משה נג'ארה (לקח טוב) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסרת קטלוג כפול בין "קטגוריה:אישים שחיו במאה ה-16" וקטגוריות בנות שלה (תג) (דיון)
מ ←‏חייו וספרו: קישורים פנימיים
שורה 4:
היה בנו של רבי לוי מ[[גירוש ספרד|מגורשי ספרד]], ומוצאו מהעיר [[נג'ארה]] ב[[ספרד]] ועל שמה נקרא [[שם משפחה|שם משפחתו]]. לוי נג'ארה עזב את ספרד, התגורר זמן קצר ב[[קונסטנטינופול|קושטא]], ולאחר מכן עבר לגור בצפת בה נולד משה. משה ניכר כבר בצעירותו, ובהיותו עול ימים [[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]] והיה דרשן בחסד עליון. בשנת [[ה'של"ט]] בעקבות פרעות הערבים בצפת, נמלט עם בנו ישראל, עם עוד יהודים רבים ל[[דמשק]], זמן קצר לאחר מכן, נתמנה לראש הרבנים שם. חיבר ספר בשם "לקח טוב" ובו סידר כל[[מדרש| דרשות חז"ל]] ב[[תלמוד|ש"ס]] [[ספרי]] ו[[מכילתא]], כדי שיופיע פירוש הפסוק והמצווה יחד עם חלקי הדינים ודרשות חז"ל. ספרו נדפס בקושטא בשנת [[ה'של"א]]. רבי [[חיים יוסף דוד אזולאי]] כתב עליו בספרו "שם הגדולים" דברי שבח והלל{{הערה|מהר"ר משה נאג'ארה מגורי האר"י ז"ל, אבי המשורר ישראל נאג'ארה, חיבר ספר נחמד שסידר כל דרשות רז"ל בש"ס וספרא וספרי ומכילתא, לעניין דינא, בסדר הכתובים בכל מצווה, כדי שיהא פירוש פסוקי המצווה מסודרים בכל חלקי הדינים ודרשות רז"ל ושגורים בפי חכם. אשרי אדם שוקד על דלתותיו. וזו [[תורה לשמה]] ותורת חסד על לשונו. לגרמיה הוא דעביד, שלו יאמרו אשרי שבא לכאן ותלמודו בידו. ושמו נאה לו "לקח טוב". והרב נתבקש לישיבה של מעלה, ודמשק מנוחתו, שנת אש"ם. כן מצאתי בקובץ ישן כ"י. ({{HebrewBooks|חיים יוסף דוד אזולאי|שם הגדולים|30594|מהדורת ליוורנו, תקל"ד, אות מ' סעיף נ"ז|עמוד=124}})}}.
 
נישא לבת הגאון רבי [[משפחת קוריאל#ישראל די קוריאל|ישראל די קוריאל]] שהיה אחד מארבעת התלמידים ש[[חידוש הסמיכה|הוסמכו]] על ידי הרב [[יעקב בירב]]. בנו היה החכם והפייטן רבי [[ישראל נג'ארה]] מחבר ה[[פיוט]] ל[[שבת]] "[[S:יה ריבון|יָה רִבּוֹן עָלַם וְעַלְמַיָּא]]". בנו ר' ישראל, נכדו ר' משה ונינו ר' [[יעקב נג'ארה]] שימשו בתפקיד הרב הראשי של קהילת יהודי [[עזה]].
 
רבי משה נפטר בשנת [[ה'שמ"א]] ונקבר בדמשק.