הסנגוריה הצבאית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הסרת כל התוכן מהדף תגיות: ריקון עריכה חזותית |
הערך שימש כדף הפניה למידע מצומצם ולא מספק על הסנגוריה הצבאית בדף הפרקליטות הצבאית. כתבתי ערך שלם ומורחב על הסנגוריה הצבאית, ולכן החזרתי את הדף הזה לשמש כערך נפרד והעתקתי לתוכו את טיוטת הערך שכתבתי (כי לא ניתן לפתוח דף חדש באותו שם). |
||
שורה 1:
'''הסנגוריה הצבאית''' היא יחידה ב[[הפרקליטות הצבאית|פרקליטות הצבאית]] המעניקה ייצוג משפטי בחינם לחיילים העומדים לדין פלילי בפני בתי הדין הצבאיים המחוזיים, בפני בית הדין הצבאי לערעורים ובפני בית המשפט העליון, הן בתיקים פרטניים והן במסגרת עתירות ציבוריות.
הייצוג של הסנגוריה הצבאית ניתן כבר משלב החקירה ומשתרע אף על הליכים צבאיים המתקיימים לאחר סיום ההליך המשפטי, כגון: ועדה להתרת התחייבויות, ועדה להקלה בעונש, ועדת סמים, ועדה להעברה לכלא אזרחי, ועדת שכר ועוד. כמו כן, הסנגוריה הצבאית מעניקה שירותי ייעוץ וייצוג לקצינים ומפקדים ב[[ועדת חקירה|וועדות חקירה]], בבדיקות [[מבקר צה"ל]] ובבדיקות [[מבקר המדינה]].
הסנגוריה הצבאית מעניקה שירותי ייעוץ בחינם לחיילים הנחקרים ב[[משטרה צבאית חוקרת|מצ"ח]] ובמשטרת ישראל, בכל שעות היממה ובכל ימות השבוע.
כמו כן, הסנגוריה הצבאית עוסקת בקידום יוזמות ומהלכים לחיזוק ההגנה על זכויות חיילים ואנשי קבע.
הסנגור הצבאי הראשי (הסצ"ר) הנוכחי הוא אל"ם רן כהן.<gallery widths="150" heights="150" perrow="2">
קובץ:MilitaryAdvocats.png|תג הסנגוריה הצבאית
קובץ:MilitaryAdvocateBadge.jpeg|סמל הסנגוריה הצבאית
</gallery><br />
== היסטוריה ==
כבר בחודש ספטמבר 1948, עם כניסתה לתוקף של חוקת השיפוט תש"ח, אשר נכתבה במקור עבור ארגון "ההגנה",{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.nevo.co.il/law_html/Law12/er-020-t2.pdf|הכותב=|כותרת=תקנות שעת חירום (חוקת השיפוט תש"ח), התש"ח-1948 (להלן: חוקת השיפוט)|אתר=|תאריך=}}}} נקבע כי הסנגור הצבאי מהווה חלק מהמנגנון המשפטי של הצבא, והוקדש פרק שלם בחוקת השיפוט לתיאור תפקידו, חובתו, אופן מינויו וזכות הנאשם לבחור אותו. כל נאשם היה רשאי לבחור לעצמו סנגור צבאי מבין סנגורים צבאיים שנכללו ברשימה, אך בחירתו הייתה טעונה אישור של מפקד המחוז או של ראש המטה, בהתאם לערכאה שבפניה התקיים המשפט.{{הערה|תקנות 53-51 לחוקת השיפוט.}} כמו כן, חוקת השיפוט הגדירה כי חובתו של הסנגור הצבאי היא להגן בנאמנות על הנאשם, אולם סייגה חובה זו בחובה אחרת של הסנגור הצבאי - לעזור לבית הדין בקיום משפט וצדק.{{הערה|תקנה 55 לחוקת השיפוט.}}
בראשית ימי המדינה, התפיסה לגבי תפקידה של הסנגוריה הצבאית גרסה כי חובותיו של הסנגור הצבאי כקצין בצה"ל גוברות על חובת הנאמנות שלו ללקוחו. ואולם, ברבות השנים, עקב שורה של התפתחויות משפטיות היסטוריות, תפיסה זו השתנתה מקצה לקצה. התפתחויות אלו כוללות את כניסתו לתוקף של [[חוק השיפוט הצבאי]] (להלן: '''החש"ץ''') ב-1 בינואר 1956 והתיקונים שהוכנסו בו במהלך השנים; חקיקת חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961, והכללים שהותקנו מכוחו; פסיקת בית המשפט העליון בדבר מעמדה של זכות הייצוג על-ידי סנגור בהליך הפלילי; חקיקת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, והפרשנות שניתנה לו בפסיקה ובספרות ביחס לזכות הייצוג; ועוד.
