חקר החלל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 2:
'''חקר החלל''' הוא הגילוי וחקירה של גופים שמימיים בחלל החיצון באמצעות [[טכנולוגיית חלל|טכנולוגיית החלל]] ההולכת ומתפתחת. בעוד שחקר החלל מבוצע בעיקר על ידי אסטרונומים עם טלסקופים, המחקר הפיזי של החלל מבוצע הן על ידי רובוטים וגשושיות לא מאוישות והן במסגרת משימות מאוישות בחלל החיצון.
 
בעוד שצפייה בגופים בחלל, תחום הידוע בשם "[[אסטרונומיה]]", קדם לתיעוד ההיסטורי המהימן, היה זה הפיתוח של רקטות גדולות ויעילות יחסית באמצע המאה ה-2 שאיפשרה לבני האדם לראשונה לחקור את החלל הפיזי במציאות. הנימוקים השכיחים ביותר בעד חקר החלל כוללים קידום המחקר המדעי, יוקרה לאומית, יצירת שיתופי פעולה בין עמים שונים, ווידוא שהאנושות תשרוד בעתיד, ופיתוח יתרונות צבאיים ואסטרטגיים כנגד מדינות אחרות.<ref name="NYT-20150828">{{cite news |last=Roston |first=Michael |title=NASA’s Next Horizon in Space |url=https://www.nytimes.com/interactive/2015/08/25/science/space/nasa-next-mission.html |date=28 August 2015 |work=[[New York Times]] |accessdate=28 August 2015 }}</ref>
 
