בראשית (גשושית) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
סקריפט החלפות (שנייה), אחידות במיקום הערות שוליים, הסרת רווחים מיותרים, החלפה (היה יכול) |
|||
שורה 14:
| כיתוב = מודל הגשושית כפי שהוצב בכנס החלל בירושלים באוקטובר 2015
}}
'''בראשית''' הייתה [[גשושית]] מסוג [[נחתת (גשושית)|נחתת]] שפותחה על ידי [[עמותה|עמותת]] [[SpaceIL]] במטרה לנחות על [[הירח]]. עמותת SpaceIL הוקמה בשנת [[2011]] ומטרתה היא [[נחיתה|להנחית]] את הגשושית ה[[ישראל]]ית הראשונה על הירח ו[[SpaceIL#פעילות עמותת SpaceIL|לחולל בקרב ילדי ישראל את 'אפקט אפולו']] - השראת והסערת דמיונם של הילדים והנוער ומשיכתם לתחומי [[חקר החלל]] וה[[מדעים]] על מנת לשמר ולמנף את מעמדה של [[מדינת ישראל]] כ[[אומת הסטארט אפ]] כפי ש[[תוכנית אפולו]] של [[נאס"א]] השפיעה על דור שלם בארצות הברית
הגשושית פותחה בעידוד התחרות הבינלאומית [[גוגל לונאר אקס פרייז]] להנחתת [[חללית לא-מאוישת|גשושית בלתי מאוישת]] על הירח, המפותחת על ידי גורם פרטי.
[[שיגור לחלל|שיגור]] הגשושית לירח בוצע מ[[נמל החלל קייפ קנוורל]] שב[[פלורידה]], באמצעות [[משגר לוויינים וחלליות|משגר]] [[פלקון 9]] של חברת [[SpaceX]] ב־[[22 בפברואר]] [[2019]]
במהלך נחיתת החללית ב-[[11 באפריל]] 2019 בסביבות השעה 22:24 (שעון ישראל), נראה שעקב כשל באחד ממדי התאוצה של החללית, נגרמה שרשרת אירועים שהובילה לכיבוי המנוע ולאי הצלחת הנחיתה
בתאריך [[13 באפריל]], יומיים לאחר התרסקות הגשושית, הכריז נשיא SpaceIL מוריס קאהן, כי בכוונתו להקים צוות לבניית בראשית
==הקמת המיזם==
המדינה הראשונה שהנחיתה גשושית בנחיתה רכה הייתה [[ברית המועצות]] עם [[לונה 9]] בפברואר 1966 וסימנה עוד הישג ב[[המרוץ לחלל|מרוץ לחלל]]. [[ארצות הברית]] הייתה השנייה כשהנחיתה את
שאיפתה של SpaceIL היא להפוך את ישראל למדינה הרביעית שמצליחה להנחית גשושית בנחיתה רכה על הירח ו"בראשית" הייתה הגשושית הראשונה במימוש השאיפה הזו.
בינואר 2017 העפילה SpaceIL לשלב הגמר בתחרות גוגל לונאר אקס פרייז
בינואר 2018 הודיעה קרן אקס פרייז על סיום התחרות ללא זוכים, לאחר שאף חברה לא הייתה מוכנה לשיגור של גשושית במועד האחרון שנקבע לכך - 31 במרץ 2018. חברת גוגל סיימה את החסות שהעניקה לתחרות ולא העניקה את כספי הפרס המובטח - 30 מיליון דולר (פרס ראשון של 20 מיליון דולר ועוד 10 מיליון פרסי בונוס). על אף סיום התחרות הרשמית, הודיעה העמותה שבכוונתה להמשיך במשימה ולשגר את הגשושית הישראלית הראשונה אל הירח{{הערה|שם=סיום התחרות|{{קישור כללי|תאריך=24 בינואר 2018|כותרת=על רקע הודעתה של GLXP, עמותת SpaceIL מעדכנת היום: אנו ממשיכים בבניית הגשושית ומתכננים לשגרה במהלך 2018|כתובת=http://www.spaceil.com/he/news/על-רקע-הודעתה-של-glxp-עמותת-spaceil-מעדכנת-היום-א/}}}} והשיגור בוצע ב־22 בפברואר 2019.
