט בלמעלה מ-100 ספרי לימוד משפטיים והפניות; כתוצאה מכך, כמה מקורות מציינים את הובר כראשון להטביע את המונח. עד שנת 1997 המונח נכנס ללקסיקון המשפטי כפי שניתן לראות בחוות הדעת של [[בית המשפט העליון של ארצות הברית]] על ידי השופט [[ג'ון פול סטיבנס]]:
שורה 25 ⟵ 24:
{{ציטוט|תוכן=דיווחים חיוביים על טיפול מגנטי במים לא ניתנים לשכפול; זאת בנוסף לחוסר הסבר פיזי לאפקט כלשהו הן סימני ההיכר של מדע זבל.|מקור={{הערה|{{cite book| last= Huber| first= P. W. | year= 1991| edition= 2001| title= Galileo's revenge: Junk science in the courtroom| place= New York| publisher= Basic Books| page= 191}}}}}}
 
כפי שמרמזת כותרת המשנה של ספרו של הובר "מדע זבל בבית המשפט", הוא שם דגש על הניצול לרעה של עדויות מומחה בביתי דין אזרחיים. דוגמה בולטת לכך אשר צוטטה בספר היינה התדיינות על מגע מזדמן והתפשטות מחלת  ה[[איידס]]. בית ספר במחוז קליפורניה ביקש למנוע מנער צעיר עם איידס, ריאן תומאס, מלהשתתף ב[[גן ילדים|גן]]. בית הספר הפיק עד מומחה, סטיבן ארמנטראוט, שהעיד כי אפשרות קיימת כי האיידס יכול להיות מועבר לחברי כיתה דרך "וקטורים" שעוד לא התגלו.  עם זאת, חמישה מומחים העידו מטעם תומאס כי איידס איננו מועבר באמצעות מגע מזדמן, ובית המשפט אישר את "המדע המוצק" (כפי שהובר קרא לזה), והוא דחה טענותיו של ארמנטראוט.{{הערה|''Charles H. Sanderson v. [[Culligan International Company]]'', No. 04-3253, slip op. at 3 (7th Cir. July 11, 2005).}}
 
בשנת 1999 פול ארליך ואחרים קידמו מדיניות ציבורית שנועדה לשפר את הפצת ידע מדעי ממשי בנושאי סביבה ולהניא מדע זבל:
 
בשנת 1999 פול ארליך ואחרים קידמו מדיניות ציבורית שנועדה לשפר את הפצת ידע מדעי ממשי בנושאי סביבה ולהניא מדע זבל: <blockquote class="" style{{ציטוט|תוכן="">דיווחי ה[[הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים|פנל הבין ממשלתי לשינוי האקלים]]&nbsp; מציעים נוגדן ל מדע-הזבל שמסתובב בקונזנצוס הנוחכי בנושאי שינוי אקלים, על ידי התוויה של מידת אי-הודאות ותיאור של פוטנציאל התועלות והעלויות של המדיניות ביחס לשינוי האקלים.|מקור={{הערה|{{cite journal| last1= Ehrlich| first1= P. R.| last2= Wolff| first2= G.| last3= Daily| first3= G. C.| last4= Hughes| first4= J. B.| last5= Daily| first5= S.| last6= Dalton| first6= M.| author7= et al. |year= 1999| title= Knowledge and the environment| journal= Ecological economics| volume= 30| pages= 267–284}}}}</blockquote>במחקר משנת 2003 על שינויים סביבתית לגבי [[הפארק הלאומי גליישר|הפארק הלאומי גלישר]], ציין פנדינוסקי כי "מדע-זבל יכול לערער את אמינותו של המדע בקנה מידה רחב בהרבה מכיוון שמזג שווא על ידי קבוצות עניין מטילות ספק על טענות יותר מוגנות וחותרות תחת האמינות של המחקר ככלל".{{הערה|{{cite journal| last= Pedynowski| first= D| year= 2003| title= Toward a more 'Reflexive Environmentalism': Ecological knowledge and advocacy in the Crown of the Continent Ecosystem| journal= Society and Natural Resources| volume= 16| pages= 807–825}}}}
 
במחקר משנת 2003 על שינויים סביבתית לגבי [[הפארק הלאומי גליישר|הפארק הלאומי גלישר]], ציין פנדינוסקי כי "מדע-זבל יכול לערער את אמינותו של המדע בקנה מידה רחב בהרבה מכיוון שמזג שווא על ידי קבוצות עניין מטילות ספק על טענות יותר מוגנות וחותרות תחת האמינות של המחקר ככלל".{{הערה|{{cite journal| last= Pedynowski| first= D| year= 2003| title= Toward a more 'Reflexive Environmentalism': Ecological knowledge and advocacy in the Crown of the Continent Ecosystem| journal= Society and Natural Resources| volume= 16| pages= 807–825}}}}
 
בספר משנת 2006, "מדע זבל",{{הערה|שם=Dan Agin Ph.D. - Junk Science|{{cite book| author=Agin| first=Dan| title=Junk Science — How Politicians, Corporations, and Other Hucksters Betray Us| url=https://books.google.com/books?id=I4VzaPjTnxUC| year=2006| edition=reprint| publication-date=December 2007| publisher=St. Martin's Griffin| isbn=978-0-312-37480-8}}}} דן אגין הדגיש שני גורמים עיקריים של מדע זבל: הונאה, ובורות. במקרה הראשון, אגין דן בזיוף תוצאות בפיתוחם של טרנזיסטורים אורגניים:
 
