פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 54 בתים ,  לפני 6 חודשים
 
===לאחר המלחמה===
הקצין הגרמני שנמצא במחנה שבויים זמנישל הצבא האדום, פונה ליהודי מעבר לגדר ליהודי שציין את היותו נגן כינור, ומבקש ממנו למסור הודעה לשפילמן, אךבתקווה היהודישיגמול אינולו קולטטובה, ויעזור לו להשתחרר. בינתיים חוזר שפילמן לנגן ברדיו וורשה, וכשהכנר מוסר לו את שמוהמידע, שניהם מגיעים למקום, אבל המחנה כבר פורק ושפילמן לא מצליח לאתר את הקצין השבוי.
 
בסיום הסרט מופיעה שקופית שמציגה שמו של הקצין הנאצי - [[וילם הוזנפלד]], ומידע עליו - שהואלפיו מת בשנת [[1952]], ב[[שבוי|מחנהעדיין שבויים]]כשבוי. רוסי, ובנוסףבנוסף מציינים ששפילמן המשיך לגור ב[[ורשה|וורשה]] עד גיל 88 שבו הוא נפטר בשנת 2000.
בינתיים שפילמן חזר לנגן ברדיו וכשהיהודי שדיבר עם הקצין מוסר לו את המידע, המחנה כבר פורק ושפילמן לא יודע את שמו ולא יכול לאתר אותו.
 
בסיום הסרט מופיעה שקופית שמציגה שמו של הקצין הנאצי - [[וילם הוזנפלד]], ומידע עליו - שהוא מת בשנת [[1952]] ב[[שבוי|מחנה שבויים]] רוסי, ובנוסף מציינים ששפילמן המשיך לגור ב[[ורשה|וורשה]] עד גיל 88 שבו הוא נפטר.
 
==תהליך יצירת הסרט==
[[ולדיסלב שפילמן]], שנולד בשנתיליד [[1911]], המשיך לחיות בוורשה כ[[פסנתרן]] ו[[מלחין]]. הוא נפטר ב-[[6 ביולי]] [[2000]], לפני שהסתיימה הפקת הסרט. לדעת שפילמןלדעתו האדם המתאים ביותר להפיכתלהפקת ספרו לסרטהסרט הוא [[רומן פולנסקי]], ניצול שואה בעצמו שאיבד במהלכה את אמו וכמה מקרוביו. פולנסקי אף הכניס לסרט מוטיבים אותנטיים אישיים מחייו, כגון המשפט שאומר יצחק הלר לשפילמן, "אל תרוץ", בסצנה שבה הוא מוציא אותו מטור לעלייה לרכבת שתקח אותו למחנה השמדה.
 
פולנסקי אף הכניס לסרט מוטיבים אותנטיים אישיים מחייו, כגון המשפט שאומר יצחק הלר לשפילמן, "אל תרוץ", בסצנה שבה הוא מוציא אותו מטור לעלייה לרכבת שתקח אותו למחנה השמדה.
 
על מנת לבטא את התקופה ואת הסבל הרב ב[[פולין]] הכבושה, פולנסקי השתמש בתפאורה ובלבוש המדויקים לאותה תקופה, ולימד את השחקנים את נורמות ההתנהגות שרווחו באותה תקופה.
משתמש אלמוני