מתוך הצוותים שנשארו לאחר סגירת תחרות גוגל לונאר אקס פרייז, בראשית היא הגשושית הראשונה ששוגרה לירח
ב־28 במרץ הודיעה גוגל על השקת פרס "Moonshot Award" בסך מיליון דולר.
ב-11 באפריל 2019 כשעה לאחר שבראשית התרסקה, הודיעה Google Lunar X PRIZE בטוויטר כי בכוונתה להעניק פרס של מיליון דולר ל-צוות SpaceIL על ההישג שלהם כקבוצה פרטית להבאת הגשושית למסלול סביב הירח
אף על פי שבראשית לא הצליחה לבצע נחיתה רכה על הירח היא הראשונה לקבלו
==ציוני דרך==
שורה 42:
ב־2011 בוצע שיגור ניסיון של מערכת ניווט הגשושית ב[[בקעת בית שאן]]. מטרת השיגור הייתה לדמות את שלב הנחיתה על הירח ולבדוק האם ה[[חיישן|חיישנים]] מצליחים לנתח את המידע בזמן אמת. במהלך הניסוי שוגרה רקטה ועליה [[מטע"ד]] לגובה של כ־300 מטרים והצניחה מצלמה ומשדר, הניסוי הוכתר בהצלחה. בשלב הנחיתה נעשה שימוש בחיישן אופטי שמספק נתוני גובה מהקרקע.
באוקטובר 2015, ציינה SpaceIL ציון דרך משמעותי בתחרות, בכך שהייתה הראשונה מבין הקבוצות המתחרות לחתום על הסכם שיגור לחלל, באמצעות משגר [[פאלקון 9]] של חברת [[SpaceX]]. בטקס חגיגי להכרזת החתימה על הסכם השיגור של הקבוצה, שנערך במעמד [[נשיא מדינת ישראל]] [[ראובן ריבלין]], הוצג מודל חדש לגשושית
מאז 2016 התבצעו בדיקות של כל מערכות הגשושית השונות שפותחו, לקראת השלב הסופי של הרכבתה.
שורה 50:
בסוף 2017 הורכבה מערכת ההנעה - המנוע והדלק בשיתוף עם [[התעשייה האווירית לישראל]]. הגשושית נבנתה בשטח מפעל [[מבת-חלל|מבת־חלל]] של התעשייה האווירית לישראל, ונכנסה לשלב של בדיקות וניסויים, לבדיקת מוכנותה לתנאי חלל.
במאי 2018 בוצע ב[[כפר טרומן]] ניסוי לבדיקת מערכות שונות של הגשושית, ובמיוחד [[חיישן|חיישנים]] המשמשים בתהליך הנחיתה. במהלך הניסוי החיישנים הוכנסו למסגרת מתכתית והועלו באמצעות [[עגורן]] לגובה של עשרות מטרים במסלול ובמהירות שנקבעו מראש. הנתונים שהתקבלו מהחיישנים תוך כדי הניסוי נותחו והושוו לצורך [[כיול]] וביצוע התאמות
ביולי 2018 הכריזה העמותה על תכנון לשיגור הגשושית בדצמבר 2018, תאריך השיגור נדחה מאז ל־22 בפברואר 2019. בסוף אוגוסט 2018 נפתחה תחרות לבחירת שם לגשושית
בתחילת אוקטובר 2018 פורסם כי נחתם הסכם בין SpaceIL ו[[סוכנות החלל האמריקאית]], על פיו תקבל הסוכנות נתונים מניסוי מדידת השדה המגנטי, וה[[מקפת לסקר הירח]] תנסה לצלם את הגשושית הישראלית כשזו תנחת על הירח
==מאפיינים טכניים==
[[קובץ:Beresheet telemetry.jpg|ממוזער| מסך הטלמטריה הראשי בחדר הפיקוד]]