החש"ץ עיגן לראשונה את מעמדו של הסצ"ר כעוזרו של הפרקליט הצבאי הראשי, וכן הרחיב את זכות הייצוג על-ידי סנגור צבאי בהליך הפלילי. בשנת 1976 נחקקה הוראת הפיקוד העליון 2.0613 - "הפרקליטות הצבאית", המגדירה את תפקידיה של הפרקליטות הצבאית ומשלימה את הוראות החש"ץ. הוראה זו מעגנת את מעמדו המקצועי והעצמאי של הסנגור הצבאי, וקובעת כי בעת מילוי תפקידו לא יהיה סנגור צבאי נתון למרות מפקדיו, ותעמוד לנגד עיניו טובת הנאשם בלבד.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.idf.il/media/16980/020613.pdf|הכותב=|כותרת=הפ"ע 02.0613 הפרקליטות הצבאית, באתר הוראות הפיקוד העליון, סעיף 11|תאריך=|תאריך_וידוא=2019-03-20}}}} הוראה רלוונטית נוספת מצויה בפקודת הארגון של מפקדת הפרקליט הצבאי הראשי, המגדירה את תפקידיה ועצמאותה של הסנגוריה הצבאית. הוראה זו קובעת כי הסנגוריה הצבאית אינה כפופה מקצועית לפרקליט הצבאי הראשי.
ביטוי נוסף לעיקרון לפיו מחויבותו של הסנגור הצבאי נתונה בראש ובראשונה ללקוחו, מצוי בהוראת מפצ"ר 02.01 - "נוהל טיפול בשאילתות ובפניות מדובר צה"ל". נקודת המוצא בהוראה זו היא שכל ממשק של גורם צבאי עם התקשורת כפוף לאישור הגורם הרלוונטי בפרקליטות הצבאית וכן אישור דובר צה"ל. החריג היחיד בצה"ל לכלל זה, מתייחס לקשר של סנגורים צבאיים עם גורמי תקשורת, וקובע כי סנגור צבאי רשאי לקיים קשר ישיר עם גורמי תקשורת על מנת לשרת את הגנת לקוחו, ללא אישור דובר צה"ל (ובכפוף לאישור הסצ"ר).
ב-5 בינואר 1997, על רקע מתחים פנימיים ותקריות שאירעו בין הסנגוריה הצבאית לבין הפרקליטות הצבאית ובתי הדין הצבאיים, החליט ראש אכ"א, בהסכמת הפצ"ר והסצ"ר, למנות צוות בדיקה אשר יבחן את כפיפותה, מעמדה וסדרי עבודתה של הסנגוריה הצבאית. בראש הצוות עמדו תא"ל (מיל') [[צבי ענבר]] ואל"ם (מיל') יצחק אקסל. הצוות התבקש לבחון את שאלת שיוכה הארגוני של הסנגוריה הצבאית לפרקליטות הצבאית; לבחון את תפקידיה וסמכויותיה של הסנגוריה הצבאית בהתאם לחוק ולפקודות; ולבחון את סדרי העבודה הקיימים בסנגוריה הצבאית וממשקי העבודה שלה עם הפרקליטות הצבאית ובתי הדין הצבאיים. ב-22 ביוני 1997 פרסם הצוות שורה של המלצות, ובראשן הותרת הסנגוריה הצבאית כחלק מהפרקליטות הצבאית, בכפוף לשימור עצמאותה, והעלאת תקן הסצ"ר לדרגת אל"ם. המלצות אלה יושמו בפועל.
