הבדלים בין גרסאות בדף "יחסי ירדן–ישראל"

אין תקציר עריכה
| צבע 2 = #007FFF
}}
'''יחסי [[ירדן|הממלכה הירדנית ההאשמית]] ו[[מדינת ישראל]]''' התאפיינו ב[[שניות]] החל מ[[הקמת מדינת ישראל]] ב-1948 ועד ל[[הסכם השלום בין ישראל לירדן]] בשנת [[1994]]. עד לשנה זו היו המדינות במצב רשמי של מלחמה, ולחמו זו בזו ב[[מלחמת העצמאות]] וב[[מלחמת ששת הימים]]. עם זאת, גם בתקופה זו, התקיים ביניהם שיתוף פעולה ודיאלוגודו-שיח בלתי רשמי, לאור האינטרסים המשותפים של שתי המדינות.
 
==היסטוריה==
===עד למלחמת העצמאות===
[[עבר הירדן המזרחי]], הידוע כיום כ[[ממלכת ירדן]], היה החל מ[[המאה ה-16]] כלול בשטח מחוז [[דמשק]] שב[[האימפריה העות'מאנית|אימפריה העות'מאנית]]. בעתידו לאחר מפלתם המקווה של העות'מאנים ב[[המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה|מערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה]] עסקו [[הסכם סייקס פיקו]], [[מכתבי חוסיין-מקמהון]] ו[[הצהרת בלפור]]. לאחר כיבושו מידי העות'מאנים על ידי [[חיל המשלוח המצרי (1916)]] ב[[קרב עבר הירדן השלישי (1918)]] באוקטובר 1918, הוכפף ל[[מנהלת שטחי האויב הכבושים]]{{אנ|Occupied Enemy Territory Administration}} מזרח, ובפועל עם נסיגת הכוח הבריטי היה תחת אחריות כוחותיו של [[פייסל הראשון, מלך עיראק|פייסל הראשון]], שליטה של [[הממלכה הערבית של סוריה]] שבתורם היו כפופים למפקד כוח המשלוח הגנרל [[אלנבי]]. מקץ הממלכה ביולי 1920 ועד אפריל 1921 עת התכנסה [[ועידת קהיר (1921)|ועידת קהיר]] נותר עבר הירדן המזרחי [[שטח הפקר]].{{הערה| Norman Bentwich, England in Palestine, p51, "The High Commissioner had ... only been in office a few days when Emir Faisal ... had to flee his kingdom" and "The departure of Faisal and the breaking up of the Emirate of Syria left the territory on the east side of Jordan in a puzzling state of detachment. It was for a time no-man's-land. In the Ottoman regime the territory was attached to the Vilayet of Damascus; under the Military Administration it had been treated a part of the eastern occupied territory which was governed from Damascus; but it was now impossible that that subordination should continue, and its natural attachment was with Palestine. The territory was, indeed, included in the Mandated territory of Palestine, but difficult issues were involved as to application there of the clauses of the Mandate concerning the Jewish National Home. The undertakings given to the Arabs as to the autonomous Arab region included the territory. Lastly, His Majesty's Government were unwilling to embark on any definite commitment, and vetoed any entry into the territory by the troops. The Arabs were therefore left to work out their destiny."}}
[[עבר הירדן המזרחי]], הידוע כיום כ[[ממלכת ירדן]], היה החל מ[[המאה ה-16]] כלול בשטח מחוז [[דמשק]] שב[[האימפריה העות'מאנית|אימפריה העות'מאנית]] ולא היה לו ייחוד היסטורי משלו, ולאחר סיום [[מלחמת העולם הראשונה]] היה חלק מן [[המנדט הבריטי]] על [[ארץ ישראל]] (שהובטח ליהודים ב[[הצהרת בלפור]]). בשנת [[1921]], בעקבות "[[ועידת קהיר (1921)|ועידת קהיר]]", החליטה [[הממלכה המאוחדת]] להוציאלהפריד את האזור שממזרח ל[[נהר הירדן]] (למעט שטחים ב[[עמק הירדן]] דרומית ל[[ים כנרת]] ומזרחית לו ול[[הירדן|ירדן]] הצפוני) מהשטח בו יוקםשיועד [[הבית הלאומי היהודי|לבית הלאומי היהודי]] ולכונן בו [[אמיר]]ות ערבית בראשות [[עבדאללה הראשון, מלך ירדן|עבדאללה הראשון]], שהוא ומשפחתו ([[השושלת ההאשמית]]) עזרו רבותסייעו לבריטים במלחמה במאבקם בשלטוןבעות'מאנים הטורקי- [[המרד הערבי]]. אחיו של האמיר, [[פייסל הראשון, מלך עיראק|פייסל]] קיים גם קשרים עם [[ההסתדרות הציונית]] בראשות [[חיים ויצמן]] ואף חתם איתו על [[הסכם ויצמן-פייסל|הסכם]] שלא יצא אל הפועל. "האמירות ההאשמית של[[אמירות עבר הירדן"]] שהוקמה הייתה ישות אדמיניסטרטיבית נפרדת מארץ ישראל, אולם, נמצאה תחת שלטון המנדט הבריטי וכפופה לנציב העליון הבריטי. אמירות זו הייתה שונה מאוד מן הממלכה של ימינו, שכן הרכבה הדמוגרפי כלל בעיקר ערבים [[בדואים]], אשר היו נאמנים לשושלת ההאשמית.
 
תחילה היו הקשרים בין ההסתדרות הציונית לבין האמירות החדשה מעטים אולם ב-[[5 במרץ]] [[1926]] קיבל [[פנחס רוטנברג]], מראשי התנועה, זיכיון לתקופה של שבעים שנה לניצול מי הירדן ומי הירמוך להספקת חשמל בארץ ישראל וב[[עבר הירדן]]. עבודות הבנייה של המפעל ב[[נהריים]], אשר הוקם על ידי פנחס רוטנברג החלו באוגוסט שנת [[1927]]. ב-[[9 ביולי]] [[1932]] נחנך האתר באופן רשמי, בהשתתפות [[הנציב העליון]] של ארץ ישראל סר [[ארתור ווקופ]], נציב [[בריטניה]] בעבר הירדן קולונל קוקס, האמיר [[עבדאללה הראשון, מלך ירדן|עבדאללה]] ופנחס רוטנברג. סמוך למפעל בנהריים הוקם ב[[עבר הירדן המזרחי]] (קרי בשטח האמירות) יישוב לשיכון עובדי המפעל ומשפחותיהם - [[תל אור]] שהיוותה את היישוב היהודי היחיד בממלכה. בנוסף על תחנת הכוח עצמה הקימה [[חברת החשמל]] מתקנים להספקת חשמל גם בארמונות המלך.