מחשב המשימה של "בראשית"{{הערה|{{ynet|משה גלנץ|הלילה זה קורה: החללית הישראלית תשוגר לירח|5466207|21 בפברואר 2019}}}} זהה לזה ששוגר בלוויין [[BGUSAT]] ועוצמת החישוב שלו דומה לזו של [[טלפון חכם]]. המחשב פותח על ידי התעשייה האווירית לישראל והוא מיועד במיוחד עבור [[לוויין זעיר|לוויינים זעירים]]. [[שבב]] בעל [[ליבה כפולה]] מדגם GR712RC מתוצרת חברת רמון־צ'יפס הישראלית, אשר שימש בגשושית היפנית "[[היאבוסה 2]]" שימש גם את "בראשית"{{הערה|[https://www.facebook.com/SpaceIL/photos/a.566507650058740/814073531968816 סיפור של גאווה ישראלית עם קשר ספייס־איי־אלי], בחשבון הפייסבוק של SpaceIL, מתאריך 2 בדצמבר 2014}} בתור [[מערכת על שבב]]
התכנון ההנדסי הראשוני{{הערה|{{Ynet||אתם בחרתם - כך יקראו לגשושית הישראלית הראשונה|5415865|13 בדצמבר 2018}}}} כלל גשושית בגודל של [[בקבוק]] ליטר וחצי
בעיצובה הסופי היה משקל הגשושית 585 קילוגרם ב[[שיגור לחלל]] (164 משקל יבש), גובהה 1.535 מטר ורוחבה 2.288 מטר כשהרגליים פרושות. הגשושית לא שוגרה ישירות לירח, אלא ביחד עם לוויין תקשורת, ולכן השתמשה במסלול ארוך יותר עד לירח.
תהליך ה[[תורת הבקרה|בקרה]] על מסלול הגשושית כלל סדרה של סימולציות מסלול ותמרונים על מנת לוודא שהם יעברו בהצלחה, ולאחר מכן עבר למעבדה היברידית בה התבצעה [[אמולציה]] של התמרון לווידוא סופי של נכונות הסימולציה. זאת{{דרושה הבהרה}} ועוד (מצב המיכשור, התוכנה, חיישנים, [[טלמטריה]]) נעשה באמצעות פקודות ששודרו למקוטעים מ[[מרכז בקרה|מרכז הבקרה]] שב[[התעשייה האווירית לישראל|תעשייה האווירית]] במטה [[יהוד]], דרך מרכזי תקשורת לעבר הגשושית. כל פקודה כללה סדרת פעולות שעל הגשושית לבצע (בדיקות, תיקוני מסלול ונחיתה) בסיומן נכנסה למצב שיוט הכולל פנייה לעבר [[השמש]] לטעינת אנרגיה עד קבלת פקודה נוספת
מערכת ההנעה של בראשית, פותחה ויוצרה בידי התעשייה האווירית, וכללה מגוון רכיבים מישראל ומחו"ל. בין היתר, המנוע הראשי של בראשית היה מתוצרת חברת Nammo שבווסטקוט בריטניה, דגם LEROS 2b אשר עבר התאמות לשילוב בבראשית, כולל שימוש במגן חום מטיטניום אשר נבנה במיוחד עבור בראשית בכדי להגן על מערכותיה מפני החום שמופק מפתח המנוע.
שורה 80:
}}
על בראשית שבע מצלמות למשימות שונות. חמש מצלמות נועדו לצלם את אדמת הירח בכיסוי [[צילום פנורמי|פנורמי]]. מצלמת הסלפי מוקמה על רגל הגשושית וכוונה על הרגל, על דגל ישראל, ונועדה לצלם חלק מאדמת הירח. <!--<!--מצלמת הסלפי היא מהאתגר{{הבהרה|כלומר?}} המקורי של "גוגל לונאר אקס פרייז"{{הבהרה|אה?}}.--> בנוסף הייתה מצלמת וידאו.
