ניקולו מקיאוולי – הבדלי גרסאות

ניקולו מקיאוולי נולד ב־3ב-[[3 במאי]] [[1469]] ב[[פירנצה]], והיה בנם השני של ברנרדו דה ניקולו מקיאוולי, [[עורך דין]] בעל מוניטין, ואשתו ברתולומיא דה סטפאנו נלי. שני הוריו היו בני האצולה הפלורנטינית העתיקה אך בתקופתו של מקיאוולי המשפחה ירדה מגדולתה ולא הייתה בעלת נכסים.

אף כי ידוע אך מעט עלעלשנותיו צעירותוהראשונות, ידועים התנאים בפירנצה של אותם ימים כך שניתן להבין בקלות את הרקע בו גדל. פירנצה תוארה כעיר בעלת שני זרמים מנוגדים הראשון הונהג ידי [[לורנצו דה מדיצ'י]], "המפואר", חובב האמנות והתענוגות, ולאחר מותו וקריסת שלטונה של משפחתו הונהגה העיר על ידי תמוכיותומכיו [[ג'ירולמו סבונרולה]], המטיף הדתי-קנאי שיצא כנגד תקופת הנהנתנות של בית מדיצ'י. נראה כי השפעתו של סבונרולה על מקיאוולי הצעיר לא הייתה רבה, אף כי באותו זמן הייתה לו השפעה רבה על גורלה של פירנצה, שכן הוא משמש כמושא ללעג ב"הנסיך", שם הוא מובא כדוגמה לאיש דת לא חמוש, ואי לכך בלתי מוצלח. לעומתו מציין מקיאוולי דווקא לטובה את שלטון הפאר של בני משפחת מדיצ'י בעיקר כי את ספרו הוא מקדיש לנכדו של לורנצו מתוך אינטרס אישי. נטען כי הסיבה להקדשת הספר לנכדו של לורנצו היא ניסיונו של מקיאוולי להתקרב אל המשפחה ששלטה באותו זמן בעיר פירנצה משנת 1512 ואשר דחקה את מקיאוולי ממשרתו הציבורית לאחר הרסטורציה של שלטונה. כאשר שבו בני המדיצ'י לשלטון נחשד מקיאוולי בקשר נגדם, נכלא וסולק מעמדות ההשפעה בעיר. לאחר ששוחרר ממעצר הוגלה לחווה חקלאית בקרבת העיר.

החלק השני של חייו הועבר בשירות הרפובליקה החופשית של פירנצה, שקמה ב־[[1494]] לאחר שפלישתש[[המלחמות האיטלקיות#המלחמה האיטלקית 1494 - 1498|פלישת הצרפתים לאיטליה,]] הובילה לגירוש המשפחה השלטת, בית מדיצ'י. לאחר ששירת במשך ארבע שנים באחד מן המשרדים הציבוריים, הוא מונה למזכיר לשכת השגרירות השנייה, וכן ב־1498 למזכיר "מועצת העשרה לענייני חירות ושלום". בזמן זה הוא לקח חלק בעניינים חשובים של הרפובליקה, וניתן לקבל בעניין זה מידע רב מן הצווים, הזכרונות והמכתבים שכתב, שנשמרו עד ימינו. המידע בדבר עסקיו עם מדינאים וקצינים בני זמנו נותן לנו הבנה טובה למעשיו, ומספק את המקורות שמהם שאב את החוויות והדמויות המעטרות את חיבורו הידוע ביותר- "הנסיך".

* '''[[הנסיך]]''' (Il Principe), 1513 (פורסם לאחר מותו ב-1532)

* '''על אמנות המלחמה''' (Dell'arte della guerra) 1521-1519

* '''ההיסטוריה הפלורנטינית''' בשמונה כרכים, 1525-1521

* '''[[דיונים (מקיאוולי)|דיונים על עשרת הספרים הראשונים של טיטוס ליוויוס]]''' 1517-1512

* '''[[לה מנדראגולה|מנדרגולה]]''' (Mandragola, הדודאים)

* '''קליציה''' (Clizia, עיבוד לקומדיה 'קאזינה' מאת פלאוטוס הרומי)

* '''הנערה מאנדרוס (תרגום לאיטלקית של הקומדיה המהוללת מאת טרנטיוס הרומי)'''

* '''המסכות''' (Le Maschere, אבד)

* '''בלפאגור הארכי-שטן'''

* '''מסה או דיאלוג על לשוננו'''

* [[קוונטין סקינר]], '''מקיאבלי''', תרגמה עופרה יוגב, הוצאת דביר, 1988.

* [[שלמה אבינרי]], '''רשות הרבים: שיחות על מחשבה מדינית''', הוצאת ספרית הפועלים, 1966.

* '''הקומדיה הלמדנית: שלוש קומדיות מהרנסאנס האיטלקי ''' הוצאת מאגנס 2016. כולל קומדיה מאת מקיאוולי.

* {{בין המרכאות|ניקולו_מקיאוולי}}

* [http://www.gutenberg.org/dirs/etext98/tprnc11.txt הטקסט של "הנסיך"], ב[[פרויקט גוטנברג]] {{אנגלית}}

* מאיה קציר, [http://www.e-mago.co.il/Editor/history-594.htm ניקולו מקיאוולי - האם האדם יכול להיות טוב?]

* {{ynet|[[אריאנה מלמד]]|הנסיך הקטן גדול יהיה|2746221|5 בספטמבר 2003}}

* {{יורמסון|מקיאבלי, ניקולו|871}}

* {{הארץ|[[שלמה אבינרי]]|"דיונים על עשרת הספרים הראשונים של טיטוס ליוויוס" מאת ניקולו מקיאוולי, כתב פוליטי|1.1157743|19 בינואר 2011}}

* {{הארץ|יואב רינון|מגנים את ההווה, מהללים את העבר ומשתוקקים אל העתיד|1.1173181|6 במאי 2011}}