חקר החלל – הבדלי גרסאות

 

בעבר הקידום של חקר החלל הושפע לא מעט מהתחרות בין יריבויות גאופוליטיות (ראו [[המלחמה הקרה]]) - העידן המוקדם של חקר החלל הונע על ידי "[[המרוץ לחלל]" בין ברית המועצות וארצות הברית. שיגורו של הלווין המלאכותי הראשון [[ספוטניק 1]] לחלל (שוגר על ידי ברית המועצות ב-4 באוקטובר 1957) והנחיתה על הירח על במסגרת תוכנית [[אפולו 11]] האמריקנית ב-20 ביולי 1969 נחשבים לעיתים רבות כציוני הדרך העיקריים בתקופה הראשונית ההיא של חקר החלל. תוכנית החלל הסובייטית השיגה חלק ניכר מאבני הדרך הראשונות, כולל החללית הראשונה שנכנסה למסלול ההקפה של כדור הארץ ב-1957, החללית המאוישת הראשונה בחלל ([[יורי גגרין]] על סיפון ה[[ווסטוק 1]]) ב-1961, [[פעילות חוץ-רכבית|הפעילות החוץ-רכבית]] הראשונה (בוצעה על ידי [[אלכסיי ליאונוב]]) ב-18 במרץ 1965, [[לונה 9|הנחיתה האוטומטית הראשונה על גוף שמימי אחר]] ב-1966, והשקת תחנת החלל הראשונה ([[סאליוט 1]]) ב-1971. לאחר 20 השנים הראשונות של חקר החלל הפוקוס עבר מביצוע טיסות חד פעמיות לשימוש בחומרה מתחדשת, כגון [[תוכנית מעבורות החלל]], וכמו גם מעבר מתחרות בין מדינות לשיתוף פעולה בין מדינות (כמו במקרה של [[תחנת החלל הבינלאומית]]).

 

בעשור הראשון של המאה ה-21 [[הרפובליקה העממית של סין]] הצליחה לשגר לחלל חללית מאוישת ובכך הפכה למדינה השלישית בהיסטוריה האנושית שהצליחה לשגר בני אדם לחלל. האיחוד האירופי, יפן והודו מתכננות גם משימות חלל עתידיות. סין, רוסיה, יפן והודו הביעו בעבר כי בכוונתן לשגר חלליות מאוישת לירח במהלך המאה ה-21, בעוד שהאיחוד האירופי קרא לקדם משימות מאוישות הן לירח והן למאדים במהלך המאה ה-21 (ראו [[תוכנית אורורה]]).