ששת [[מצלמה דיגיטלית|המצלמות]] מדגם B3320{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=Beresheet|כתובת=http://www.planetary.org/explore/space-topics/space-missions/beresheet.html|שפה=en|תאריך_וידוא=2019-04-11|אתר=www.planetary.org}}}} בעלות [[רזולוציה]] של 8.2 [[מגה פיקסל]] כל אחת ורגישות לאור ברמה של 1 [[לוקס]]. מצלמות אלו מיועדות לפעול בטמפרטורות שבין 40- ל־85+ מעלות צלזיוס
בשיוט בחלל הגשושית נעה בסיבוב ב[[מהירות זוויתית]] של מעלה לשנייה, וכיוון שהתמונות אינן מגיעות מיידית (מפאת [[קצב נתונים|קצב העברת הנתונים]]), ניתן רק על סמך הסימולציה להניח באיזו כיוון המצלמות תיהיינה. לכן כדי לצלם את כדור הארץ, נשלחת פקודה מראש לצילום שש תמונות בהפרש קבוע של זמן אחת מן השנייה, כך שאחת מהתמונות לפחות תצא טובה
===תקשורת ===
[[מקמ"ש|ציוד התקשורת]] של "בראשית" עם [[כדור הארץ]] פותח על ידי חברת Space Micro עבור גשושית ירח בשם [[LADEE|לאדי]] של [[סוכנות החלל האמריקאית]]. הציוד פעל [[גלי רדיו|בתחום תדרי ה־S-Band]]{{הערה|[http://www.spaceil.com/he/general/ground-control-to-spaceil-spaceils-new-transponder-developed-with-space-micro/ "תחנת הקרקע ל־SpaceIL": נחתם חוזה שיאפשר תקשורת עם החללית הישראלית מהירח לקרקע ובחזרה], באתר SpaceIL, מתאריך 16 בספטמבר 2014}} והוא נבנה במהלך שנת 2015
עקב סיבובו של כדור הארץ, הרי שמרכז הבקרה לא
חוזה התקשורת מול חברת התקשורת{{הערה|מתוך דברי עידו ענתבי, מנכ"ל SpaceIL, במסגרת הרצאה בטכניון}} שהקצתה את ערוץ התקשורת לקשר עם הגשושית היה צפוי להסתיים בסמוך לחדלונן של המערכות האלקטרוניות.
שורה 101:
לגשושית הייתה גם משימה מדעית, שאותה יזם והוביל פרופסור [[עודד אהרונסון]] מ[[מכון ויצמן למדע]]. החוקרים מנסים להבין ב[[חקר הירח]], איך נוצרו הסלעים הממוגנטים על פני הירח, ומה אפשר ללמוד מכך על תהליכי היווצרותו על ידי ניסוי למדידה של ה[[שדה מגנטי|שדה המגנטי]] של הירח ([[מגנומטר]] ירחי).
אהרונסון צוטט {{ציטוטון|בקרום של הירח יש סלעים ממוגנטים, כמו סלעים על כדור הארץ, אבל בניגוד לכדור הארץ שיש לו שדה מגנטי גלובלי בגלל ליבת הברזל, לירח אין שדה גלובלי כזה, לכן זו תעלומה איך נוצרו הסלעים הממוגנטים ומתי זה קרה. אפשרות אחת היא שבעבר היה לירח שדה מגנטי גלובלי, אבל הוא דעך ונעלם. אפשרות אחרת היא שהשדות המגנטיים נוצרו מההשפעות של פגיעת אסטרואידים גדולים בירח. אם נוכל לזהות את גיל הסלעים המגנטיים ואת המקור הגיאולוגי שלהם, נדע טוב יותר איזו אפשרות היא הנכונה, ונוכל לנסות להבין את התהליכים שהובילו אליה
בראשית צוידה ב[[מגנטומטר]] קטן שמשקלו פחות מקילוגרם בעזרתו מדדה את השדה המגנטי של הסלעים. המגנטומטר נבנה ב[[אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס]] וביצע מדידות של השדה המגנטי כבר בהקפות שלפני הנחיתה החל ממרחק של 600 ק"מ מפני הירח, ובמהלך הירידה לנחיתה, והיה צפוי להמשיך בכך גם בנחיתה עצמה ואחריה
===קפסולת זמן===
בגשושית הותקנה בדצמבר 2018 "[[קפסולת זמן]]" עם דיסקים מיוחדים הכוללים מידע רב בקבצים דיגיטליים: אנציקלופדיית [[ויקיפדיה]]
תקוותם הייתה שמשימות חלל עתידיות שיביאו אנשים לירח יאפשרו להם לפרוק את קפסולת הזמן מהגשושית.
