הבדלים בין גרסאות בדף "חקר החלל"

אין שינוי בגודל ,  לפני 10 חודשים
אין תקציר עריכה
(הסרת ההפניה לדף מדעי החלל)
תגיות: צ'קטי הוספת תבנית לשינויים בערך הסרת הפניה
בעוד שצפייה בגופים בחלל, תחום הידוע בשם "אסטרונומיה", קדם לתיעוד ההיסטורי המהימן, היה זה הפיתוח של רקטות גדולות ויעילות יחסית באמצע המאה ה-2 שאיפשרה לבני האדם לראשונה לחקור את החלל הפיזי במציאות. הנימוקים השכיחים ביותר בעד חקר החלל כוללים קידום המחקר המדעי, יוקרה לאומית, יצירת שיתופי פעולה בין עמים שונים, ווידוא שהאנושות תשרוד בעתיד, ופיתוח יתרונות צבאיים ואסטרטגיים כנגד מדינות אחרות.
 
בעבר הקידום של חקר החלל הושפע לא מעט מהתחרות בין יריבויות גאופוליטיות (ראו [[המלחמה הקרה]]) - העידן המוקדם של חקר החלל הונע על ידי "[[המרוץ לחלל]" בין ברית המועצות וארצות הברית. שיגורו של הלווין המלאכותי הראשון [[ספוטניק 1]] לחלל (שוגר על ידי ברית המועצות ב-4 באוקטובר 1957) והנחיתה על הירח על במסגרת [[תוכנית [[אפולו 11]] האמריקנית ב-20 ביולי 1969 נחשבים לעיתים רבות כציוני הדרך העיקריים בתקופה הראשונית ההיא של חקר החלל. תוכנית החלל הסובייטית השיגה חלק ניכר מאבני הדרך הראשונות, כולל החללית הראשונה שנכנסה למסלול ההקפה של כדור הארץ ב-1957, החללית המאוישת הראשונה בחלל ([[יורי גגרין]] על סיפון ה[[ווסטוק 1]]) ב-1961, [[פעילות חוץ-רכבית|הפעילות החוץ-רכבית]] הראשונה (בוצעה על ידי [[אלכסיי ליאונוב]]) ב-18 במרץ 1965, [[לונה 9|הנחיתה האוטומטית הראשונה על גוף שמימי אחר]] ב-1966, והשקת תחנת החלל הראשונה ([[סאליוט 1]]) ב-1971. לאחר 20 השנים הראשונות של חקר החלל הפוקוס עבר מביצוע טיסות חד פעמיות לשימוש בחומרה מתחדשת, כגון [[תוכנית מעבורות החלל]], וכמו גם מעבר מתחרות בין מדינות לשיתוף פעולה בין מדינות (כמו במקרה של [[תחנת החלל הבינלאומית]]).
 
ארצות הברית ממשיכה להוביל משימות שונות לחקר החלל - [[תוכנית קונסטליישן]] שיזם ממשל בוש לנחות שוב על הירח עד 2020 בוטלה לבסוף בשל בעיות תקציביות. ב־2009, לאחר גידול בתקציב הנדרש לפיתוח תוכנית קונסטליישן, הורה ממשלו של נשיא ארצות הברית ברק אובמה לבצע בדיקה מחודשת של התוכנית. ממצאי הבדיקה הראו שלפי התקציב הנוכחי של התוכנית, לא ניתן יהיה לבצע טיסות מאוישות לירח ולמאדים. ב־1 בפברואר 2010, נמסר על ביטולה המוחלט של תוכנית קונסטליישן.