ב-12 באוגוסט 2012 מינה הפצ"ר את הוועדה לבחינת היקף הייצוג הניתן מטעם הסנגוריה הצבאית. מטרת הוועדה הייתה לבחון את תחומי העיסוק של הסנגוריה הצבאית וגבולותיהם, כללי האתיקה המחייבים בעבודת הסנגוריה והצורך בהסדרה בדין של תפקידיה ומעמדה. בראש הוועדה עמדה שופטת בית המשפט העליון (בדימוס) [[דליה דורנר]], ולצידה - האלוף (במיל') [[דן הראל]] ואל"ם (במיל') משה ינון. הוועדה פרסמה שורת המלצות, שעיקרן עיגון בהוראות הפיקוד של היקף הייצוג והייעוץ הניתנים על-ידי הסנגוריה הצבאית בתחומים השונים. הוועדה גם בחנה בשנית את שאלת שיוכה הארגוני של הסנגוריה הצבאית לפרקליטות הצבאית, והמליצה שלא לשנות מן המצב הקיים. מרבית המלצות הוועדה יושמו בפועל.
== מבנה הסנגוריה הצבאית ==
בראש הסנגוריה הצבאית עומד הסצ"ר, המשמש כמפקדם של כלל הסנגורים, בשירות סדיר ובשירות מילואים, והמנחה המקצועי שלהם. כמו כן, הסצ"ר משמש כקצין מטה במפקדת הפצ"ר ושותף לעבודות מטה שיתנהלו בפרקליטות הצבאית הנוגעות לזכויות חיילים, חשודים ונאשמים.
הסנגוריה הצבאית פועלת בארבעה מוקדים:
'''סנגוריה צבאית ראשית -''' אחראית על ייצוג קצינים העומדים לדין בבית הדין המיוחד, על ייצוג חיילים בבית הדין הצבאי לערעורים ועל ייצוג בבית המשפט העליון. כמו כן, אחראית על ניהול עבודות מטה ויוזמות מערכתיות הנוגעות לזכויות חיילים, חשודים ונאשמים, וכן עוסקת בהדרכה והסברה על נושאים אלה בקרב חיילים ומפקדים. הסנגוריה הצבאית הראשית שוכנת ב[[מחנה רבין|מחנה הקריה]].
'''שלוש חוליות סנגוריה צבאית פיקודית -''' החוליות אמונות על ייצוג ומתן ייעוץ לחיילים העומדים לדין בבתי הדין הצבאיים המחוזיים, בבתי הדין הצבאיים לתעבורה ובמקרים המתאימים לחיילים העומדים לדין משמעתי. שלוש החוליות הן: '''סנגוריה פיקוד דרום וזרוע היבשה,''' השוכנת במחנה יואב הסמוך ל[[מחנה בר-לב]]; '''סנגוריה פיקוד צפון וחיל הים,''' השוכנת במחנה הדר שבחיפה; '''וסנגוריה מחוזית - פיקוד מרכז, חיל האוויר, פיקוד העורף ויחידות מטכ"ל''', השוכנת ב[[הבית הירוק (יפו)|בית הירוק]] שביפו.
כלל הסנגורים הצבאיים עוסקים בייעוץ לחיילים ואנשי קבע הנחקרים במצ"ח או במשטרת ישראל. הייעוץ ניתן על-ידי סנגור תורן.
מתוך רצון לשפר את מידת האמון הניתן בסנגורים הצבאיים על ידי לקוחותיהם, נוהגים הסנגורים (למעט הסצ"ר) לנוע בלבוש אזרחי, על אף היותם קצינים בצבא. בעת הופעה בבתי הדין לובשים הסנגורים הצבאיים מדי משפט - הלבוש שעורכי דין מחויבים ללבוש כאשר הם מופיעים בבתי משפט אזרחיים.
