בראשית (גשושית) – הבדלי גרסאות

====התכניתהתוכנית: נחיתה רכה====

נחיתת הגשושית תוזמנה לבוקר הירח, שארכושאורכו כ-48 שעות. במשך יממה ירחית משלים הירח [[זמן סיבוב עצמי|הקפה סביב עצמו]], האורכת מעט פחות מ־28 [[יממה|יממות ארציות]]. בצהרי הירח [[טמפרטורה|טמפרטורת]] פני הירח נוסקתעולה ליותר מ־120 [[מעלות צלזיוס]], ובליל הירח יורדת הטמפרטורה לכ־170 מעלות צלזיוס מתחת לאפס. הגשושית הייתה אמורה לפעול על פניו בשעות לפנישלפני צהרי הירח במשך כשלושה ימי ארץ, על מנת לנצל באופן מיטבי את השעות הקרירותשהן קרירות יחסית והנוחותונוחות לפעולת מערכות ה[[אלקטרוניקה]] של הגשושית, בטרם תאמירתעלה הטמפרטורה והן יפסיקו לפעול מחד, אךוהן חמימות מספיק כדי לאפשר ייצור [[אנרגיה סולארית|אנרגיה סולרית]] בעזרת מערכי ה[[תא פוטו-וולטאי|תאים הפוטו-וולטאיים]] הקטנים של הגשושית מאידך.

לאחר הנחיתה נועדההייתה הגשושית אמורה למדוד את השדה המגנטי על פני הירח, לצלם תמונות פנורמיות של אתר הנחיתה, ולשדר את הנתונים לכדור הארץ{{הערה|שם=אהרנסון}}{{הערה|שם=כפר חב"ד|ראיון של מנחם ברונפמן עם פרופסור אלכסנדר פרידמן, ממהנדסי הפרויקט, שבועון [[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] גיליון 1797, עמודים 36–39, כ"ג אדר א' 2.28.2019}}{{הערה|שם=איך}}.

ב־11 באפריל 2019, לאחר מספר תמרונים והקפות אליפטיות, החלה הגשושית ב־11 באפריל 2019 בשעה 22:08 שעון ישראל בתמרון הנחיתה מעל [[ים הרוגע]] בירח. בשעה 22:08 שעון ישראל החלה החללית בתמרוןתמרון הנחיתה שהיההיה צפוי להאט את מהירותה מ-17001,700 מטרים לשנייה עד כמעט לאפס, ולאפשר לה נחיתה כעבור כ-20 דקות.

תמרון הנחיתה כלל סדרת הליכיםפעולות. הגשושית נעה בהקפתה את הירח כאשר תחתיתה ונחירי פליטת המנועים לכיוון התנועה. ראשית הופעלו מנועי המשנה, ודחף גזי הפליטה שלהם נגד כיוון התנועה בלםנועד לבלום את הקפתמהירותה הגשושיתולייצבה קרוב לאתר הנחיתה, בגובה של כ-30 ק"מ מעל פני הירח. עצם הפעלת המנועים גורמת לתאוצה והטייתולהטיית הדלק במכלים לפתח היציאה תמורת הגז שבחלקו הריק של המכל. לאחר הבלימה נערכה במשך כמה דקות בדיקת מערכות ומדידות על ידי מערכת הבקרה האוטונומית של הגשושית, כאשר ביכולתה להחליט על דחיית תכניתתוכנית הנחיתה והקפה חוזרת. לאחר בדיקה תקינהשהראתה וקבלתתקינות של המערכות, התקבלה החלטה החללהמשיך, והחל תהליך אל-חזור לעבר הנחיתה. חלק ממנועי המשנה הופעלו כדי להטות את הגשושית על צירה לנפילה אליפטית אל אדמת הירח, והחלה צניחה חופשית לעבר פני הקרקע, כאשר עם ההנמכה אמורה החללית להתייצב אנכית לחלוטין ניצב לפני הקרקע. כדי להאט את הנפילה בעזרת דחף המנוע, הופעלהופעלו מנוע הגשושיתהמנוע הראשי וכל מנועי המשנה. בגובה של מטרים ספורים מאדמת הירח הייתההיה אמורהדחף המנועים אמור להאט את תנועת הגשושית עד לעצירהעצירה כמעט מוחלטת, ולנחותולהביא ברכותלנחיתה רכה על הקרקע.