ויקיפדיה

בית המשפט הגבוה לצדק – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
עריכה, קידוד קישורים, אחידות במיקום הערות שוליים, הסרת קישורים עודפים
שורה 32:
החל מ[[שנות ה-80 של המאה ה-20]] אימץ בג"ץ מדיניות של ביטול החלטות מנהליות גם כשהתקבלו לפי סמכות שבחוק, במקרים שבהם סבר שההחלטות לוקות בחוסר סבירות קיצוני{{הערה|{{הארץ|זאב סגל|בג"ץ יתערב רק אם יגלה חוסר סבירות קיצוני בהחלטת היועץ המשפטי|1.977887|29 ביוני 2004}}{{ש}}מיכל טמיר, [http://www.hapraklit.co.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/nun1_6.pdf על חוקתיות ועל סבירות: בעקבות בג"ץ 5636/01 בקמן נ' שר העבודה והרווחה], '''[[הפרקליט]]''' נ, תשס"ח}}. בנוסף הרחיב בג"ץ את [[זכות עמידה|זכות העמידה]] ופתח את דלתותיו בפני עותרים ציבוריים כדוגמת [[האגודה לזכויות האזרח]] ו[[התנועה למען איכות השלטון בישראל]], בניגוד לתפיסה הקודמת לפיה רק מי שנפגע אישית רשאי להגיש עתירה לבג"ץ. "זכות העמידה" שימשה בעבר ככלי מרסן, והיא זכורה מן העתירה להעמיד לדין את [[לאה רבין]], אשר [[דחייה על הסף|נדחתה על הסף]] בטענה שמגיש העתירה לא נפגע אישית, ועל כן אין לו זכות עמידה{{מקור}}.
 
[[אהרון ברק]] ואחרים קשרו את השינויים לשינויים דומים שהתרחשו בפסיקה במדינות מערביות אחרות{{הערה|[http://psakim.com/verdicts/no-cat/%D7%91%D7%92%D7%A6בגצ-91086-%D7%A0%D7%92%D7%93נגד-%D7%91%D7%91%D7%99%D7%AAבבית-%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98המשפט-%D7%94%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9Fהעליון-%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA%D7%95בשבתו-%D7%9B%D7%91%D7%99%D7%AAכבית/ בג"ץ 910/86, סעיף 18]. שופט בית המשפט העליון [[אלפרד ויתקון]] ציין כבר ב-1976 כי "בשנים האחרונות ניכרת בעולם, הנטייה לפתוח את שערי בית-המשפט לכל דורש: [http://www.lawdata.co.il/UpLoad/PsakDin/166229.rtf בג"ץ 763/75 רסלר נגד שר האוצר]}}. הנשיא [[מאיר שמגר]] הצביע על שינויים בפסיקה האנגלית, בהקשר לשינוי עמדתו בעניין זכות העמידה{{הערה|[http://srv1.jpg.co.il/4/563359bc131ff.jpg בג"ץ 852/86 [[שולמית אלוני]] ואחרים נ' שר המשפטים, ויליאם נקש]}}.
 
תחת הנהגתו של הנשיא [[אהרן ברק]] אימץ בג"ץ את הגישה המכונה [[אקטיביזם שיפוטי]], שיצרה מצב שבו "בית המשפט העליון הרחיב במידה משמעותית את תחומי ההתערבות שלו"{{הערה|[http://www.hapraklit.co.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/nun1_2.pdf פרופ' דפנה ברק-ארז]}}. לכך מצטרפת [[המהפכה החוקתית]], שגם אותה הוביל ברק, ולפיה פסקאות ההגבלה שבשני חוקי יסוד, [[חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו]] ו[[חוק יסוד: חופש העיסוק]], שנחקקו בשנת 1992, מקנה סמכות לבתי המשפט להכריז על בטלותם של חוקים שעומדים בסתירה לחוקי היסוד. בנוסף, גם חוקים שקדמו לחוקי היסוד ואינם כפופים לפסקאות ההגבלה, פורשו לפי עיקרון ה[[מידתיות#בחוקי מדינת ישראל|מידתיות]]: הסמכות המוקנית בהם לפגיעה בחירויות הפרט כפופה לכך שהפגיעה אכן צפויה להוביל להשגת המטרה, שלא יהיה ניתן להשיגה באמצעות פגיעה פחותה יותר, ושיש יחס ראוי בין חומרת הפגיעה לבין גודל התועלת. במקרים שבהם סברו שופטי בג"ץ כי החלטה של גורמי הממשל אינה ממלאת תנאים אלה הם פסלו אותה.
שורה 41:
{{ציטוט|תוכן=אם אכן גס לבו של חלוץ במותם של אזרחים אגב פעולות צבאיות – לא ראוי שיהיה קצין בכיר בצה"ל. טוב שקמה זעקה, וטוב שהאלוף הסביר למה התכוון. עתירה לבג"ץ נגד מינויו היא עניין אחר לגמרי. העובדה כי בית המשפט דרש מן האלוף להסביר את עצמו פעם נוספת נראית, שוב, כהכנסת דיון ציבורי חשוב לתוך מסגרת שאינה הולמת. ההחלטה מי יהיה סגן רמטכ"ל אינה צריכה להיחתך בבית המשפט הגבוה לצדק על סמך התבטאויות פומביות שנויות במחלוקת{{הערה|{{ynet|[[רות גביזון]]|דן חלוץ ובג"ץ|3010931|29.11.2004}}}}}}
 