שורה 115:
[[קובץ:Nusantara Satu Mission - 47121969172.jpg|ממוזער|שיגור הטיל [[פלקון 9]] עליו "בראשית" יחד עם [[לוויין תקשורת]] אינדונזי ולווין מדגים טכנולוגיות של חיל האוויר האמריקאי]]
[[קובץ:Nusantara Satu Mission (46259778995).jpg|ממוזער|מסלול השיגור של פאלקון 9 ועליו "בראשית"]]
הגשושית שוגרה על גבי משגר [[פלקון 9]] מספר B1048 של חברת [[SpaceX]] ל[[מסלול כבידתי]] [[אליפסה|אליפטי]] בעל [[אקסצנטריות (מתמטיקה)|אקסצנטריות]] גדולה שנע בין מרחק של 215 קילומטר ועד 60 אלף קילומטר מפני כדור הארץ, וזמן ההקפה שלו נמשך כ־19 שעות
על ידי הפעלת מבערים בנקודת [[פריגיאה|הפריגיאה]]{{הערה|באנגלית השיטה נקראת Low energy transfer {{אנ|Low energy transfer}}}} הגשושית צברה [[מהירות]], וכך המסלול האליפטי שלה הלך והתארך. לאחר מספר הקפות המרחק המקסימלי{{הבהרה|מספר ההקפות ידוע עכשיו}} שלה מכדור הארץ גדל עד לכ־400 אלף קילומטר, ולמעשה חצה את מסלול הירח מסביב לכדור הארץ. כשחלפה בסמוך לירח עצמו הפעילה את שמונת [[מנוע רקטי|המנועים הרקטים]] שלה כדי לשנות זווית, לאחר מכן גם את המנוע הראשי כדי להאט, ולהילכד בשדה הכבידה של הירח, והקיפה אותו במסלולים הולכים וקטנים עד שהגיעה לנתיב הנחיתה
בסיום משימתה, אורך הדרך הכולל שבראשית עברה היה 6.5 מיליון קילומטר, וזהו המרחק הארוך ביותר של גשושית שיועדה לנחיתה רכה על לירח
===נקודות ציון במסע בחלל===
====תמרונים בהשפעת כבידת כדור הארץ====
[[קובץ:Beresheet orbit around earth.png|ממוזער|מסלול בראשית סביב כדור הארץ (מיקומה במסלול לאחר התמרון השני)]] ב־[[22 בפברואר]] 2019, בשעה 03:45 לפי שעון ישראל, שוגרה הגשושית בהצלחה על גבי משגר [[פלקון 9]] מ[[קייפ קנוורל]] שב[[פלורידה]], התנתקה מהמשגר בגובה של כ־730 ק"מ מכדור הארץ, ולאחר כחצי שעה יצרה קשר ראשוני עם כדור הארץ
ב־[[24 בפברואר]] בשעה 13:29 לפי שעון ישראל, בוצע תמרון ראשון עם התחשבות בבעיה שהתגלתה [[עוקב כוכבים|בעוקב הכוכבים]]. המנוע הראשי הופעל לראשונה בנקודה הקרובה לכדור הארץ - הפריגיאה - למשך 30 שניות, והגדיל בהצלחה את רום המסלול סביב כדור הארץ - האפוגיאה
ב־[[28 בפברואר]] בשעה 21:30 לפי שעון ישראל, בוצע התמרון השני. המנועים הופעלו למשך 4 דקות והביאו את הגשושית בהצלחה למסלול המגיע, [[אפוגיאה ופריגיאה|באפוגיאה]], ל־131,000 ק"מ מכדור הארץ
ב־[[7 במרץ]] בשעה 15:11 לפי שעון ישראל, בוצע תמרון שלישי. המנועים הופעלו למשך 152 שניות והביאו את הגשושית בהצלחה למסלול המגיע, באפוגיאה, ל־270,000 קילומטר מכדור הארץ
