הבדלים בין גרסאות בדף "הבחירות לכנסת התשיעית"

מ
לאחר התפטרותה של גולדה התמודדו [[יצחק רבין]] ו[[שמעון פרס]] על מועמדות המערך לראשות הממשלה. פרס, שהיה שר הביטחון, פיתח תדמית "ניצית" ו"ביטחוניסטית" לעומת רבין שנחשב ל"יוני". בבחירות פנימיות, שנערכו במרכז מפלגת העבודה ב-[[23 בפברואר]] [[1977]], זכה רבין ברוב של 1,445 קולות אל מול 1,404 קולות שקיבל פרס. רבין התחייב כי בממשלתו העתידית יקבל פרס "תפקיד חשוב", אך כפי הנראה התכוון לשלול ממנו את תיק הביטחון ולהעבירו ל[[יגאל אלון]].
 
[[משה דיין]] החליט לסבך את המצב הפנימי בעבודה, כאשר הודיע כי לא יסכים להצטרף לרשימת המערך אם לא יוחלט כי יתקיימו בחירות חדשות בטרם תוותר הממשלה ויתור טריטוריאלי כלשהו. לבסוף, לאחר היסוסים ופסיחה על שתישני הסעיפים (לרבות משא ומתן עם ראשי [[הליכוד]]), הופיע שמו של דיין ברשימת מועמדי המערך לכנסת.
 
בחודש מרץ [[1977]] נחשפה [[פרשת חשבון הדולרים]]: העיתונאי [[דן מרגלית]] חשף כי לאשתו של רבין, [[לאה רבין|לאה]], חשבון דולרים ב[[ארצות הברית]] שהיה אסור אז על פי חוקי המטבע הישראלים. מאוחר יותר התברר כי מדובר בחשבון משותף של שני בני הזוג. לאחר שנודע ל[[היועץ המשפטי לממשלה|יועץ המשפטי לממשלה]], [[אהרן ברק]], שבכוונת רבין לפרוש מן ההתמודדות על ראשות הממשלה הבאה, הוא הסתפק בהעמדתה של לאה רבין לדין ובכופר שהוטל על יצחק רבין. בליל ה-[[7 באפריל]] 1977 הודיע רבין כי לא יתמודד בראש רשימת המערך בבחירות לכנסת התשיעית וכי בכוונתו לצאת ל"חופשה" (הוא לא היה יכול להתפטר שכן ממשלתו הייתה ממשלת מעבר). שמעון פרס מילא את מקומו.
727

עריכות