בעבר הקידום של חקר החלל הושפע לא מעט מהתחרות בין יריבויות גאופוליטיות (ראו [[המלחמה הקרה]]) - העידן המוקדם של חקר החלל הונע על ידי "[[המרוץ לחלל]]" בין ברית המועצות וארצות הברית. שיגורו של הלווין המלאכותי הראשון [[ספוטניק 1]] לחלל (שוגר על ידי ברית המועצות ב-4 באוקטובר 1957) והנחיתה על הירח על במסגרת תוכנית [[אפולו 11]] האמריקנית ב-20 ביולי 1969 נחשבים לעיתים רבות כציוני הדרך העיקריים בתקופה הראשונית ההיא של חקר החלל. תוכנית החלל הסובייטית השיגה חלק ניכר מאבני הדרך הראשונות, כולל החללית הראשונה שנכנסה למסלול ההקפה של כדור הארץ ב-1957, החללית המאוישת הראשונה בחלל ([[יורי גגרין]] על סיפון ה[[ווסטוק 1]]) ב-1961, [[פעילות חוץ-רכבית|הפעילות החוץ-רכבית]] הראשונה (בוצעה על ידי [[אלכסיי ליאונוב]]) ב-18 במרץ 1965, [[לונה 9|הנחיתה האוטומטית הראשונה על גוף שמימי אחר]] ב-1966, והשקת תחנת החלל הראשונה ([[סאליוט 1]]) ב-1971. לאחר 20 השנים הראשונות של חקר החלל הפוקוס עבר מביצוע טיסות חד פעמיות לשימוש בחומרה מתחדשת, כגון [[תוכנית מעבורות החלל]], וכמו גם מעבר מתחרות בין מדינות לשיתוף פעולה בין מדינות (כמו במקרה של [[תחנת החלל הבינלאומית]]).
שורה 13:
[[קובץ:Bumper8 launch-GPN-2000-000613.jpg|ממוזער|ביולי 1950 רקטת ה"Bumper" הראשונה שוגרה לחלל מקייפ קנוורל שבפלורידה. הרקטה, ששילבה טכנולוגיית טילים ששימשה את גרמניה הנאצית יחד עם טכנולוגיה אמריקנית, הצליחה להגיע לגובה שיא של כמעט 400 קילומטרים.]]
=== הטלסקופ ===
ה[[טלסקופ]] הראשון הומצא בשנת [[1608]] בהולנד על ידי האופטיקאי ההולנדי [[הנס ליפרסהיי]]. [[טלסקופ חלל|טלסקופ החלל]] Orbiting Astronomical Observatory 2 {{אנ|Orbiting Astronomical Observatory 2}} היה טלסקופ החלל הראשון ששוגר לחלל ב-7 בדצמבר 1968.<ref name=joseph>{{cite book|author=Joseph A. Angelo|title=Spacecraft for Astronomy|url=https://books.google.com/books?id=y8BMepjeciEC&pg=PA20|year=2014|publisher=Infobase Publishing|isbn=978-1-4381-0896-4|page=20}}</ref> נכון ל-2 בפברואר 2019 התגלו ברחבי הגלקסיה בסך הכל 3,891 [[כוכב לכת חוץ-שמשי|כוכבי לכת חוץ-שמשיים]]. ההערכה היא ש[[שביל החלב]] מכיל בסביבות 100 עד 400 מיליארד כוכבים<ref>{{cite web|url=http://asd.gsfc.nasa.gov/blueshift/index.php/2015/07/22/how-many-stars-in-the-milky-way/ |title=How Many Stars in the Milky Way? |work=NASA Blueshift |deadurl=no |archiveurl=https://web.archive.org/web/20160125140109/http://asd.gsfc.nasa.gov/blueshift/index.php/2015/07/22/how-many-stars-in-the-milky-way/ |archivedate=January 25, 2016 }}</ref> ומעל ל-100 מיליארד כוכבי לכת.<ref name="Space-20130102">{{cite web |author=Staff |title=100 Billion Alien Planets Fill Our Milky Way Galaxy: Study |url=http://www.space.com/19103-milky-way-100-billion-planets.html |date=January 2, 2013 |publisher=Space.com |accessdate=January 3, 2013 |archiveurl=https://web.archive.org/web/20130103060601/http://www.space.com/19103-milky-way-100-billion-planets.html |archivedate=January 3, 2013 }}</ref> ישנם לפחות 2 טריליון גלקסיות ב[[היקום הנצפה|יקום הנצפה]].<ref name="Conselice">{{cite journal |title=The Evolution of Galaxy Number Density at ''z'' < 8 and Its Implications |first=Christopher J. |last=Conselice |display-authors=etal |journal=The Astrophysical Journal |volume=830 |issue=2 |year=2016 |arxiv=1607.03909v2 |bibcode= 2016ApJ...830...83C |doi=10.3847/0004-637X/830/2/83 |page=83}}</ref><ref name="NYT-20161017">{{cite news |last=Fountain |first=Henry |title=Two Trillion Galaxies, at the Very Least |url=https://www.nytimes.com/2016/10/18/science/two-trillion-galaxies-at-the-very-least.html |date=17 October 2016 |work=[[New York Times]] |access-date=17 October 2016 }}</ref> הגלקסיקה [[GN-z11]] {{אנ|GN-z11}} הוא הגוף השמיימי הידוע המרוחק ביותר מכדור הארץ, אשר נמצא במרחק 13.4 מיליארד שנות אור מכדור הארץ.<ref name="assocpress20160303">{{cite news |url=http://bigstory.ap.org/article/6c9dcadf6d5f4741b010da09f5841b6f/astronomers-spot-record-distant-galaxy-early-cosmos |title=Astronomers Spot Record Distant Galaxy From Early Cosmos |agency=[[Associated Press]] |first=Seth |last=Borenstein |date=March 3, 2016 |accessdate=May 1, 2016 |deadurl=yes |archiveurl=https://web.archive.org/web/20160306044212/http://bigstory.ap.org/article/6c9dcadf6d5f4741b010da09f5841b6f/astronomers-spot-record-distant-galaxy-early-cosmos |archivedate=March 6, 2016 |df= }}</ref><ref name="abcnet20160303">{{cite news |url=http://www.abc.net.au/news/2016-03-04/hubble-space-telescope-observes-most-remote-galaxy-ever-seen/7219846 |title=GN-z11: Astronomers push Hubble Space Telescope to limits to observe most remote galaxy ever seen |publisher=Australian Broadcasting Corporation |date=March 3, 2016 |accessdate=March 10, 2016}}</ref>
 
