הבדלים בין גרסאות בדף "קלף (יהדות)"

נוסף בית אחד ,  לפני שנה
(←‏עיבוד בסיד: תיקון טעות)
תגית: לבדיקה נוספת
תגיות: עריכה חזותית לבדיקה נוספת
[[רב שרירא גאון]] הביא את דעת [[רב משה גאון]] שהתיר סוג עיבוד זה, ואף ציין שרוב הציבור סומכים על היתר זה מפני "שאין מי שיודעים לעשות אותו גויל כתקנו" ו"עת לעשות לה' הפרו תורתך". דברי רב משה גאון הובאו בעוד מקומות בספרות הגאונים. לדעת הרבה גאונים{{הערה|מהם [[רב האיי גאון]] (אוצר הגאונים מסכת גיטין עמוד 92), תשובת הגאונים הרכבי סימן סג.}} והרמב"ם{{הערה|ראו תשובת הרמב"ם סימן קס"ב ורס"ו (מהדורת בלאו)}} עיבוד זה הוא פסול.
 
[[רבינו תם]]{{הערה|תוספות על {{בבלי|גיטין|יא|א}} ובהרחבה בספר מחזור ויטרי}}, התיר לכתחילה לכתוב בסוג עיבוד זה שלדבריו עדיף על העיבוד שנעשה בעפצים, כמו כן לדבריו אין חובה לעבד בעפצים דווקא. הוא מסתמך על דברי התלמוד ב[[מסכת מנחות]]{{הערה|{{בבלי|מנחות|לא|ב}}}} שאין צורך דווקא בעיבוד עפצים. {{ציטוטון|ונראה לי שהעור המעובד בעיבוד טוב כגון שלנו שהוא טוב ממלח וקמח ועפצים שהוא כשר ואין צריך עיפוץ...מכאן סמכתי להכשיר עיבוד שלנו וראייתי מהקומץ רבה}}, מקור נוסף מוצא ר"ת מדברי התלמוד במסכת גיטין{{הערה|{{בבלי|גיטין|יא|א}}}} שהעיבוד בעפצים גורם לקושי במחיקה, ולדברי ר"ת גם עיבוד בסיד גורם לקושי זה ולכן הוא מותר.
 
עיבוד זה הוא העיבוד המקובל כיום לכתיבת סת"ם, המעבדים בצורה זו מולחים את העור לאחר ההפשטה מצד הבשר למשך כמה ימים עד יבוש העור, לאחר מכן שורים אותו במים כדי שיתרכך שוב, לאחר השריה שורים במשרת סיד כמה ימים עד שהשערות יוכלו לרדת בקלות על ידי משיכה ביד, לאחר הורדת השערות, העור נשטף במים, מגרדים את שאריות הבשר והקרומים והשומנים היטב, לאחר מכן שורים אותו שוב בסיד מרוכז יותר למשך כמה ימים, לאחר ההשריה העור נשטף ונמתח על ידי סד מיוחד לכך, לאחר יבושו משייפים אותו לצד הבשר עד שיהיה ראוי לכתיבה.