היסטוריה של איראן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסבת תג ref לתבנית:הערה (תג) |
מ ←ימי הביניים: קישורים פנימיים |
||
שורה 57:
==ימי הביניים==
[[קובץ:Ardeshir1.jpg|שמאל|ממוזער|290px]]
השושלות השליטות הבאות באיראן הגיעו מהלוחמים הטורקים המרכז־אסייתים, שהיו בהתקדמות דרומה ומערבה ממרכז אסיה זה אלף שנים. ה[[ח'ליפה|ח'ליפים]] ה[[בית עבאס|עבאסים]] החלו לגייס את העמים האלה כ[[ממלוכים]], כלומר לוחמים־עבדים, כבר מן [[המאה ה-9]]. לאחר זמן קצר הכוח הממשי של השושלת העבאסית החלה לדעוך, ולבסוף הם הפכו לבובות [[דת]]יות בזמן שהלוחמים הטורקים הם ששלטו למעשה. עם ירידת כוחם של העבאסים, סדרה של שושלות עצמאיות קמו בחלקים שונים של איראן, כמה מהן עם עוצמה משמעותית. מבין החשובות בשושלות אלה היו [[הטאהירים]] ב[[ח'וראסאן]] (820–872), [[הצפארים]] ב[[סיסתאן]] (867–903) ו[[הסאמאנים]] (875–1005), ב[[טרנסאוקסניה]]. בנוסף, [[השושלת הבויהית|הבויהים]] שלטו בבגדאד (945–1055). הדבר היה שיאו של תהליך של השפעה פרסית גוברת על הח'ליפות העבאסית הנחלשת. ב-962 ממלוכ טורקי, מושל של הסאמאנים, [[אלפ תג'ין]], כבש את [[ע'זנה]] (כיום באפגניסטן) וייסד את [[השושלת הע'זנווית]] ששלטה עד לשנת [[1186]].
כמה ערים סאמאניות נכבשו על ידי קבוצה טורקית אחרת, ה[[סלג'וקים]], שחיו מצפון לנהר האוקסוס (כיום, ה[[אמו דריה]]). מנהיגם, [[טוגריל בג]], לחם בע'זנווים בחוראסאן. הוא נע דרומה ואז מערבה, כשהוא כובש את הערים שבדרכו אך אינו הורס אותם. בשנת [[1055]] ה[[ח'ליפה]] של [[בגדאד]] העניק לטוגריל בג מתנות ואת תואר "מלך המזרח". תחת יורשיו, [[אלפ ארסלאן]] ו[[מלכ שאה]] (1072–1092), איראן נהנתה מתקופה של [[רנסאנס]] [[מדע]]י ו[[תרבות]]י, בעיקר הודות ל[[וזיר|ווזיר]] האיראני שלו, [[ניזאם אל-מולכ]]. שליטים אלה ייסדו [[מצפה כוכבים|מצפה]], שבו [[עומר ח'יאם]] עשה תצפיות רבות עבור [[לוח שנה]] חדש, והם בנו [[בית ספר|בתי ספר]] דתיים בכל הערים הגדולות. הם הביאו את [[אל-ע'זאלי]], אחד מה[[תאולוגיה|תאולוגים]] האסלאמיים הגדולים, ומלומדים חשובים אחרים, לבירה הסלג'וקית בבגדאד תמכו בהם ועודדו את עבודתם.
| |||