תל אביב-יפו – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ עימוד בפרק קישורים חיצוניים (בוט סדר הפרקים)
מ קישורים
שורה 34:
תל אביב נוסדה רשמית בשנת [[1909]] כשכונת "[[אחוזת בית]]", כשם האגודה שייסדה אותה. בימיה הראשונים של האגודה התחבטו ראשיה באיזה שם יקראו לה. נבחרה ועדה שהביאה לפני אספה כללית של תושבי השכונה את הצעותיה לשם העיר. בין השמות שהועלו באספה: יפו החדשה, נווה יפו, אביבה, יפהפייה, עברייה ועוד. אחד השמות שהוצעו היה "הרצליה" על שמו של [[בנימין זאב הרצל]]. לבסוף, ב־[[21 במאי]] [[1910]],{{הערה|[http://tel-aviv.millenium.org.il/NR/exeres/CE551676-2DF1-42D8-81A5-D5E4EB6FE53B,frameless.htm ניתן לשכונה השם "תל אביב" (אתר עיריית תל אביב])}} נבחרה ברוב קולות הצעתו של [[מנחם שינקין]]: "תל אביב", כשם התרגום העברי של [[נחום סוקולוב]] לספרו של הרצל, "[[אלטנוילנד]]", שפורסם שבע שנים לפני כן, ובו תיאר הרצל כיצד תיראה, לדעתו, המדינה היהודית לכשתקום (בשנת [[1923]] להערכתו). בהצבעה על בחירת השם תמכו 20 אנשים בשם "תל אביב" ו־15 בשם "נווה יפו". האספה לא ידעה באותה עת כי שכונה בשם זהה כבר הוקמה במושבה [[נס ציונה]] (שם קיים עד היום רחוב תל אביב, שקדם לאחוזת בית).
 
מילולית, שם ספרו של הרצל הוא "ארץ ישנה חדשה" בלשון ה[[גרמנית]]. נחום סוקולוב, שתרגם את הספר לעברית, קרא לו בשם הציורי "תל אביב": [[תל]] – האוצר הישן, עתיקות העבר, ו[[אביב]] – המסמל עתיד, פריחה, לבלוב ותקווה. מקור השם ב[[ספר יחזקאל]], כמקום שבו ישבו [[גלות בבל|הגולים]] ל[[בבל]] ליד נהר כבר,{{הערה|בבבלית פירוש השם נהר כבר הוא התעלה הגדולה. שם זה מוזכר מתעודות בבליות מניפור וכנראה הכוונה לתעלה שחצתה את עיר ניפור}} ככל הנראה בחבל [[ניפור]]{{הערה|"תל אביב", [[אנציקלופדיה מקראית]]}}: {{הדגשה|וָאָבוֹא אֶל הַגּוֹלָה תֵּל אָבִיב הַיֹּשְׁבִים אֶל נְהַר כְּבָר, וָאֵשֵׁב הֵמָּה יוֹשְׁבִים שָׁם|יחזקאל ג טו|יחזקאל ג', טו}}. מוצא השם התנ"כי מאכדית – [[תילתִיל אבובי|til abubiאַבּוּבִּי]] – תל ה[[המבול|שטפון]] – שנחרב על ידי שטפון,{{הערה|זאב חומסקי, '''הלשון העברית בדרכי התפתחותה''', 1967, עמ' 65}} משמעות הפוכה למשמעות הסמלית שקיבל השם העברי.
 
ב־[[4 באוקטובר]] [[1949]] קיבלה [[ממשלת ישראל הראשונה|ממשלת ישראל]] החלטה על איחוד העיר [[יפו]] עם תל אביב. בעקבות החלטה זו התכנסה כעבור יומיים [[מועצת עיריית תל אביב-יפו|מועצת העיר]] לדון בשם החדש לעיר המאוחדת. ראש העיר [[ישראל רוקח]] התנגד לשינוי שם העיר המבטא את הגשמת החזון הציוני ורצה ששם העיר יישאר כפי שהוא ובחלוקתה של העיר המאוחדת לאזורים או רבעים ייקרא אחד מהם "יפו". חברי מועצת העיר היו חלוקים בדעתם באשר לשם. בהשפעת ראש הממשלה [[דוד בן-גוריון|דוד בן-גוריון]], שרצה מאוד בשם "יפו" כדי לחזק את הקשר של העיר למקורות התנ"כיים, הוחלט בסוף כפשרה לקרוא לעיר המאוחדת "תל אביב–יפו". למעט בפרסומים ומסמכים רשמיים או התבטאויות של פוליטיקאים מקומיים, נשמרו השמות "תל אביב" ו"יפו" מופרדים בשיח העממי והציבורי.
שורה 226:
|נוב_משק=81
|דצמ_משק=127
|מקור=[[השירות המטאורולוגי הישראלי]]{{הערה|[http://www.ims.gov.il/NR/rdonlyres/95B4279D-2609-4A25-8FCB-025528E2BD85/0/%D7%9E%D7%9E%D7%95%D7%A6%D7%A2%D7%99%D7%92%D7%A9%D7%9D%D7%97%D7%95%D7%93%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%A0%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%95%D7%A0%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%9D19812010_%D7%97%D7%93%D7%A9ממוצעיגשםחודשיים_שנתיים_עונתיים19812010_חדש.pdf מידע אקלימי רב שנתי], באתר השירות המטאורולוגי הישראלי (עדכון אחרון: יולי 2011)}}
}}
 