עוד נטען כלפי בג"ץ שבעקבות "[[המהפכה החוקתית]]" והאקטיביזם השיפוטי שהנהיג [[אהרון ברק]], נטו שופטי בג"ץ לפסוק לפי ערכיהם ותפישותיהם ולא לפי החוק שחוקקה [[הכנסת]]{{הערה|{{ynet|קובי נחשוני|רוב הישראלים: בג"ץ פוסק בעיקר נגד הדת|3916398|7 ביולי 2010}}{{ש}}{{הארץ|יהונתן ליס|יו"ר ועדת הכנסת יריב לוין: בג"ץ מסכן את יכולת קיומנו|1.1521582|12 באוקטובר 2011}}{{ש}}{{nrg|בן דרור ימיני|שופטי בג"ץ עוקפים את הדמוקרטיה|784/506|9 בספטמבר 2008|1|1}}{{ש}}[http://www.maariv.co.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AAחדשות/%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%99פוליטי-%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%99מדיני/%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%A4פרופ-%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%9Fאומן-%D7%A0%D7%92%D7%93נגד-%D7%91%D7%92%D7%A5בגץ-%D7%94%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%94הבעיה-%D7%94%D7%97%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%94החמורה-%D7%91%D7%99%D7%95%D7%AA%D7%A8ביותר-%D7%A9%D7%9Cשל-%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%AAמדינת-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9Cישראל-454916 פרופ' אומן נגד בג"ץ: "הבעיה החמורה ביותר של מדינת ישראל"], [[מעריב השבוע]], 25 בנובמבר 2014}}. היו שטענו כי בג"ץ פועל כ"[[דיקטטורה]] שיפוטית"{{הערה|{{ערוץ7||אנו חיים בדיקטטורה של בג"ץ|176032|9 ביוני 2008}}{{ש}}{{גלובס|יובל יועז|ח"כ לוין: "קבוצה רדיקלית שמאלנית שולטת בביהמ"ש העליון"|1000711770|1 בינואר 2012}}{{ש}}[[זאב גלילי]], [http://www.zeevgalili.com/2011/04/14807 האם בג"ץ הוא גם השופט, גם המחוקק וגם המבצע], מקור ראשון}}.
 
==אופן פעולתו של בג"ץ==
שורה 109:
נגד תיקונים ל[[חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט)]] הוגשו שלוש פעמים עתירות לבג"ץ, שפסל בשלושת המקרים חלקים מתיקונים אלה. לאחר התיקון השלישי, שבא בעקבות שתי הפסילות הקודמות, פסק בג"ץ באוגוסט 2015 שמרבית הוראות החוק צולחות את מבחן ה[[חוקתיות]], אך קיצר את התקופה המרבית להחזקה במרכז השהייה הנקובה בתיקון זה לשנים-עשר חודשים, וקבע ששוהים השוהים במרכז השהייה ביום מתן פסק הדין שנים-עשר חודשים או יותר ישוחררו ממנו לאלתר{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=14086650.c15|סוג=בג"ץ|עותר=טשומה נגה דסטה ואחרים|משיב=הכנסת ואחרים}}, ניתן ב-11 באוגוסט 2015}}. בעקבות כך יצאו תושבי דרום תל אביב, שראו עצמם נפגעים מפסק הדין, להפגנות נגד בג"ץ{{הערה|{{וואלה!|דנה ירקצי|הפגנת זעם בדרום תל אביב: "השכונות מלאות במסתננים, מורחים אותנו"|2881109|12 באוגוסט 2015}}}}. באוגוסט [[2017]], בעקבות התערבות נוספת של בג"ץ בהסדר לגירוש [[הסתננות מאפריקה לישראל|מסתננים]] למדינה שלישית, החלו הפגנות מחאה שבועיות נגד [[נשיאת בית המשפט העליון]] [[מרים נאור]] שהתקיימו מול ביתה בשכונת [[רחביה]]{{הערה|{{Ynet|1=עדי רוזנברג|2=תושבי דרום ת"א הפגינו מחוץ לבית נשיאת העליון|3=5007961|4=26 באוגוסט 2017}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/892/262.html|הכותב=נטעאל בנדל|כותרת=תושבי דרום ת"א מפגינים מול ביתה של נשיאת ביהמ"ש העליון|אתר=באתר [[nrg]]|תאריך=26 באוגוסט 2017}}}}.
 
