הסנגוריה הצבאית – הבדלי גרסאות

הסנגוריה הצבאית מעניקה שירותי ייעוץ בחינם לחיילים הנחקרים ב[[משטרה צבאית חוקרת|מצ"ח]] ובמשטרת ישראל. כמו כן, בכלהסנגוריה הצבאית עוסקת בקידום יוזמות ומהלכים לחיזוק ההגנה שעותעל היממהזכויות ובכלחיילים ימותואנשי השבועקבע.

כבר בחודש ספטמבר 1948, עם כניסתה לתוקף של חוקת השיפוט תש"ח, אשר נכתבהנכתב במקור עבור ארגון "ההגנה",{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.nevo.co.il/law_html/Law12/er-020-t2.pdf|הכותב=|כותרת=תקנות שעת חירום (חוקת השיפוט תש"ח), התש"ח-1948 (להלן: חוקת השיפוט)|אתר=|תאריך=}}}} נקבע כי הסנגור הצבאי מהווה חלק מהמנגנון המשפטי של הצבא, והוקדש פרק שלם בחוקת השיפוט לתיאור תפקידו, חובתו, אופן מינויו וזכות הנאשם לבחור אותו. כל נאשם היה רשאי לבחור לעצמו סנגור צבאי מבין סנגורים צבאיים שנכללו ברשימה, אך בחירתו הייתה טעונה אישור של מפקד המחוז או של ראש המטה, בהתאם לערכאה שבפניה התקיים המשפט.{{הערה|תקנות 53-51 לחוקת השיפוט.}} כמו כן, חוקת השיפוט הגדירה כי חובתו של הסנגור הצבאי היא להגן בנאמנות על הנאשם, אולם סייגה חובה זו בחובה אחרת של הסנגור הצבאי - לעזור לבית הדין בקיום משפט וצדק.{{הערה|תקנה 55 לחוקת השיפוט.}}

בראשית ימי המדינה, התפיסה לגבי תפקידה של הסנגוריה הצבאית גרסה כי חובותיו של הסנגור הצבאי כקצין בצה"ל גוברות על חובת הנאמנות שלו ללקוחו. ואולם, ברבות השנים, עקב שורה של התפתחויות משפטיות היסטוריות, תפיסה זו השתנתה מקצה לקצה. התפתחויות אלו כוללות את כניסתו לתוקף של [[חוק השיפוט הצבאי]]. (להלן: '''החש"ץ''') ב-1 בינואר 1956 והתיקונים שהוכנסו בו במהלך השנים; חקיקת חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961, והכללים שהותקנו מכוחו; פסיקת בית המשפט העליון בדבר מעמדה של זכות הייצוג על-ידי סנגור בהליך הפלילי; חקיקת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, והפרשנות שניתנה לו בפסיקה ובספרות ביחס לזכות הייצוג; ועוד.

החש"ץחוק השיפוט הצבאי עיגן לראשונה את מעמדו של הסצ"ר כעוזרו של הפרקליט הצבאי הראשי, וכן הרחיב את זכות הייצוג על-ידי סנגור צבאי בהליך הפלילי. בשנת 1976 נחקקה הוראת הפיקוד העליון 2.0613 - "הפרקליטות הצבאית", המגדירה את תפקידיה של הפרקליטות הצבאית ומשלימה את הוראות החש"ץהחוק. הוראה זו מעגנת את מעמדו המקצועי והעצמאי של הסנגור הצבאי, וקובעת כי בעת מילוי תפקידו לא יהיה סנגור צבאי נתון למרות מפקדיו, ותעמוד לנגד עיניו טובת הנאשם בלבד.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.idf.il/media/16980/020613.pdf|הכותב=|כותרת=הפ"ע 02.0613 הפרקליטות הצבאית, באתר הוראות הפיקוד העליון, סעיף 11|תאריך=|תאריך_וידוא=2019-03-20}}}} הוראה רלוונטית נוספת מצויה בפקודת הארגון של מפקדת הפרקליט הצבאי הראשי, המגדירה את תפקידיה ועצמאותה של הסנגוריה הצבאית. הוראה זו קובעת כי הסנגוריה הצבאית אינה כפופה מקצועית לפרקליט הצבאי הראשי.

ביטוי נוסף לעיקרון לפיו מחויבותו של הסנגור הצבאי נתונה בראש ובראשונה ללקוחו, מצוי בהוראת מפצ"ר 02.01 - "נוהל טיפול בשאילתות ובפניות מדובר צה"ל". נקודת המוצא בהוראה זו היא שכל ממשק של גורם צבאי עם התקשורת כפוף לאישור הגורם הרלוונטי בפרקליטות הצבאית וכן אישור [[דובר צה"ל]]. החריג היחיד בצה"ל לכלל זה, מתייחס לקשר של סנגורים צבאיים עם גורמי תקשורת, וקובע כי סנגור צבאי רשאי לקיים קשר ישיר עם גורמי תקשורת על מנת לשרת את הגנת לקוחו, ללא אישור דובר צה"ל (ובכפוף לאישור הסצ"רהסנגור הצבאי הראשי).