ב־[[19 במרץ]] בשעה 14:30 לפי שעון ישראל, בוצע תמרון רביעי. המנועים הופעלו למשך 60 שניות והביאו את הגשושית בהצלחה למסלול המגיע, באפוגיאה, ל־405,000 ק"מ מכדור הארץ. למעשה המסלול החדש חצה את מסלול הירח. בנוסף לכך, הופעל גלגל תנע {{אנ|Reaction wheel}} שמייצב את תנועת הגשושית כדי ששיכשוך הדלק שנתמעט במיכלים לא יטלטל אותה, וישנה את זוויתה וכיוונה
ב־[[1 באפריל]] בשעה 9:00 לפי שעון ישראל, בוצע תמרון חמישי. המנועים הופעלו למשך כ־72 שניות והביאו את הגשושית בהצלחה למסלול האחרון והמדויק (על פי סימולציה) לפני תמרון לכידת הירח
====תמרונים בהשפעת כבידת הירח====
[[קובץ:Beresheet orbit.png|ממוזער|מסלול הגשושית בראשית סביב לירח]] ב־4 באפריל בשעה 17:17 לפי שעון ישראל, בוצע תמרון ללכידה בשדה הכבידה של הירח. תמרון זה היה הקריטי ביותר במסעה של הגשושית אל הירח. אם תמרון זה היה נכשל, הגשושית הייתה מתרסקת בירח עוד לפני תאריך הנחיתה, או נלכדת במסלול סביב השמש. כבר מליל ה־4 באפריל הגשושית נמצאה תחת השפעת הכבידה של הירח. אך על מנת להישאר במסלול סביב הירח, היינו להילכד בשדה הכבידה שלו (שכן מהירותה השאירה אותה במסלול סביב כדור הארץ), היא נדרשה לבצע תמרון לכידה. במהלך התמרון, המנוע הראשי הופעל לראשונה למשך כשש דקות על מנת להאט את הגשושית בקצב של 324 מטר לשנייה, ממהירות של 8,500 קילומטר לשעה עד להגעה למהירות של 7,500 קילומטר לשעה ביחס לירח. בתוך כך הגיעה בראשית ל[[אפסיד|פרילונה]] (המרחק הכי קרוב לירח במסלול סביבו) של כ־500 קילומטר מפני הירח
ב־7 באפריל בשעה 04:36 לפי שעון ישראל, בוצע התמרון הראשון סביב הירח, כל המנועים פעלו בו זמנית במשך 271 שניות ושרפו 55 ק"ג של דלק כדי להאט את הגשושית ולהוריד אותה ממסלול של 10,400 ק"מ באפולונה (Apolune) לגובה של 750 ק"מ מפני הירח, כאשר הפרילונה נשארה 460 ק"מ מעל פני הירח
ב-8 באפריל בשעה 07:48 לפי שעון ישראל, בוצע התמרון השני סביב הירח ובראשית נכנסה למסלול אלפטי סביב הירח בגובה של 211–467 ק"מ
ב-9 באפריל בשעה 08:34 לפי שעון ישראל, בוצע תמרון נוסף סביב הירח. המנועים הופעלו למשך כ-78 שניות וכמות הדלק שנשרפה היא 11.7 ק"ג. בראשית נכנסה למסלול מסלול הקפה מעגלי סביב הירח בגובה של 200 ק"מ עם [[זמן הקפה]] של שעתיים
ב-10 באפריל בשעה 19:40 לפי שעון ישראל, בוצע התמרון האחרון לפני תמרון הנחיתה על הירח. המנועים הופעלו למשך כ-32 שניות וכמות הדלק שנשרפה היא כ-5 ק"ג. בראשית המשיכה להקיף את הירח עם זמן הקפה של שעתיים
===תקלות במהלך הדרך===
שורה 162:
[[קובץ:Spacecraft 03.jpg|ממוזער|שמאל|250px|הדמיית הגשושית על אדמת הירח]]
ב־11 באפריל 2019, לאחר מספר תמרונים והקפות אליפטיות, החלה הגשושית בתמרון נחיתה על [[ים הרוגע]] בירח.
