אליהו כי טוב – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה
שורה 13:
בבחירות לאספה המכוננת, הכינו חוגי פאג"י רשימה נפרדת מהחזית הדתית שבה שולבה [[אגודת ישראל]]. במסגרת מאמצים למנוע ריצה נפרדת{{הערה|{{חרות||מרכז אגודת ישראל חייב את המורדים|1948/12/29|00403}}}} הוצע שמוקוטובסקי יוצב במקום השני מטעם אגודת ישראל בחזית הדתית. [[יצחק מאיר לוין]] סירב והודיע על התפטרותו{{הערה|{{חרות||הרב י. מ. לוין הודיע שלא יעמיד מועמדותו לבחירות|1948/12/31|00615}}}}. בעקבות זאת, רצו המפלגות בנפרד ומוקוטובסקי עמד בראש הרשימה החרדית{{הערה|{{על המשמר||21 רשימות־מועמדים לאסיפה המכוננת|1949/01/07|00105}}}}, שלא עברה את אחוז החסימה.
 
בסוף שנת [[1950]] חבר לחבר הכנסת [[מאיר דוד לוינשטיין]] בדרישה לכינוס ועידה ארצית של אגודת ישראל כדי לדון בהתנהלות של הנהגת אגודת ישראל, בין השאר בטענות על בזבוז כספים על עיתון [[המודיע]]{{הערה|{{הצופה||נסיון פוטש במרכז אגו"י|1951/01/01|00119}}}}. המהלך לא צלח ומוקטובסקי וחבריו הורחקו מהמפלגה{{הערה|{{דבר||נסיון למרד במרכז אגודת ישראל|1951/01/02|00109}}}}{{הערה|{{חרות||ופילוג בלתי נמנע בשורות אגודת ישראל|1951/03/27|00108}}}}{{הערה|{{דבר||מהחלטות ועידת אגודת ישראל|1951/04/12|00121}}}}. בשנת [[1951]] עמד בראש רשימת "[[אמוני ישראל]]" ל[[הכנסת השנייה|כנסת השנייה]]{{הערה|{{חרות||גוש דתי נגד החזית הדתית|1951/04/10|00410}}{{ש}}{{הצופה||פאג"י לדין תורה עם האגודה|1951/07/11|00404}}}}, שגם היא לא עברה את אחוז החסימה{{הערה|{{מעריב||המועמד ששידר ברמקול|1951/08/03|00500}}}}. בעקבות זאת פרש בשנת [[ה'תשי"ד|תשי"ד]] מעסקנות ומפעילות פוליטית והחל לעסוק בכתיבה.
 
יסד [[הוצאת ספרים]] קטנה בשם "א", שבה פרסם את 12 ספריו. כתבים נוספים טרם נדפסו. מאז ועד סוף ימיו עסק בעיקר ב[[כתיבה]] וב[[עריכה]]. כתב עשרות ספרים, בהם בולט במיוחד "ספר התודעה".