ביולי [[2015]] פסק בג"ץ כי יש להרוס בניינים לא חוקיים ב[[בית אל]], אף על פי שהמדינה פועלת להכשרתם. בעקבות כך ובעקבות דו"ח של עמותת [[רגבים (עמותה)|רגבים]]{{הערה|שם=רגבים|1=[http://regavim.org.il/%D7%93%D7%95%D7%97דוח-%D7%97%D7%93%D7%A9חדש-%D7%9E%D7%95%D7%9B%D7%99%D7%97מוכיח-%D7%91%D7%92%D7%A5בגץ-%D7%9E%D7%A4%D7%9C%D7%94מפלה-%D7%9C%D7%A8%D7%A2%D7%94לרעה-%D7%90%D7%AAאת-%D7%A2%D7%AA%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AAעתירות-%D7%94ה/ דו"ח חדש מוכיח: בג"ץ מפלה לרעה את עתירות הימין], באתר [[רגבים (עמותה)|רגבים]].}} שטען כי הפסיקות מוטות בצורה עקבית נגד יהודים בלבד קמה מחאה שקראה "די לגזענות של בג"ץ" במסגרתה היו [[הפגנה|הפגנות]] ב[[ירושלים]] ועל [[כביש 60]]{{הערה|{{בחדרי חרדים||8 נעצרו בהפגנות נגד הריסת הבתים בבית אל|86171}}.}} והתקיימה קריאת [[מגילת איכה]] מול בג"ץ ב[[תשעה באב]]{{הערה|{{ערוץ7|אלירן אהרון|מגילת איכה וקינות מול בג"ץ - וידאו|303047|25 ביולי 2015}}}}. לאחר פסק הדין אמר [[חבר הכנסת]] [[מוטי יוגב]] שיש להרים "[[כף (ציוד מכני הנדסי)|כף]] [[דחפור|טרקטור]] [[דחפור די-9 בשירות צה"ל|D-9]]" על בית המשפט, ומאוחר יותר חזר בו מדבריו{{הערה|{{ynet|איתמר אייכנר וטובה צימוקי|ח"כ יוגב מהבית היהודי: להרים את כף הדחפור על בג"ץ|4685226|29 ביולי 2015}}{{ש}}{{nrg|[[זאב קם]]|ח"כ יוגב: "לעלות על בג"ץ עם טרקטור D9"|713/169|29 ביולי 2015|1|2}}}}. בעקבות כך יצא [[היועץ המשפטי לממשלה]] [[יהודה ויינשטיין]] להגנת בג"ץ{{הערה|{{ynet|טובה צימוקי ואיתמר אייכנר|וינשטיין: "אין לערער על הלגיטימיות של ביהמ"ש"|4685432|29 ביולי 2015}}}}. באוקטובר אותה שנה, לאחר שבג"ץ עיכב הריסת בתי [[מחבל]]ים יצא חה"כ יוגב פעם נוספת בביקורת על בג"ץ, ואליו הצטרף [[שר התיירות]], [[יריב לוין]]{{הערה|{{מעריב אונליין|[[אריק בנדר]]|הסערה הפוליטית בעקבות המתקפה החריפה של ח"כ מוטי יוגב על בג"ץ|news/politics/Article-504702|22 באוקטובר 2015}}.}}.
 