{{ציטוט|תוכן=עד כמה שההבנה של מדע זבל רלונטית, ההיבט החשוב ביותר הוא שגם מעבדות בל, וגם הקהילה הפיזיקלית הבינלאומית הוטעו עד אשר מישהו הבחין בכך שתיעודי הרעש שפורסמו על ידי יאן הנדריק רבה במספר העיתונים היו זהים—כלומר בלתי אפשריים מבחינה פיזיקלית.|מקור={{הערה|שם=Dan Agin Ph.D. - Junk Science}}}}
 
במקרה השני, הוא מצטט דוגמה שמוכיחה בורות של עקרונות סטטיסטים בעיתונות הכתובה:
 
{{ציטוט|תוכן=כיוון שבלתי אפשרי להוכיח (כי מזון מהונדס גנטית הוא לא מזיק), המאמר ב "ניו-יורק טיימס" היה מה שנקרא "הצגה שלילית" כנגד משרד החקלאות האמריקאי, הצגה שלילית שהתבססה על אמונת מדע-הזבל כי ניתן להוכיח השערת אפס.|מקור={{הערה|שם=Dan Agin Ph.D. - Junk Science}}}}
בשנת 1999 פול ארליך ואחרים קידמו מדיניות ציבורית שנועדה לשפר את הפצת ידע מדעי ממשי בנושאי סביבה ולהניא מדע זבל: <blockquote class="" style="">דיווחי ה[[הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים|פנל הבין ממשלתי לשינוי האקלים]]&nbsp;מציעים נוגדן ל מדע-הזבל שמסתובב בקונזנצוס הנוחכי בנושאי שינוי אקלים, על ידי התוויה של מידת אי-הודאות ותיאור של פוטנציאל התועלות והעלויות של המדיניות ביחס לשינוי האקלים.{{הערה|{{cite journal| last1= Ehrlich| first1= P. R.| last2= Wolff| first2= G.| last3= Daily| first3= G. C.| last4= Hughes| first4= J. B.| last5= Daily| first5= S.| last6= Dalton| first6= M.| author7= et al. |year= 1999| title= Knowledge and the environment| journal= Ecological economics| volume= 30| pages= 267–284}}}}</blockquote>במחקר משנת 2003 על שינויים סביבתית לגבי [[הפארק הלאומי גליישר|הפארק הלאומי גלישר]], ציין פנדינוסקי כי "מדע-זבל יכול לערער את אמינותו של המדע בקנה מידה רחב בהרבה מכיוון שמזג שווא על ידי קבוצות עניין מטילות ספק על טענות יותר מוגנות וחותרות תחת האמינות של המחקר ככלל".{{הערה|{{cite journal| last= Pedynowski| first= D| year= 2003| title= Toward a more 'Reflexive Environmentalism': Ecological knowledge and advocacy in the Crown of the Continent Ecosystem| journal= Society and Natural Resources| volume= 16| pages= 807–825}}}}
 
אגין מזמין את הקורא לקחת צעד אחורה מן הרטוריקה, כיוון ש"איך שהדברים מתוארים לא הופך מדע למדע זבל."{{הערה|שם=Dan Agin Ph.D. - Junk Science}} במקום זאת, הוא מציע כי מדע-זבל מונע בסופו של דבר על ידי הרצון להסתיר אמיתות לא רצויות מהציבור.
בספר משנת 2006,&nbsp;"מדע זבל",{{הערה|שם=Dan Agin Ph.D. - Junk Science|{{cite book| author=Agin| first=Dan| title=Junk Science — How Politicians, Corporations, and Other Hucksters Betray Us| url=https://books.google.com/books?id=I4VzaPjTnxUC| year=2006| edition=reprint| publication-date=December 2007| publisher=St. Martin's Griffin| isbn=978-0-312-37480-8}}}} דן אגין הדגיש שני גורמים עיקריים של מדע זבל: הונאה, ובורות. במקרה הראשון, אגין דן בזיוף תוצאות בפיתוחם של טרנזיסטורים אורגניים: <blockquote class="" style="">עד כמה שההבנה של מדע זבל רלונטית, ההיבט החשוב ביותר הוא שגם מעבדות בל, וגם הקהילה הפיזיקלית הבינלאומית הוטעו עד אשר מישהו הבחין בכך שתיעודי הרעש שפורסמו על ידי&nbsp;יאן הנדריק רבה במספר העיתונים היו זהים—כלומר בלתי אפשריים מבחינה פיזיקלית.{{הערה|שם=Dan Agin Ph.D. - Junk Science}}</blockquote>במקרה השני, הוא מצטט דוגמה שמוכיחה בורות של עקרונות סטטיסטים בעיתונות הכתובה: <blockquote class="" style="">כיוון שבלתי אפשרי להוכיח [כי מזון מהונדס גנטית&nbsp;הוא לא מזיק], המאמר ב "ניו-יורק טיימס" היה מה שנקרא "הצגה שלילית" כנגד משרד החקלאות האמריקאי, הצגה שלילית שהתבססה על אמונת מדע-הזבל כי ניתן להוכיח&nbsp;השערת אפס.{{הערה|שם=Dan Agin Ph.D. - Junk Science}}</blockquote>אגין מזמין את הקורא לקחת צעד אחורה מן הרטוריקה, כיוון ש"איך שהדברים מתוארים לא הופך מדע למדע זבל."{{הערה|שם=Dan Agin Ph.D. - Junk Science}} במקום זאת, הוא מציע כי מדע-זבל מונע בסופו של דבר על ידי הרצון להסתיר אמיתות לא רצויות מהציבור.
 
== שימוש ביחסי ציבור של תאגידים ==