== ציוני דרך בולטים ==
במהלך השנים טיפלה הסנגוריה הצבאית במספר רב של תיקים בעלי חשיבות ציבורית ומשפטית, המהווים אבני-דרך בפועלה של הסנגוריה הצבאית לאורך השנים. להלן תובא סקירה של דוגמאות בולטות לתיקים אלו.
בשנת 1997 הגישה התביעה הצבאית כתב אישום כנגד החיילת אביבית עטייה בעבירות של שימוש בסמים. החיילת יוצגה על-ידי סנגור מהסנגוריה הצבאית, אשר פנה לפצ"ר בבקשה לביטול כתב האישום מטעמים של הגנה מן הצדק. הבקשה נדחתה על-ידי הפצ"ר. בעקבות זאת, פנה הסנגור ליועץ המשפטי לממשלה, בבקשה כי זה יתערב בהחלטת הפצ"ר ויורה על עיכוב ההליכים המתנהלים נגד החיילת בבית הדין הצבאי, ולחלופין יורה לפצ"ר לבטל את כתב האישום. הבקשה נדחתה, בנימוק שאין בסמכותו של היועץ המשפטי לממשלה להתערב בהליכים המתנהלים בבית דין צבאי. על החלטה זו עתרה הסנגוריה הצבאית לבג"ץ. הייתה זו הפעם הראשונה בה נדרש בית המשפט העליון לשאלת סמכותו של היועץ המשפטי לממשלה להתערב בהליכים המתנהלים בערכאות צבאיות. העתירה אמנם נדחתה, ברוב דעות, אך במישור העקרוני נקבע כי היועץ המשפטי לממשלה רשאי להתערב בהחלטות הפצ"ר שהוא מוצא כי יש בהן עניין מיוחד לציבור או שהשלכותיהן חורגות מתחומי המסגרת הצבאית.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=אורי שהם|שם=הפצ"ר והיועץ המשפטי לממשלה - בין פרשת שדיאל לבג"ץ אביבית עטייה|כתב עת=משפט וצבא|כרך=16|עמ=203.|שנת הוצאה=2002|קישור=http://din-online.info/pdf/zv16-8.pdf}}</ref><ref>בג"ץ 4723/96 '''עטייה נ' היועץ המשפטי לממשלה ואח'''', פ"ד נא(3) 714 (1997).</ref>
בשנת 1999 הגישה הסנגוריה הצבאית עתירה לבג"ץ ביחס לקיצור תקופות המעצר של חשודים עד להבאתם בפני שופט. בית המשפט העליון קיבל את העתירה, והכריע בדבר קיצור תקופת המעצר ל-48 שעות.{{הערה|בג"ץ 6055/95 '''שגיא צמח ואח' נ' שר הביטחון ואח'''', פ"ד נג(5) 241 (1999).}}
בשנת 2000 הייתה הסנגוריה הצבאית מעורבת בהקמתו של פרויקט גחל"ת - פרויקט שהוקם בעקבות דו"ח הוועדה לבחינת מדיניות הכליאה, ואשר מטרתו החזרת חיילים לשירות תקין, ובתוך כך הפחתת מספר הכלואים ושיפור תנאי הכליאה. מערך גחל"ת פועל בהצלחה (יחסית) עד היום ומסייע לחיילים רבים להמשיך בשירות תקין לאחר כליאתם.