בדצמבר [[2017]] פסק בג"ץ כי למדינה אין סמכות להחזיק ב[[גופות כקלף מיקוח בסכסוך הישראלי-ערבי|גופות מחבלים לצורכי משא ומתן]], והקציב שישה חודשים לחקיקת חוק שיעניק סמכות זו{{הערה|{{ynet|תלם יהב|בג"ץ: לישראל אין סמכות להחזיק גופות מחבלים לצורך מו"מ|5057018|14 בדצמבר 2017}}}}. על פסיקה זו נמתחה ביקורת על ידי [[שרת המשפטים]] [[איילת שקד]], [[שר החינוך]] [[נפתלי בנט]] ושר התיירות לוין{{הערה|{{הארץ|[[רויטל חובל]], יהונתן ליס, יניב קובוביץ|בג"ץ: למדינה אין סמכות להחזיק גופות מחבלים - יש לחוקק חוק או להשיבן|1.4704751|14 בדצמבר 2017}}}}, ועל ידי משפחות שכולות של קורבנות [[טרור]]{{הערה|{{ynet|אלישע בן קימון, אחיה ראב"ד וישי פורת|הורים שכולים על בג"ץ גופות המחבלים: "אנחנו מתאבלים, הם ימשיכו לרקוד בהלוויות"|5057095|15 בדצמבר 2017}}.}}.
שורה 115:
לפי סקר "מדד שלטון החוק" שערך ה[[פרופסור]] [[אריה רטנר]], אמון הציבור בבית המשפט העליון ירד מאמון של 80% בשנת [[2000]] ל-60% בשנת [[2014]] ול-49% בשנת [[2017]]{{הערה|{{הארץ|נעה שפיגל|סקר: ירידה באמון הציבור בבית המשפט ובמשטרה|1.4107150|21 במאי 2017}}}}.
 
במערכת [[הבחירות לכנסת העשרים ואחת]] יצאה מפלגת "[[הימין החדש]]" בקמפיין שסיסמתו: "שקד תנצח על בג"ץ, בנט ינצח את החמאס",{{הערה|{{גלובס|טל שניידר|נפתלי בנט ואיילת שקד השיקו את קמפיין הימין החדש: "שקד תנצח על בג"ץ, בנט ינצח את החמאס"|1001278349|17 במרץ 2019}}}}, וגם [[איחוד מפלגות הימין]] יצאהכריז בקמפייןכי שבויגביל הבטיחאת לפעולכוחו נגדשל בג"ץ.{{הערה|{{כיפה||איחוד מפלגות הימין בקמפיין נגד בג"צ|חדשות/איחוד-מפלגות-הימין-בקמפיין-נגד-בגצ|19 במרץ 2019}}}}.
 
==ראו גם==
שורה 135:
* {{הארץ|תומר זרחין ואור קשתי|כך מתעלמת המדינה בשיטתיות מהחלטות בג"ץ|1.1192008|5.3.2010}}
* אורן חייקין, "[http://idclawreview.org/2014/11/18/bagatzlive/ בג"ץ בשידור חי - רקע והיסטוריה]" [[משפט ועסקים]] (2014).
* [[זאב סגל]], [http://weblaw.haifa.ac.il/he/Journals/lawGov/Volume5A/כרך%D7%9B%D7%A8%D7%9A%20%D7%9420ה(1)%2020זאב%D7%96%D7%90%D7%91%20%D7%A1%D7%92%D7%9C20סגל%20-%2020בגץ%D720במרקם%9120החברה%D7%92%D7%A5%20%D7%91%D7%9E%D7%A8%D7%A7%D7%9D%20%D7%94%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%94%20%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%AA20הישראלית%20-%20%D7%9C%D7%90%D7%97%D7%A8%20%D7%97%D7%9E%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%9D%20%D7%A9%D7%A020לאחר%D720חמישים%9420שנה.pdf בג"ץ במרקם החברה הישראלית - לאחר חמישים שנה], '''[[משפט וממשל]]''' ה (תש"ס-1999), עמ' 235–296
* {{הקלטה}} [[יצחק זמיר]], [https://glz.co.il/%D7%92%D7%9C%D7%A6גלצ/%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AAתוכניות/%D7%94%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%99%D7%98%D7%94האוניברסיטה-%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%93%D7%A8%D7%AAהמשודרת-%D7%A9%D7%95%D7%A4%D7%98%D7%99%D7%9Dשופטים-%D7%95%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98%D7%99%D7%9Dומשפטים/%D7%91%D7%99%D7%AAבית-%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98המשפט-%D7%94%D7%92%D7%91%D7%95%D7%94הגבוה-%D7%9C%D7%A6%D7%93%D7%A7לצדק-%D7%A2%D7%9Dעם-%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%A4%D7%98השופט-%D7%91%D7%93%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A1בדימוס-%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7יצחק-%D7%96%D7%9E%D7%99%D7%A8זמיר בית המשפט הגבוה לצדק], הרצאה באתר [[האוניברסיטה המשודרת]] של [[גלי צה"ל]], אוקטובר 2017
 
==הערות שוליים==
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/בית_המשפט_הגבוה_לצדק"