מגדל בבל – הבדלי גרסאות

על פי המסופר ב[[פרשנות הפשט למקרא|פשט]] הפסוקים, וכך בארו כמה פרשנים כגון [[רשב"ם|הרשב"ם]], [[רד"ק|הרד"ק]] ו[[חזקיה בן מנוח|החזקוני]], טעותם של אנשי דור הפלגה הייתה בכך שרצו להתאחד כולם בבקעה אחת, כדי להימנע מתפוצה עולמית. לשם כך בנו עיר שתאכלס את כל בני האדם בתוכה. ואילו ה' היה מעוניין דווקא שיפוצו על פני כל הארץ וימלאו אותה, וכפי שצווה וברך את [[אדם הראשון]]{{הערה|{{תנ"ך|בראשית|א|כח}}}}: {{ציטוטון|וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ}}. לצורך כך בלבל את לשונם וכתוצאה מכך קרה הדבר מעצמו. [[ראב"ע|הראב"ע]]{{הערה|בפירושו על בראשית פרק י"א, פסוק ג'.}} הוסיף שהייתה להם גם כוונה לפאר את שמם ({{ציטוטון|וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם}}) בִראות הדורות הבאים את המגדל המפואר שבנו.

אמנם [[חז"ל]] זיהו במילים: {{ציטוטון|הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר '''וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם'''}} רמיזה לכך שהייתה להם כוונה נוספת לבטא את יכולתם לעשות ככל העולה על רוחם, עד כדי הגעה לשמיים ולהביע בכך את מרידתם בה' ואי מחויבותם לציית לחוקים האלוהיים: {{ציטוט|'דור הפלגה אין להם חלק לעולם הבא'. מאי עבוד? [במה חטאו?]... אמר רבי ירמיה בר אלעזר: נחלקו לשלש כיתות, אחת אומרת: נעלה ונשב שם, ואחת אומרת: נעלה ונעבוד עבודה זרה, ואחת אומרת: נעלה ונעשה מלחמה [בה']. זו שאומרת 'נעלה ונשב שם' - הפיצם ה', וזו שאומרת 'נעלה ונעשה מלחמה' - נעשו קופים ורוחות ושידים ולילין, וזו שאומרת 'נעלה ונעבוד עבודה זרה' - "כי שם בלל ה' שפת כל הארץ". תניא, רבי נתן אומר: כולם לשם עבודה זרה נתכוונו|תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף ק"ט עמוד א'}}מדרש זה מתאר בצורה ציורית שלושה מניעים אפשריים לבניית המגדל: 1. בני האדם רצו לחצות את הגבול המפריד בין אדם לה'. הם לא למדו לקח מסיפור המבול והגירוש מגן עדן, והם עדיין רוצים להידמות לה' ('נעלה ונשב שם'). 2. הבנייה המשותפת של המגדל הייתה ביטוי לכוחה השלילי, במקרים מסוימים, של האחדות, כאשר היא משמשת למטרות לא רצויות, במקרה זה מרידה ב[[אלוהים]] ('נעלה ונעשה מלחמה'). שבירת האחדות גרמה לקטטה ומריבה בין בני האדם: {{ציטוטון|זה שואל לבנה וזה מביא טיט, וזה עומד עליו ופוצע את מוחו|רש"י בראשית פרק י"א, פסוק ז' בשם מדרש ילקוט שמעוני נח רמז ס"ב}}. 3. "מגדל וראשו בשמיים" הוא בסך הכל מגדל גבוה ורגיל, שבנו כפי שבנו כל העמים הנוכרים בניינים גבוהים לכבוד אלוהיהם. מכך ניתן להסיק שלא גובה המגדל רע בעיני ה', כי אם האליל שלכבודו נבנה המגדל והחטא אינו הרצון להגיע לה' בשמיים ולהידמות לו, אלא העבודה הזרה שלשמה הוא נבנה. פרשן המקרא [[משה דוד קאסוטו]] קיבל את זיהוי ה[[זיקורת|זיגוראת]] הבבלי é-temen-an-ki כמגדל שעמד בבסיס יצירת הסיפור. הבבלים האמינו שהזיגוראת הוא מעשה ידי האלים, וכינוהו, כאמור: "בית יסוד שמים וארץ". על כן מדגישה התורה כי זהו המגדל "אשר בנו בני האדם". קאסוטו מציע הסבר נוסף למעשה, לפיו חטאם של אנשי דור הפלגה היה גאווה והתפארות בכח החומרי. ולתורה יש מסר כפול לעניין: הראשון כי ה[[גאווה]] וההתפארות נחשבות לעוון בעיני האלוהים; והשני כי עצת ה' לעולם תעמוד, וכל תוכנית שעלתה במחשבתו מתגשמת בהכרח. עצם בניית המגדל הייתה מעין מלחמה נגד ה', והוא הפך את המצב וגרם למלחמה בין בוני המגדל ובכך לעג להם.{{הערה|1=קאסוטו תשי"ג, עמ' 154 והלאה}} לפי פרשנות נוספת, ניסו בוני המגדל למנוע את בואו של [[המבול|מבול]] נוסף.{{הערה|[[מדרש אגדה (בובר)]] בראשית י"א, ד'.}}

 

סיפור מגדל בבל דומה מבחינות אחדות לסיפורים אחרים בחטיבת סיפורי הראשית, שגם הם בעלי מאפיינים אטיולוגיים. בפרט, קיים דמיון תמטי לסיפור [[חטא עץ הדעת|הגירוש מגן עדן]]: שני הסיפורים מתארים כיצד בשחר ימיה של האנושות חל שינוי ממצב טוב והרמוני למצב המוכר לנו. השינוי חל בעקבות מעשה של בני האדם, שלכאורה יש בו כדי לאיים על הגבול בין האנושות לאלוהות. בתגובה למעשה זה, אלוהים משנה את מצב האנושות באופן שמבצר את הגבול בינו לבינה. בעקבות השינוי האנושות נאלצת להסתגל למצב חדש וגרוע יותר, כשהמצב הקדום איננו נגיש עוד.