בשנת 2006 ניתן על-ידי בית המשפט העליון [[פסק דין יששכרוב]], פסק דין תקדימי בעתירה שהוגשה מטעם הסנגוריה הצבאית בשאלת קבילותה של הודאה שהושגה בהיעדר יידוע כדין בדבר זכות ההיוועצות של חשוד בסנגור. בפסק הדין אימץ בית המשפט העליון דוקטרינה חדשה לפסילת ראיות, וקבע כללים מנחים לפסילת ראיות שהושגו בניגוד לדין. לא ניתן להפריז בחשיבותו של פסק דין עקרוני זה ובהשלכותיו הרחבות על עולם המשפט הפלילי.{{הערה|ע"פ 5121/98 '''טור' רפאל יששכרוב נ' התובע הצבאי הראשי ואח'''', תק-על 2006(2) 1093 (2006).}}
בשנת 2006 ניתן פסק דין תקדימי נוסף של בית המשפט העליון, אשר עסק בשאלה האם שתיקתו של נאשם במהלך משפטו עשויה לספק את הדרישה ל"דבר מה נוסף" לחיזוק הודאה שנמסרה בחקירה. בית המשפט העליון קבע כי, ככלל, לא תהווה שתיקת נאשם במשפט את התוספת הראייתית הנדרשת, אלא בהתקיים תנאים חריגים. גם פסק דין זה, שבו הסנגוריה הצבאית ייצגה את המערער, קבע הלכה עקרונית במשפט הפלילי.{{הערה|רע"פ 4142/04 '''סמל איתי מילשטיין נ' התובע הצבאי הראשי''', תק-על 2006(4) 4022 (2006).}}
בשנת 2007, על רקע הקמתה של [[ועדת וינוגרד]] לחקר אירועי [[מלחמת לבנון השנייה]] והאירועים שקדמו לה, הגישה הסנגוריה הצבאית עתירה לבג"ץ בה דרשה כי יורה לוועדה לשלוח מכתבי אזהרה לקצינים המיוצגים על-ידיה ואשר עלולים להיפגע ממסקנות הוועדה. עוד דרשה הסנגוריה הצבאית כי תינתן לה האפשרות לעיין בחומר הראיות המצוי בפני הוועדה, להעתיקו, לחקור עדים ולהביא עדים מטעמה, וכן להשמיע את טענותיה בפני הוועדה. בתשובתה לעתירה, הודיעה הוועדה כי תשלח הודעות מתאימות למי שעלולים להיפגע ממסקנות הוועדה, ותאפשר להם לדעת את מהות הבדיקה ולהשמיע את טענותיהם טרם פרסום הדו"ח.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/1/ART1/616/273.html|הכותב=אפרת פורשר|כותרת=דרישה מווינוגרד: מכתבי אזהרה|אתר=מקור ראשון|תאריך=1 באוגוסט 2007.}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/1/ART1/644/688.html|הכותב=אריק בנדר|כותרת="הסניגוריה הצבאית מטרפדת פרסום הדוח"|אתר=מקור ראשון|תאריך=10 באוקטובר 2007.}}</ref>
בחודש אפריל 2011 נתקבל בכנסת תיקון מס' 63 לחש"ץ, העוסק ברישום פלילי למורשעים במערכת הצבאית. מדובר בתיקון רב חשיבות, ששינה באופן מהותי את השלכות ההרשעה של נאשמים בבתי הדין הצבאיים. התיקון לחוק, אשר הסנגוריה הצבאית פעלה תקופה ארוכה על מנת לקדמו ולנסות להשפיע על תכניו, הפחית משמעותית את היקף החיילים המורשעים המוכתמים ברישום פלילי מכביד וממושך.
במשך מספר שנים פעלה הסנגוריה הצבאית לקיצור תקופת המעצר הראשונית של חיילים ל-24 שעות בלבד, כמקובל במערכת המשפט האזרחית. בשנת 2012 קיבלה הפרקליטות הצבאית את עמדת הסנגוריה, ביחס לתיקי מצ"ח, וכבר בשנת 2013 קוצרה ל-24 שעות תקופת המעצר הראשונית של חיילים העצורים בגין עבירות פליליות הנחקרות על-ידי מצ"ח.
