קרן נדל"ן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Nadavmi (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
Nadavmi (שיחה | תרומות)
שורה 5:
מעמדן של קרנות נדל"ן מוסדר בחוק בישראל. עיקר החקיקה נמצא ב{{ויקיטקסט|פקודת מס הכנסה#חלק ד פרק 2-1|פקודת מס הכנסה, חלק ד', פרק שני 1: קרן להשקעות במקרקעין}}. החקיקה הראשונית בנושא הייתה במסגרת תיקון 147{{הערה|[http://www.knesset.gov.il/laws/data/law/2023/2023.pdf חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 147), התשס"ה-2005] באתר [[הכנסת]]}} ל[[פקודת מס הכנסה]], בעקבות המלצות ועדה שבחנה הסוגיה{{הערה|[http://www.isa.gov.il/Download/IsaFile_51.pdf דוח הוועדה לבחינה ולהסדרה של פעילות קרנות נדל"ן בישראל] באתר [[מס הכנסה]] ומיסוי מקרקעין}}. הסדרה זו הקימה את הענף בישראל. בשנת 2016 תוקנה שוב פקודת מס ההכנסה במטרה להנמיך את חסמי הכניסה להקמת קרנות חדשות ולעודד קרנות נדל"ן להשקיע גם בנדל"ן למגורים{{הערה|[http://main.knesset.gov.il/News/PressReleases/pages/press210316-0m7.aspx אושר לקריאה שנייה ושלישית: הטבות מס גדולות לקרנות ריט שישקיעו בנדל"ן להשכרה ארוכת טווח]. הודעה מ 21 במרץ 2016 באתר [[הכנסת]]}}. התגובות בשוק לתיקון היו שהתשואה שתתקבל תהיה נמוכה בהרבה מנדל"ן מניב. התיקון לא יצר את השינוי שהמחוקק יחל לו.
 
בישראל פעילות שתימספר קרנות בורסאיות: [[ריט 1]], שהוקמה סמוך להסדרת הנושא בחוק. וסלע קפיטל, שהוקמה מאוחר יותר, והיא בעלת היקף פעילות קטן יותר. וכןו[[מניבים קרן אחתהריט שגייסההחדשה את הונה ב[[הנפקהבע"מ]] פרטיתאשר הוקמה בשנת 2015, לאחר שהשלימה גיוס של 267 מיליון שקל ממשקיעים שונים.
 
==מגבלות ויתרונות==