הגדה של פסח – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏ההיגד השלישי: ארמי אובד אבי ודיינו: היהודים לא נפגעו כלל ממכת הברד
אין תקציר עריכה
שורה 238:
{{להשלים|נושא=יהדות}}
על פי החוקר [[דניאל גולדשמידט]] ההגדה של פסח "לא בידי מחבר אחד נתחברה ולא בידי חבורת מחברים, ובכלל לא נתחברה לצורך ליל הסדר, אלא גופה לקט דברים מן המקרא, מן המשנה ומן המדרש, טופסי ברכות, תפילות ופיוטים".{{הערה|'''סדר הגדה של פסח, על פי מנהג אשכנז וספרד''', מוגה ומבואר על ידי דניאל גולדשמידט, ירושלים ותל אביב: הוצאת שוקן, תש"ז (הדפסה נוספת: תש"ח), עמ' 3.}}
[[קובץ:Sarajevo Haggadah.jpg|270px|ממוזער|עמודים מתוך [[הגדת סראייבוסרייבו]]]]
רבים מהרכיבים שאוגדו מאוחר יותר בהגדה נזכרים עוד ב[[תקופת בית שני]], אך לא ידוע מתי התגבש נוסח ההגדה: נראה שסדר פסח, שנועד להחליף את קרבן הפסח של ימי המקדש החרב, נחגג בצורה דומה למדי עוד במאה השנייה לספירה, כבר בעת עריכת המשנה. כמו כן, חלקים מהטקסט התגבשו בעקבות [[הפולמוס היהודי-נוצרי]] וקטעים מסוימים בהגדה נועדו לבטל את ההשקפה הנוצרית. הנוסח הקדום ביותר של "הגדה של פסח" מופיע בחיבורו של רב [[סעדיה גאון]], [[סידור רב סעדיה גאון]], מ[[המאה העשירית]]. הפיוטים והפזמונים צורפו ב[[ימי הביניים]]. ההגדה זכתה למהדורות רבות מספור, ונכתבו אודותיה פירושים רבים החל בתקופת [[הראשונים]] ועד לזמננו. הנוסחים העיקריים הם: מנהג איטליה ומחזור רומא, מנהג בלקן ומחזור רומניה, מנהג אשכנז - צפון-צרפת - אנגליה, מנהג דרום צרפת, מנהג ספרד ומנהג תימן.{{הערה|'''סדר הגדה של פסח, על פי מנהג אשכנז וספרד''', מוגה ומבואר על ידי דניאל גולדשמידט, עמ' 3.}}