בנובמבר 2016 דן בית הדין הצבאי לערעורים בשאלה משפטית עקרונית, והיא האם הסכמתו של נחקר יכולה להוות מקור סמכות לחיפוש במכשיר הטלפון הנייד של הנחקר בבדיקת מעבדה. המערער יוצג על-ידי סנגורים מהסנגוריה הצבאית. לאחר שעמד על ההיבטים השונים המבדילים בין חיפוש ידני בטלפון, במעמד החקירה ובנוכחות הנחקר, לבין חיפוש במעבדה שהוא מעמיק יותר ונערך שלא בנוכחות הנחקר, קבע בית הדין הצבאי לערעורים כי הסכמת הנחקר אינה יכולה להוות מקור סמכות לעריכת חיפוש במעבדה.{{הערה|ע/24/15 '''רב"ט סיגאווי נ' התובע הצבאי הראשי''' (2016).}} בקשתה של התביעה הצבאית למתן רשות לערער על פסק דינו של בית הדין הצבאי לערעורים, נדחתה על-ידי בית המשפט העליון.{{הערה|רע"פ 9446/16 '''התובעת הצבאית הראשית נ' סיגאוי''' (19.6.2017).}}
בפברואר 2017 נתקבל בכנסת תיקון מס' 73 לחש"ץ, המסדיר את זכותו של חייל שהורשע טרם גיוסו, לבקש את המלצת הצבא לקצר או לבטל את תקופת ההתיישנות או המחיקה של פרטי הרישום הפלילי (להלן - בקשת חנינה). בספטמבר 2017 פנתה הסנגוריה הצבאית לראש אכ"א, לקצין החינוך הראשי ולסגן הפצ"ר, ובפנייתה עמדה על הקשיים הניצבים בפני חיילים, גם לאחר תיקון החוק, לממש באופן אפקטיבי את זכותם לבקש חנינה, והציעה פתרונות לשיפור המצב. בעקבות פניית הסנגוריה הצבאית, הוסדרו מנגנון ונהלים שהביאו לעלייה משמעותית במספר החיילים הפונים לוועדה בבקשת חנינה, ובהתאם גם במספר החיילים שהוועדה המליצה לנשיא המדינה על מחיקת הרישום הפלילי שלהם. פנייה זו של הסנגוריה הצבאית גם הולידה מהלך יוצא דופן לרגל יום העצמאות ה-70 למדינת ישראל, במסגרתו אישר נשיא המדינה מספר רב של בקשות שהגישו חיילים למחיקת רישום פלילי.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.maariv.co.il/news/military/Article-607401|הכותב=יוסי מלמן|כותרת=בצה"ל בוחנים הענקת חנינה לחיילים לרגל יום העצמאות ה-70|אתר=מעריב|תאריך=5 בנובמבר 2017.}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3734892,00.html|הכותב=משה גורלי|כותרת=לרגל 70 שנות עצמאות: הנשיא ושרת המשפטים חשפו מתווה חנינה רחב|אתר=כלכליסט|תאריך=26 במרץ 2018.}}</ref>
בשנים האחרונות ייצגה הסנגוריה הצבאית נאשמים בתיקים אשר זכו לסיקור תקשורתי נרחב ולעניין ציבורי רב. כך למשל, בשנת 2016 הואשם [[אופק בוכריס]] בעבירות אונס, מעשה סדום, מעשה מגונה והתנהגות שאינה הולמת. בוכריס יוצג על-ידי הסנגוריה הצבאית, ולבסוף חתם על הסדר טיעון שבמסגרתו נמחק מכתב האישום סעיף האונס, והוא הורשע בהתנהגות שאינה הולמת ובעילה אסורה בהסכמה, עבירה פחותה בחומרתה. הוא נידון למאסר מותנה והורדה בדרגה.
בשנת 2018 הואשם חייל [[יחידת דובדבן]] בהריגת החייל שחר סטרוג ז"ל, חברו ליחידה, בעקבות משחק בנשק. החייל היורה יוצג על-ידי הסנגוריה הצבאית. ב-2 ליולי 2018 הורשע החייל, במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של הריגה ושימוש בלתי חוקי בנשק. בהתאם להסדר הטיעון, שאושר על-ידי בית הדין הצבאי, נידון החייל ל-18 חודשי מאסר בפועל והורדה לדרגת טוראי.