שורה 303:
בתל אביב רחובות רבים שלהם חזית מסחרית. הידועים שבהם הם רחובות האורך העיקריים: [[רחוב דיזנגוף]], [[רחוב אלנבי]], [[רחוב אבן גבירול]] ו[[רחוב בן יהודה (תל אביב)|רחוב בן יהודה]]. ב[[כיכר המדינה]] התפתח אזור מסחרי הנחשב ליוקרתי, ו[[רחוב שינקין]] וחנויות ברחבי שכונת [[פלורנטין]] זוכים לפופולריות בקרב צעירים. בעיר פועלים מספר [[מרכז קניות|קניונים]], ובהם [[דיזנגוף סנטר]], [[גן העיר (תל אביב)|גן העיר]], [[קניון תל אביב|קניון תל אביב]] בתחנה המרכזית החדשה, [[קניון רמת אביב]], [[קניון עזריאלי]], קניון ויצמן ב[[המרכז הרפואי ת"א ע"ש סוראסקי|מרכז הרפואי תל אביב]] והקניון ב[[מגדלי תל אביב|מגדלי תל אביב]]. ב[[שכונות עבר הירקון]], ובמידה רבה גם ב[[יפו]] וב[[רובעי תל אביב#מזרח|אזורי המגורים שממזרח לנתיבי איילון]], נפוצים מרכזי קניות שכונתיים, שמרכזם בדרך כלל ב[[מרכול]] גדול. עם הבולטים במרכזים אלה נמנים המרכז המסחרי הגדול ב[[רמת אביב ג']] והאזור המסחרי שבין [[היכל הספורט יד אליהו]] ל[[הסינרמה|סינרמה]].
 
על פי דו"ח שערכה חטיבת ניהול העושר של בנק UBS השווייצרי, תל אביב נחשבת לאחת הערים היקרות בעולם. היא דורגה במקום ה־25 ברשימת הערים הכי יקרות לשנת 2010. לשם השוואה, [[ניו יורק]] דורגה במקום ה־6 ו[[אוסלו]] במקום הראשון.{{הערה|{{TheMarker|<span>סוכנויות הידיעות</span>|הערים היקרות בעולם: אוסלו מובילה, תל אביב במקום ה-25|wallstreet/1.586807|}}}}
 
בשנת 2014, זכתה תל אביב בתואר העיר ה[[חכם|חכמה]] בעולם, מתוך 250 ערים מועמדות שהשתתפו בתחרות ב[[ברצלונה]]. זאת תודות לצעדים להפעלת הציבור כמו "שולחנות עגולים", דיונים ותקציב שיתופי, ואימוץ טכנולוגיה מסייעת במיזם ה"[[דיגיתל]]" - אשר מאגד בתוכו את האפליקציה הסלולרית, אינטרנט אלחוטי חופשי ברחבי העיר, מערכת מידע גאוגרפי (GIS), תחרות פיתוח אפליקציות על בסיס מאגרי מידע פתוחים, רישוי מקוון ועוד.{{הערה|גלעד מורג, [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4594005,00.html תל אביב זכתה בתואר העיר החכמה בעולם]}}
שורה 310:
תל אביב היא מרכזה של התקשורת בישראל, ובמשך עשרות שנים שכנו בה שלושת ה[[יומון|יומונים]] הגדולים. מערכת העיתון "[[הארץ]]" נמצאת ברחוב שוקן, הקרוי על שמו של [[שלמה זלמן שוקן]] שרכש את העיתון בשנת [[1935]], בית "[[ידיעות אחרונות]]" שכן ברחוב יהודה ונח מוזס, הקרוי על שם שניים מבני [[משפחת מוזס]] שעמדו בראש העיתון, והעיתון "[[מעריב]]" שכן ב[[בית מעריב]] ב[[רחוב קרליבך]], הקרוי על שם מייסד העיתון [[עזריאל קרליבך]]. מערכת מעריב פינתה את בית מעריב בשנת [[2013]], ואילו בית ידיעות אחרונות נהרס בשנת [[2017]], כשנה לאחר מעבר המערכת ל[[ראשון לציון]].
 