=== משימת החלל המוצלחת הראשונה ===
שורה 26:
 
=== ציוני דרך בחקר גופים שמיימיים אחרים בחלל החיצון ===
העצם הראשון מעשה ידי אדם שהגיע לגוף שמימי אחר הייתה ה[[גשושית]] הסובייטית [[לונה 2]] אשר הגיעה לירח ב-14 בספטמבר 1959.<ref name="jpl-luna2">{{cite web|url=http://sse.jpl.nasa.gov/missions/profile.cfm?Sort=Target&Target=Moon&MCode=Luna_02 |title=NASA on Luna 2 mission |publisher=Sse.jpl.nasa.gov |accessdate=24 May 2012 |deadurl=yes |archiveurl=https://web.archive.org/web/20120331155310/http://sse.jpl.nasa.gov/missions/profile.cfm?Sort=Target&Target=Moon&MCode=Luna_02 |archivedate=31 March 2012 |df= }}</ref> הגשושית הראשונה שנחתה רכות על גוף שמימי אחר בוצעה על ידי הגשושית הסובייטית [[לונה 9]] כאשר נחתה על הירח ב-3 בפברואר 1966.<ref name="jpl.luna9">{{cite web|url=http://sse.jpl.nasa.gov/missions/profile.cfm?Sort=Target&Target=Moon&MCode=Luna_09 |title=NASA on Luna 9 mission |publisher=Sse.jpl.nasa.gov |accessdate=24 May 2012 |deadurl=yes |archiveurl=https://web.archive.org/web/20120331155324/http://sse.jpl.nasa.gov/missions/profile.cfm?Sort=Target&Target=Moon&MCode=Luna_09 |archivedate=31 March 2012 |df= }}</ref> הגשושית [[לונה 10]] הייתה הגשושית הראשונה שנכנסה למסלול ההקפה סביב הירח ב-3 באפריל 1966.<ref name="jpl-luna10">{{cite web|url=http://sse.jpl.nasa.gov/missions/profile.cfm?Sort=Target&Target=Moon&MCode=Luna_10 |title=NASA on Luna 10 mission |publisher=Sse.jpl.nasa.gov |accessdate=24 May 2012 |deadurl=yes |archiveurl=https://web.archive.org/web/20120218232128/http://sse.jpl.nasa.gov/missions/profile.cfm?Sort=Target&Target=Moon&MCode=Luna_10 |archivedate=18 February 2012 |df= }}</ref>
 
הנחיתה המאוישת הראשונה על גוף שמימי אחר בוצעה על ידי צוות [[אפולו 11]] האמריקני ב-20 ביולי 1969 כאשר הצוות נחת על הירח. מאז ואילך היו בסך הכל שישה טיסות מאוישת שנחתו על הירח כאשר הטיסה המאוישת האחרונה לירח הייתה בשנת 1972.
שורה 38:
 
=== הטיסה הבין כוכבית הראשונה ===
הגשושית האמריקנית [[וויאג'ר 1]] הפכה לעצם הראשון מעשה ידי אדם שיצא מתחומי מערכת השמש ב-25 באוגוסט 2012. החללית הגיעה לתחום ה[[תווך בין-כוכבי|תווך הבין-כוכבי]].<ref>{{cite news |title=Voyager 1 finally crosses into interstellar space |first=William|last=Harwood |work=[[CBS News]] |date=September 12, 2013 |url=http://www.cbsnews.com/8301-205_162-57602736/voyager-1-finally-crosses-into-interstellar-space/}}</ref>
 
=== החלליות שנשלחו למרחק הגדול ביותר מכדור הארץ ===
ב-1970 משימת [[אפולו 13]] חלפה על פני [[הצד הרחוק של הירח]], בגובה של 254 קילומטרים מעל פני הירח, ובמרחק של 400,171 קילומטרים מכדור הארץ, ובכך הייתה לטיסה המאוישת הראשונה שהביאה בני אדם למרחק המקסימלי מכדור הארץ.
 