בשעה 22:08 החלה החללית בתמרון הנחיתה שהיה צפוי להאט את מהירותה מ-1700 מטרים לשנייה עד כמעט לאפס, ולאפשר לה נחיתה כעבור כ-20 דקות הירח משלים סיבוב הקפה סביב עצמו במעט פחות מ־28 יום (יממה ירחית שווה באורכה לבערך 28 יממות ארציות), ובצהרי הירח הטמפרטורות מגיעות ליותר מ־120 מעלות, ובליל הירח הטמפרטורה יורדת ל־170 מעלות מתחת ל־0, אלו היוו גורם מרכזי לעיתוי הנחיתה שתוכנן, על מנת לנצל מצד אחד את השעות הקרירות על הירח כדי לתת לגשושית לפעול על הירח, בטרם תאמיר הטמפרטורה בצהרי הירח ואז מערכות הגשושית לא יוכלו לפעול, ומצד שני כדי לאפשר לגשושית לנצל את השמש לייצור אנרגיה בעזרת קולטי השמש הקטנים יחסית שלה, בראשית הייתה אמורה לנחות על פני הירח בשחרו של בוקר ירחי שאורכו כ־48 שעות. הגשושית הייתה אמורה לפעול על אדמת הירח כשלושה ימים, בזמן זה הייתה צריכה (להמשיך למדוד את השדה המגנטי של הירח בזמן השהייה על אדמת הירח) לשלוח לכדור הארץ את הנתונים המדעיים שאספה, ולהעביר תמונות פנורמיות וצילומים של הירח. הגשושית הייתה אמורה לפעול עד לצהרי הירח, אז נוסקות הטמפרטורות, ומערכות ה[[אלקטרוניקה]] של הגשושית היו מפסיקות לפעול
▲הירח משלים סיבוב הקפה סביב עצמו במעט פחות מ־28 יום (יממה ירחית שווה באורכה לבערך 28 יממות ארציות), ובצהרי הירח הטמפרטורות מגיעות ליותר מ־120 מעלות, ובליל הירח הטמפרטורה יורדת ל־170 מעלות מתחת ל־0, אלו היוו גורם מרכזי לעיתוי הנחיתה שתוכנן, על מנת לנצל מצד אחד את השעות הקרירות על הירח כדי לתת לגשושית לפעול על הירח, בטרם תאמיר הטמפרטורה בצהרי הירח ואז מערכות הגשושית לא יוכלו לפעול, ומצד שני כדי לאפשר לגשושית לנצל את השמש לייצור אנרגיה בעזרת קולטי השמש הקטנים יחסית שלה, בראשית הייתה אמורה לנחות על פני הירח בשחרו של בוקר ירחי שאורכו כ־48 שעות. הגשושית הייתה אמורה לפעול על אדמת הירח כשלושה ימים, בזמן זה הייתה צריכה (להמשיך למדוד את השדה המגנטי של הירח בזמן השהייה על אדמת הירח) לשלוח לכדור הארץ את הנתונים המדעיים שאספה, ולהעביר תמונות פנורמיות וצילומים של הירח. הגשושית הייתה אמורה לפעול עד לצהרי הירח, אז נוסקות הטמפרטורות, ומערכות ה[[אלקטרוניקה]] של הגשושית היו מפסיקות לפעול.{{הערה|שם=אהרנסון}}{{הערה|שם=כפר חב"ד|ראיון של מנחם ברונפמן עם פרופסור אלכסנדר פרידמן, ממהנדסי הפרויקט, שבועון [[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] גיליון 1797, עמודים 36–39, כ"ג אדר א' 2.28.2019}}{{הערה|שם=איך}}
====בפועל: נחיתת ריסוק בלתי מבוקרת====
בדקות האחרונות של הנחיתה, כשהגשושית הייתה בגובה של כעשרה קילומטרים מעל פני הירח, חלה תקלה באחת משתי היחידות שמודדות את תאוצת החללית, מה שגרם לשרשרת אירועים שהביאו לאיבוד התקשורת ולהפסקת פעולת המנוע הראשי. בעת שהייתה בגובה של 150 מטרים מעל פני הירח, אבדה סופית התקשורת עימה (קודם לכן, בגובה רב יותר, חזרה התקשורת). כתוצאה מכך המשיכה הגשושית להתקדם במהירות רבה אל פני הירח. נראה שהתקלות גרמו לאתחול אוטומטי של מערכות הגשושית, שכתוצאה ממנו נדלק המנוע מחדש, אך היה זה קרוב מדי לפני הירח מכדי לבלום את נפילתה ולייצבה לצורך נחיתה רכה. לפי פרסום של SpaceIL, נפילתה החופשית של החללית החלה מגובה של עשרה קילומטרים, ככל הנראה במהירות של 400 עד 500 קמ"ש, והיא התרסקה
==מימון הפרויקט==
עלות הפרויקט הייתה כ־95 מיליון דולר. השותפה המרכזית לו היא [[התעשייה האווירית לישראל]].