באוגוסט 2017 פנתה הסנגוריה הצבאית ליועץ המשפטי לממשלה ולפצ"ר, בדרישה להחיל בהקדם מנגנון תסקירי מבחן על חיילים שהורשעו בבתי הדין הצבאיים. תסקיר המבחן מניח בפני השופטים תמונה עובדתית רחבה ביחס לנסיבותיהם האישיות של החיילים, ובכך מאפשר להם להקל בעונשם ולסייע לשיקומם. במכתבה, עמדה הסנגוריה הצבאית על כך שהיעדרו של מנגנון תסקירי מבחן בצבא יוצר אפליה קשה בין חיילים נאשמים לבין נאשמים במערכת האזרחית, והתריעה כי ככל שלא יונהג מנגנון זה בתוך זמן קצר, תעתור לבג"ץ בעניין.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.idf.il/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%95%D7%AA/%D7%94%D7%A1%D7%A0%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94-%D7%94%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%99%D7%AA-%D7%A0%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%AA-%D7%9C%D7%94%D7%92%D7%A9%D7%AA-%D7%A2%D7%AA%D7%99%D7%A8%D7%94-%D7%9C%D7%91%D7%92%D7%A5-%D7%91%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%A9%D7%94-%D7%9C%D7%94%D7%97%D7%99%D7%9C-%D7%9E%D7%A0%D7%92%D7%A0%D7%95%D7%9F-%D7%AA%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%A8%D7%99-%D7%9E%D7%91%D7%97%D7%9F-%D7%A2%D7%9C-%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%A9%D7%A2%D7%95-%D7%91%D7%91%D7%AA%D7%99-%D7%94%D7%93%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%99%D7%99%D7%9D/|הכותב=מערכת אתר צה"ל|כותרת=דרישה להחיל מנגנון תסקירי מבחן על חיילים שהורשעו בבתי דין צבאיים|אתר=צה"ל|תאריך=15 באוגוסט 2017.}}</ref> בינואר 2019 התקבלה דרישת הסנגוריה הצבאית, ונכנס לתוקפו מנגנון פיילוט חדש, שבמסגרתו ייערכו לראשונה תסקירי מבחן לחיילים שהורשעו בבתי הדין הצבאיים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.yediot.co.il/articles/0,7340,L-5450126,00.html|הכותב=קורין אלבז אלוש|כותרת=רפורמת המשפט הצבאי|אתר=ידיעות אחרונות|תאריך=20 בינואר 2019.}}</ref>
== היקף הפעילות ==
מרבית התיקים המתנהלים בבתי הדין הצבאיים עוסקים בעבירות סמים ועריקות, לצד תיקים בעבירות אלימות, רכוש, שימוש בנשק, וכן עבירות מין ועבירות חמורות.
כ-80% מהנאשמים העומדים לדין בבתי הדין הצבאיים מיוצגים על-ידי הסנגוריה הצבאית, ואילו היתר מיוצגים על-ידי סנגורים פרטיים. היקף הייצוג מטעם הסנגוריה הצבאית בתיקי עריקות הוא גבוה במיוחד, ועומד על יותר מ-90% מהנאשמים.
היקף הייעוץ הניתן מטעם הסנגוריה הצבאית לחיילים הנחקרים במצ"ח או במשטרת ישראל מצוי במגמת עלייה קבועה בשנים האחרונות. הייעוץ ניתן במגוון רחב של עבירות - סמים, מין, רכוש, אלימות, שימוש בנשק, תעבורה, וכן עבירות שבוצעו במהלך פעילות מבצעית. מרבית העבירות הנחקרות במצ"ח הן עבירות סמים, ובהתאם לכך רוב הייעוצים מטעם הסנגוריה הצבאית מוקדשים לעבירות מסוג זה.
