עפרה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של אריאל בר (שיחה) לעריכה האחרונה של שנילי
מ באגווסט->באוגוסט - תיקון תקלדה בקליק
שורה 24:
היישוב הוקם בשנת [[1975]] והוא היישוב ה[[ישראל]]י הראשון ב[[השומרון|שומרון]] שהוקם באישור [[ממשלת ישראל|הממשלה]], מאז [[מלחמת ששת הימים]], ומהראשונים ב[[יהודה ושומרון]]. קדמו לו [[קריית ארבע]], [[מבוא חורון]], היישובים המחודשים ב[[גוש עציון]] שנפלו בידי הלגיון הירדני ב[[מלחמת העצמאות]] ומספר יישובים ב[[בקעת הירדן]].
 
במהלך השנים 1974 - 1976 ערכה תנועת [[גוש אמונים]] מספר הפגנות במטרה להקים יישוב בשומרון. בתחילת 1975 נודע לחברי גוש אמונים על כך שצה"ל שכר [[קבלן]] להקים גדר סביב המחנה הצבאי ב[[בעל חצור]] ואנשי גוש אמונים ([[גרעין שילה]]) החליטו על פי הצעה של [[רחל ינאית בן צבי]]{{הערה|1=[http://www.myesha.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/145.PDF עלון יש"ע שלנו]}} לקבל על עצמם את העבודה על מנת ליצור אחיזה באזור. לאחר תחילת העבודות בקשו העובדים רשות ללון במחנה הצבאי הירדני הנטוש שלמרגלות ההר וב-[[ט' באייר]] [[תשל"ה]], לאחר קבלת אישור מלשכת שר הביטחון, הם נשארו ללון במבנים הירדניים הנטושים במחנה הצבאי, שהיו למרכז היישוב בשנותיו הראשונות. הרעיון המקורי של [[משרד הביטחון|שר הביטחון]], [[שמעון פרס]], היה שאנשי היישוב יתחזקו את [[מערך הבקרה בחיל האוויר הישראלי|המכ"ם]] אשר נבנה על ההר{{מקור}}. לאחר הקמת היישוב, הפקיעה מדנת ישראל את החלקות שעליהן נמצא הבסיס הירדני הנטוש, שהליכי הפקעת שטחו החלה עוד על ידי הירדנים, לפני מלחמת ששת הימים.{{הערה|שם=הפקעה|{{הארץ|יותם ברגר|המדינה מודה: חלקים מההתנחלות עפרה הופקעו בטעות|1.3032955|9 באגווסטבאוגוסט 2006}}}}
 
בשנים הראשונות ביקש היישוב להגשים אידיאלים חברתיים, בנוסף לעצם ההתיישבות בשומרון. המתיישבים החליטו כי ביישוב יגורו 150 משפחות לכל היותר, על מנת ליצור מרקם חברתי הדוק. כמו כן, הקפידו לקלוט ליישוב רק משפחות שבהן לפחות אחד מבני הזוג מוצא את פרנסתו בתוך היישוב וכך התפתחו במקום [[חקלאות]], [[תעשייה קלה]], ומוסדות [[חינוך]].{{הערה|{{דבר|חגי אשד|שרון: הושלמה המסגרת ליישובים החדשים בשומרון|1978/08/08|00307}}{{ש}}{{דבר|חגי אשד|גוש אמונים בין שני קטבים|1979/09/28|01600}}}} היישוב שימש חממה לצמיחת [[ירחון]] המתנחלים [[נקודה (עיתון)|נקודה]], יצירתו של [[ישראל הראל]], יו"ר [[מועצת יש"ע]] הראשון. בנוסף, נקבעו כללים לשמירה על אחידות וצניעות בבנייה ובין השאר הוגבל גובה הבתים ביישוב, כך שקומה שנייה תהיה רק בחלל הגג. עם פרוץ [[האינתיפאדה הראשונה]] החליטו בעפרה להתרכז בקליטת תושבים רבים ככל שניתן ועל כן המגבלה על גודל היישוב הוסרה.