הנדבן ואיש העסקים [[מוריס קאהן]] הוא התורם העיקרי של הפרויקט ותרם כ־100 מיליון ש"ח מתוך כ־320 מיליון השקלים, עלותו הכוללת, שאף שימש כיו"ר הדירקטוריון ומאז 2017 כיהן כנשיא העמותה
כמו כן תרמו גם [[סמי סגול]], [[לין שוסטרמן]], [[סטיבן גראנד]] ובעלי הון נוספים. בעזרת [[מימון המונים]]{{הערה|{{mako|יאיר מור|תרם 100,000 דולר כדי לצפות בשיגור הישראלי לירח|3ad3cb33333d641006|nexter-high-tech/israel|25 ביוני 2014}}}} שערכה העמותה ב־2014, נאספו מהציבור הרחב 240,000 דולר: דולר אחד על כל [[מייל]] בדרך לירח. סוכנות החלל הישראלית ומשרד המדע השתתפו בפרויקט בכ־9.5 מיליון ש"ח
הפרויקט יצר שיתוף פעולה בין המגזר הפרטי, חברות ממשלתיות ואקדמיה. בין השותפים לפרויקט ניתן למנות גם את [[מכון ויצמן למדע]], [[אוניברסיטת תל אביב]], [[סוכנות החלל הישראלית]], [[משרד המדע והטכנולוגיה]], [[בזק]] וכן עשרות מהנדסים ומאות מתנדבי העמותה.
שורה 181 ⟵ 179:
==שיאי ותקדימי חלל של בראשית==
* זו הייתה הגשושית הזולה והחסכונית ביותר ששוגרה לירח. עלותה עומדת על כ־100 מיליון דולר
* זו הייתה הגשושית הקלה והקטנה ביותר ששוגרה לירח. ושטסה עם הכי פחות דלק לירח. כל הגשושית שקלה 585 קילוגרם, מתוכם מערכת ההינע כולל הדלק שקלה 400 קילוגרם, והחללית עצמה כשהיא ריקה שקלה 165 קילוגרם
*זו הייתה הגשושית הקטנה ביותר ששוגרה לירח. ממדים: גובה 1.53 מטר, ורוחב מעט יותר מ־2 מטרים
* זו הייתה הגשושית שנבנתה בלוח זמנים הקצר אי פעם
* זו הייתה הגשושית הירחית הראשונה שנבנתה ביוזמה פרטית, ולא כפרויקט ממשלתי
* זו הייתה הגשושית הראשונה שנבנתה שלא במימון ממשלתי, שהקיפה והגיעה למסלול הקפה של הירח
<!-- * זו הייתה הגשושית הראשונה שיעדה היה הירח, אבל ששוגרה בתור מטען נוסף בטיל מטען. --> <!--לא נכון http://www.cgwic.com/News/2018/1207.html -->
שורה 197 ⟵ 195:
* פרויקט spaceIL באתר [[מכון דוידסון]] | [http://davidson.weizmann.ac.il/online/maagarmada/astrophysics/פרויקט-spaceil-מבוא-לפרויקט מבוא לפרויקט] | [http://davidson.weizmann.ac.il/online/maagarmada/astrophysics/פרויקט-spaceil-ניסוי-בחיישני-הנחיתה ניסוי בחיישני הנחיתה] | [http://davidson.weizmann.ac.il/online/maagarmada/astrophysics/פרויקט-spaceil-כיצד-נצלם-על-פני-הירח כיצד נצלם על הירח?]
*{{סלה||החללית בראשית: חללית ישראלית בדרך לירח|תגיות/החללית-בראשית}}
* [https://www.inn.co.il/News/News.aspx/394852 תפילת הדרך שנכתבה במיוחד עבור משימת הגשושית הירחית הישראלית [[בראשית (גשושית)|"בראשית"]]
סיקור עיתונאי:
| |||