קרקלה: הבדלים בין גרסאות

נוספו 17 בתים ,  לפני שנתיים
הזזה מלקריאה נוספת להערת שוליים
מ (←‏תקופת שלטונו: ויקיזציה)
(הזזה מלקריאה נוספת להערת שוליים)
{{מנהיג}}
[[קובץ: Caracalla bust.jpg|שמאל|ממוזער|200px|קרקלה]]
'''מַרְקוּס אוֹרֶלְיוּס אַנְטוֹנִינוּס''', המכונה '''קַרַקַּלָה''' ('''Caracalla''';{{כ}} [[4 באפריל]] [[186]] - [[8 באפריל]] [[217]]), היה [[קיסרי רומי|קיסר רומא]] משנת 211 ועד למותו.
 
==קורות חייו==
ב[[היסטוריה אוגוסטה]] מסופר כי "בעודו בן 7, כאשר שמע כי חברו למשחקים הולקה קשות בשל דתו היהודית, הוא לא הישיר מבט לא לעבר אביו ולא לעבר אבי הילד כמי שאחראים בעיניו למלקות הללו". מדובר בילד שלא היה יהודי מלידה, אלא בן למשפחה שהייתה מיודדת עם בית הקיסר, שקורב על ידי אחד מהוריו אל היהדות.{{הערה|ההיסטוריה אוגוסטה, '''חיי אנטונינוס קרקלה''', [http://penelope.uchicago.edu/Thayer/E/Roman/Texts/Historia_Augusta/Caracalla*.html#1.6 פרק א, סעיף 6]; תרגום: [[דוד גולן]], '''הקיסרים הסוורים''', עמ' 229, הערה 3.}}
 
במקורות התלמודיים מוזכר רבות יחסו החם והאוהד של קיסר, המכונה "אנטונינוס",{{הערה|1=החוקרים חלוקים ביניהם באשר לזיהויו של "אנטונינוס" מכיוון שכל הקיסרים בימי חייו של רבי יהודה הנשיא נשאו את השם אנטונינוס. יש הגורסים כי מדובר ב[[מרקוס אורליוס]], אשר ביקר באזור פעמיים, ואולי אף נפגש עם ההנהגה היהודית. מרקוס אורליוס נודע באופיו הפילוסופי, הסובלני, ההגותי, מה שמתאים לזיקה לאנטונינוס התלמודי אולם גם יש ידיעות על הבעת דעות שליליות ביותר מצידו כלפי היהודים. אחרים נוטים ליחס את השם אנטונינוס ל[[ספטימיוס סוורוס]] או לקרקלה, שנודעו ביחסם ההוגן ליהודים, ואף הוא ביקר בפרובינקיה יהודה לפחות פעמיים. קשה לפסוק בין ההנחות והזיהויים, ואולי מדובר בכמה "אנטונינוסים", או אולי אין הכוונה לקיסר רומי, אלא לפקיד רומי גבוה, נציב, או גורם בכיר אחר, אולם רוב החוקרים גורסים שמדובר בקיסר קרקלה.}}{{הערה|בעניין זיהוי קרקלה כ'אנטונינוס' ידידו של רבי יהודה הנשיא בספרות התלמודית, ראו: [[משה דוד הר]], "משמעותם ההיסטורית של הדיאלוגים בין חכמים לגדולי רומי", דברי הקונגרס העולמי החמישי למדעי היהדות, ד, ירושלים 1972, ובעיקר עמ' 291–296.}} ליהודים בכלל ול[[רבי יהודה הנשיא]] בפרט.
על היחס הטוב של סוורוס ואנטונינוס (קרקלה) ליהודים, מעיד אף אב הכנסייה, [[הירונימוס]].{{הערה|הירונימוס, [http://www.tertullian.org/fathers/jerome_daniel_02_text.htm פרשנות לספר דניאל], פרק 11, פסוק 34.}}
עקב כך, חלק מהחוקרים נוטים לזהות את קרקלה עם "אנטונינוס" הנזכר בתלמוד ובמדרשים בקשריו עם [[רבי יהודה הנשיא]].{{הערה|[[מנחם שטרן]] - M. Stern, '''Greek and Latin Authors on Jews and Judaism''', Jerusalem, 1980, Vol. II: CXLII. Sciptores Historiae Augustae, p. 626}}
 
ואולם, המחקר המודרני מתייחס במשנה זהירות לסיפורים החז"ליים אודות יחסי רבי ו'"אנטונינוס'". לחלק מסיפורים אלו מתייחסים במחקר כאגדות ותו לא, אולם יש הרואים בחלקם מקורות שניתן ללמוד מהם על מציאות היסטורית כלשהי.
 
על פי המקורות התלמודיים, 'אנטונינוס' פנה אל הנשיא בהתייעצות לגבי סכויי המרד במצרים; העלה בפניו את רצונו להרים את מעמדה של טבריה לדרגת קולוניה עצמאית; העניק לנשיא קרקעות בשטח הגולן; הסתייע בעדרי הבקר המשובחים של הנשיא להשבחת הגזע של עדריו והרבה להתכתב עמו. עוד מסופר כי 'אנטונינוס' העניק לנשיא מנורת זהב עם כתובת מיוחדת. ההפרזה בדבר ידידותם המופלאה של רבי יהודה הנשיא ו'אנטונינוס', הגיעה לכדי כך שבתלמוד הירושלמי סופר כי 'אנטונינוס' התגייר בסתר.{{הערה|ירושלמי מגילה א:יא, עב ע"ב.}}
== לקריאה נוספת ==
*[[משה עמית]], '''תולדות הקיסרות הרומית''', [[הוצאת מאגנס]], האוניברסיטה העברית, תשס"ג. עמ' 669–683
*בעניין זיהוי קרקלה כ'אנטונינוס' ידידו של רבי יהודה הנשיא בספרות התלמודית, ראו: [[משה דוד הר]], "משמעותם ההיסטורית של הדיאלוגים בין חכמים לגדולי רומי", דברי הקונגרס העולמי החמישי למדעי היהדות, ד, ירושלים 1972, ובעיקר עמ' 291–296.
 
==קישורים חיצוניים==