מבין העיתונים הכלכליים שוכנים בעיר העיתון "[[כלכליסט]]" מבית "ידיעות אחרונות" שמרכזו ב[[רמת החייל]], והעיתון "[[TheMarker]]" מבית "הארץ". עיתונים אחרים בתפוצה ארצית שמרכזם בעיר הם "[[ישראל היום]]" ו"[[ישראל פוסט]]". עם העיתונים המקומיים היוצאים לאור בעיר נמנים "[[ידיעות תל אביב|ידיעות תל אביב]]" מרשת [[ידיעות תקשורת]], שבועון התרבות והפנאי [[Time Out תל אביב|Time Out תל אביב]], ובעבר יצאו לאור גם "[[העיר]]" ומהדורת הבילוי שלו "[[עכבר העיר]]" מ[[רשת שוקן]], ו"זמן תל אביב" מבית מעריב. עם עיתוני העבר החשובים שיצאו לאור בעיר נמנים "[[הצופה]]", "[[דבר (עיתון)|דבר]]" ו"[[חדשות (עיתון)|חדשות]]".
 
שתי הזכייניות שהרכיבו בעבר את [[ערוץ 2]] וכיום משדרות בערוצים [[קשת 12|12]] ו־[[רשת 13|13]], [[שידורי קשת|קשת]] ו"[[רשת מדיה|רשת]]", שוכנות ב[[רמת החייל]], ואולפניה של [[הטלוויזיה החינוכית הישראלית]] שוכנים ב[[רמת אביב]]. אולפני תחנת [[רדיו תל אביב|רדיו תל אביב]] ממוקמים ברמת החייל, ו[[גלי צה"ל]] משדרים מ[[רחוב יהודה הימית]] ביפו. בעבר שכנו חלק מאולפני הרדיו של [[קול ישראל]] באזור מתחם [[שרונה (מושבה)|שרונה]], ואילו חלק מאולפני הרדיו של [[תאגיד השידור הישראלי]] ממוקמים בשכונת [[ביצרון (שכונה)|ביצרון]], ומשם משדרות התחנות [[כאן תרבות]], [[כאן גימל]] ו[[כאן 88]]. ב[[שכונת מונטיפיורי]] שוכנים אולפני [[הקצה (תחנת רדיו)|רדיו הקצה]].
שורה 375:
|
{| border="1" cellspacing="0" class="wikitable"
|+'''התפתחות שטח, אוכלוסייה וצפיפות בתל אביב{{הערה|עד 1948, הערכה}}{{הערה|[http://www.cbs.gov.il/reader//?MIval=%2Fpop_in_locs%2Fpop_in_locs_h.html&Name_h=%FA%EC+%E0%E1%E9%E1+-%E9%F4%E5 מ-1948 הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה]{{קישור שבור|10.4.19}}'''
|-
! שנה
שורה 893:
* [https://tlv.am TLV.AM] - אתר חדשות מקומי המסקר את חיי היום יום בעיר
* [http://www.tlv100.net/ תל אביב 100] - אנציקלופדיית העיר תל אביב וסיפורי שכונות העיר
* [http://www.govmap.gov.il/?q=תל%D7%AA%D7%9C%20%D7%90%D7%91%D7%99%D7%9120אביב מפת העיר תל אביב], באתר המפות הממשלתי
* מסמכים ותעודות היסטוריות על {{הארכיון הציוני|תל אביב}}
* [http://www.mytelaviv.co.il תל-אביב שלי, האתר לתולדות תל-אביב בעריכת אילן שחורי]
* {{מטח|[[גדעון ביגר]]|התפתחות השטח הבנוי של תל אביב בשנים 1909–1934|12795}}
* [http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/digitallibrary/pages/viewer.aspx?docid=NNL03_EDU700353698&presentorid=NLI_EDU&searchurl=http%3A%2F%2Fweb://web.nli.org.il%2Fsites%2Fnlis%2Fhe%2Feducation%2Fpages%2Fresults/sites/nlis/he/education/pages/results.aspx%23%3Fquery%3Dlsr16%2Cexact%2C%D7%A4%D7%A8%D7%#?query=lsr16,exact,פר מפת רחובות תל אביב, 1926], משאב הוראה מ[http://web.nli.org.il/sites/nlis/he/education/Pages/default.aspx אתר החינוך] של [[הספרייה הלאומית]]
* {{קשר|עוזי אלידע|סיקור לידתה של תל אביב בעיתון היומי "האור"|39-heb/Kesher39Elyada|סתיו 2009, עמ' 50 - 62}}
* {{ynet|אילי תימור|הא"ב של תל אביב|3465053|2 בנובמבר 2007}}