נכון ל-1 בינואר 2019 הגשושית [[וויאג'ר 1]] הייתה נמצאת במרחק של 21.708 מיליארד קילומטרים מכדור הארץ<ref name="voyager">{{cite web | url=https://voyager.jpl.nasa.gov/mission/status/ | title=Voyager - Mission Status | work=[[Jet Propulsion Laboratory]] | publisher=National Aeronautics and Space Administration | accessdate=January 1, 2019}}</ref>, בתחום ה[[תווך בין-כוכבי|תווך הבין-כוכבי]] - המרחק המקסימלי מכדור הארץ אליו הגיע עצם מעשה ידי אדם.<ref>{{cite web |url=http://www.bbc.co.uk/science/space/solarsystem/space_missions/voyager_1 |title=Voyager 1 |work=BBC Solar System |accessdate=4 September 2018 |archive-url=https://web.archive.org/web/20180203195855/http://www.bbc.co.uk/science/space/solarsystem/space_missions/voyager_1 |archive-date=February 3, 2018 }}</ref>
{{-}}
 
== העתיד של חקר החלל ==
=== פרויקט Breakthrough Starshot ===
[[קובץ:Solar Sail (14914129324).jpg|180px|ממוזער|הדמייההדמיה של פרויקט Breakthrough Starshot]]
פרויקט [[Breakthrough Starshot]] {{אנ|Breakthrough Starshot}} הוא פרויקט מחקר הנדסי אשר במסגרתו מפותח קונספט למתקן ל[[מפרש שמש|נעה חללית המבוססת על לחץ קרינה]] בשם "StarChip" אשר יהיה מסוגל לטוס למערכת הכוכבים [[אלפא קנטאורי]] אשר הינה מערכת הכוכבים הקרובה ביותר למערכת השמש שנמצאת במרחק של כ-4.37 שנות אור ממערכת השמש.<ref name="NYT-20160412-db">{{cite news |last=Overbye |first=Dennis |title=Reaching for the Stars, Across 4.37 Light-Years; A Visionary Project Aims for Alpha Centauri, a Star 4.37 Light-Years Away |url=https://www.nytimes.com/2016/04/13/science/alpha-centauri-breakthrough-starshot-yuri-milner-stephen-hawking.html |date=12 April 2016 |work=[[New York Times]] |accessdate=12 April 2016 }}</ref><ref>{{cite news |last= Stone |first=Maddie |url=https://gizmodo.com/a-russian-billionaire-and-stephen-hawking-want-to-build-1770467186 |title=Stephen Hawking and a Russian Billionaire Want to Build an Interstellar Starship |work=Gizmodo |date=12 April 2016 |accessdate=12 April 2016 }}</ref>
 
משימת חלל לאלפלא קנטאורי צפויה לקחת בין 20 ל-30 שנים, וכ-4 שנים עד שהמידע מהחללית יחזור לכדור הארץ.
 
=== שימוש במערכות עם אוטומציה ברמה גבוהה למשימות החלל ===
הרעיון של שימוש במערכות עם אוטומציה ברמה גבוהה למשימות החלל הפכה ליעד מבוקש בקרב סוכנויות החלל ברחבי העולם. ההבנה היא שלמערכות מסוג זה יתרונות רבים כגון עלות נמוכה יותר, פחות צורך במעורבות אנושית, ויכולת לחקור אזורים מרוחקים יותר בחלל.<ref name="ebscohost">{{cite web |url=http://ehis.ebscohost.com/ehost/detail?sid=98ac372f-074d-4ce4-9c53-5dcd6a91b385%40sessionmgr110&vid=2&hid=107&bdata=JnNpdGU9ZWhvc3QtbGl2ZQ%3d%3d#db=asf&AN=501525230 |title=Autonomy in Space: Current Capabilities and Future Challenges |website= |publisher= |date=Winter 2007}}</ref>
 
== קישורים חיצוניים ==