בשנים האחרונות פועלת הסנגוריה הצבאית, ביתר שאת, לספק סיוע משפטי מקסימלי ללוחמים ביחס לאירועים שהתרחשו אגב פעילות מבצעית וביטחונית. זאת, לאור החשיבות שרואה הסנגוריה הצבאית בעניינים אלו, ונוכח מורכבותם ורגישותם. בהתאם לכך, מעניקה הסנגוריה הצבאית ייעוץ משפטי בזמן אמת לנחקרים בגין אירועים מבצעיים, כאשר לרוב הייעוץ ניתן באופן פרונטלי תוך הגעה פיזית לבסיסים השונים בכל רחבי הארץ.
== סנגורים צבאיים ראשיים ==
{| class="wikitable"
!שם
!תקופת כהונה
|-
|יצחק אורן
|1953-1948
|-
|עוזר אדר
|1955-1953
|-
|שמעון הבר
|1962-1955
|-
|דב שינדלר
|1964-1962
|-
|וילי טיין
|1971-1965
|-
|[[דליה דורנר]]
|1973-1971
|-
|אביבה דור
|1978-1973
|-
|[[עודד מודריק]]
|1980-1978
|-
|יצחק אקסל
|1982-1978
|-
|[[אילן שיף]]
|1986-1982
|-
|[[מנחם פינקלשטיין]]
|1988-1987
|-
|[[דוד רוזן]]
|1991-1988
|-
|[[רחל דולב]]
|1994-1991
|-
|מירית סיוון אשכנזי
|1997-1994
|-
|[[רחל דולב]]
|2000-1997
|-
|[[אביחי מנדלבליט]]
|2003-2000
|-
|[[דני עפרוני]]
|2004-2003
|-
|אורנה דוד
|2007-2004
|-
|אהוד (אודי) בן אליעזר
|2012-2007
|-
|אשר הלפרין
|2016-2012
|-
|רן כהן
|2016 ואילך
|}
== לקריאה נוספת ==
* [[צבי ענבר]] ויצחק אקסל, '''דו"ח צוות הבדיקה לבחינת כפיפותה, מעמדה וסדרי עבודתה של הסניגוריה הצבאית''', 22 ביוני 1977.
* [[דליה דורנר]], [[דן הראל]] ומשה ינון, '''דו"ח הוועדה לבחינת היקף הייצוג הניתן מטעם הסנגוריה הצבאית''', 19 במרץ 2013.
* '''[https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%99%D7%AA/%D7%93%D7%95%D7%97%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%A0%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%A1%D7%A0%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94/ הסנגוריה הצבאית - דו"חות שנתיים]''', באתר [[צבא הגנה לישראל|צה"ל]].
*
== קישורים חיצוניים ==
* [https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%99%D7%AA/%D7%94%D7%A1%D7%A0%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94-%D7%94%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%99%D7%AA/ אתר האינטרנט הרשמי של הפרקליטות הצבאית - עמוד הסנגוריה הצבאית]
* [[גילי כהן (עיתונאית)|גילי כהן]], [https://www.haaretz.co.il/news/law/.premium-1.3618161 אופק בוכריס הורד בדרגה; השופטים: מעשיו מצדיקים ענישה משמעותית יותר], באתר [[הארץ]], 2 בפברואר 2017.
* שי לוי, [https://www.mako.co.il/pzm-magazine/Article-70b44b496c0cc51006.htm חיילים? מעכשיו הטלפון שלכם לא יפליל אתכם], באתר [[Mako|מאקו]], 20 ביוני 2017.
* [[ברהנו טגניה]], [https://www.mako.co.il/news-law/legal-q3_2018/Article-b446830e3b95461004.htm הורשע לוחם דובדבן שהרג את חברו], באתר [[Mako|מאקו]], 2 ביולי 2018.
== הערות שוליים ==
<references group="" responsive="1"></references><br />
| |||