תמר, מלכת גאורגיה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
מ ההתרבויות->מהתרבויות - תיקון תקלדה בקליק
שורה 104:
עם השגשוג הגיעה גם פריחת התרבות הגאורגית הייחודית, שנוצרה מתערובת של תרבות נוצרית וחילונית, [[תרבות המערב|מערבית]] ומזרחית. יחד עם זאת, הזדהו הגאורגים עם המערב הביזנטי ולא עם התרבות ה[[אסלאם|אסלאמית]] המזרחית. המלוכה הגאורגית ביקשה להדגיש את הקשר שלה עם הנצרות ולהציג את סמכותם המלכותית כ[[זכותם האלוהית של מלכים]]. ממש באותה תקופה, בה עוצב מחדש [[קאנוניזציה (של כתבים)|קאנון]] של האדריכלות הגאורגית האורתודוקסית, ונבנו סדרה של [[קתדרלה|קתדרלות]]-[[כיפה (מבנה)|כיפה]] גדולי מידות. הביטוי של הכוח המלכותי שנגזר מ[[האימפריה הביזנטית]] שונה בצורות שונות כדי לתמוך במעמדה חסר התקדים של תמר כשליטה אישה בזכות עצמה. חמשת הדיוקנים המונומנטליים של תמר המונצחים ב[[ציור קיר]] בכנסיות הגאורגיות ערוכים באופן ברור על פי הדגם הביזנטי, ומדגישים [[תמה|תמות]] גאורגיות מסוימות וסגנון [[איראן|פרסי]] של [[יופי]] נשי. למרות הנטייה התרבותית לכיוון ביזנטיה, קשרי הסחר האינטימיים של הממלכה היו ב[[המזרח התיכון|מזרח התיכון]]. עדויות לכך ניתן למצוא במטבעות גאורגיות מאותה תקופה, שהכתובות עליהן נכתבו ב[[גאורגית]] וב[[ערבית]]. סדרה של מטבעות נטבעו בשנת [[1200]] לערך בשם המלכה תמר מתארת גרסה ביזנטית של פני המטבע וכתובת בערבית על גב המטבע המתארת את תמר כ"אלופתו של המשיח".
 
הרשומות הגאורגיות של אותה תקופה ראו במוסר הנוצרי כקדוש ו[[פטרולוגיה (נצרות)|ספרות אבות הכנסייה]] פרחה, ומצד שני איבד את מעמדו הבכיר לספרות החילונית, שהייתה מקורית מאוד, למרות שהושפעה ההתרבויותמהתרבויות השכנות. המגמה הגיעה לשיאה ב[[פואמה]] ה[[אפוס|אפית]] של [[שותא רוסתוולי]], [[עוטה עור הנמר]], שהעלה על נס את האידיאלים של "[[אביר|תקופת האבירות]]". היצירה נחשבת בגאורגיה כהישג הגדול ביותר של הספרות המקומית ומתייחסים אליה ביראת כבוד.
 
==מותה וקבורתה==