ויטמין D – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט החלפות: הימצאות\1, מסוי\1, \1וויטמי\2, \1 |
קידוד קישורים, אחידות במיקום הערות שוליים, תיקון כיווניות הערת שוליים |
||
שורה 1:
[[קובץ:Ergocalciferol.svg|שמאל|ממוזער|200px|ויטמין D2]]
[[קובץ:Cholecalciferol.svg|שמאל|ממוזער|200px|ויטמין D3]]
'''ויטמין D''' הוא קבוצה של חמש [[תרכובת אורגנית|תרכובות]] [[מסיסות]] ב[[שמן]] המסייעות ל[[הומאוסטזיס|מאזן תקין]] של משק [[משק הסידן|הסידן]] ו[[משק הזרחן|הזרחן]] ב[[גוף האדם]]. כמו כן, יש לו השפעה מהותית על תפקידים רבים אחרים.
קבוצת התרכובות התגלתה על ידי [[אלמר מקקולום]] בתחילת [[שנות ה-20 של המאה ה-20]] שהעניק להן את השם "ויטמין D".
== ייצור ויטמין D ==
הגוף מסוגל [[סינתזה (כימיה)|להרכיב בעצמו]] חלק מהתרכובות, ואלה אינן נחשבות ל[[ויטמין|וויטמין]] במובן הקלאסי של המונח, שכן ויטמין מוגדר על ידי רבים כחומר שהגוף אינו מסוגל לייצר ויש לצרוך אותו ב[[מזון]],{{הערה|1=M. Jane Heinig, "Vitamin D and the Breastfed Infant: Controversies and Concerns", ''Journal of Human Lactation'', Vol. 19, No. 3, 247-249 (2003)|שמאל=כן}} עובדה זו לא הייתה ידועה בעבר, והשם ויטמין D השתמר.
חמש התרכובות מסומנות D1 עד D5 וההבדלים ביניהן מזעריים (הבדל של [[אטום]] [[מימן]] בודד או [[קשר קוולנטי]] כפול במקום יחיד, לדוגמה).
ככל ש[[צבע עור|צבע העור]] בהיר יותר וככל שלא מקבלים [[כוויית שמש]], [[תא]]י ה[[עור]] מסוגלים להפוך [[כולסטרול]] המצוי בעור לוויטמין D באמצעות חשיפה '''ישירה''' ל[[קרינה על-סגולה]] (UV) מסוג UV-B (גל בינוני, להבדיל מ-UV-A ומ-UV-C). קרינה זו מסופקת ע״י השמש כש[[מדד UV]], המודד את חוזק [[קרינת השמש]] נמצא מעל לרמה 3, כלומר למשך כמה שעות מעטות בכל יום בעיקר בין השעות 10:30 ל-14:00, אז רמות הקרינה UV-B גבוהות מספיק לייצור הוויטמין. הזמן המיטבי מבחינת יעילות ובטיחות ליצירת הוויטמין ולצמצום החשיפה לקרינה המסוכנת של השמש (UV-A) הוא כאשר השמש נמצאת כמה שיותר קרוב למרכז השמיים, בניגוד להמלצות המקובלות במדינות רבות להימנע מחשיפה לשמש בצהריים.{{הערה|https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/18348449}}
על מנת לספוג מקסימום ויטמין D תוך מזעור נזק לעור, מומלצת שהיה בשמש לפרקי זמן קצרים יחסית - עשר עד עשרים [[דקה|דקות]] בין שלוש לשבע פעמים בשבוע לבעלי עור בהיר (יותר מזה לבעלי עור כהה), ותוך '''הימנעות''' משימוש ב[[קרם הגנה]] החוסם את הרוב המכריע של קרני UV-B.{{הערה|http://www.savvyvegetarian.com/articles/vitamin-D-questions-answers.php}} כמו כן חשוב שהחשיפה תהיה לקרינה ישירה (לא ב[[צל]], ולא מאחורי [[זכוכית]]) כיוון שצל וזכוכית גם הם חוסמים את רוב קרני ה-UV-B, אך לא מאוד יעילים בחסימת הקרניים המזיקות (UV-A). ברגע שהעור מתחיל להיות ורוד, זו אינדיקציה לכך שהוא הפסיק לייצר ויטמין D ומתחיל להישרף. זה הזמן להפסיק את החשיפה לשמש או להשתמש בקרם הגנה. לא ניתן להגיע למנת יתר של הוויטמין מחשיפה לשמש כיוון שהעור מפסיק לייצר את הוויטמין.{{הערה|{{Cite news|url=https://articles.mercola.com/sites/articles/archive/2009/10/29/how-much-sunshine-does-it-take-to-make-enough-vitamin-d-perhaps-more-than-you-think.aspx|title=How Much Sunshine Does it Take to Make Enough Vitamin D Perhaps More Than You Think|newspaper=Mercola.com|language=en-us|access-date=2018-07-13}}}}
זווית השמש ב[[שמים]] ועוצמת הקרינה הנגזרת ממנה תלויה ב[[קו רוחב|קו הרוחב]] ה[[גאוגרפיה|גאוגרפי]], כיוון שהוא קובע עד כמה תסונן הקרינה על ידי ה[[אטמוספירה]]. באזור [[קו המשווה]] קרני השמש מגיעות לקרקע בזווית הקרובה ל־90 מעלות, כך שהן עוברות את המרחק הקצר ביותר דרך האטמוספירה, בעוד שבמקומות המתרחקים מקו המשווה זווית קרני השמש קטנה, במיוחד בחורף, והמרחק שהן עוברות באטמוספירה גדל. ואכן בארצות הרחוקות מקו המשווה קשה יותר לספק לגוף את כמות הוויטמין הדרושה באמצעות אור השמש בלבד; בארצות הצפון והדרום הרחוק הדבר כמעט ואינו אפשרי ב[[חורף]]. [[מחלה|מחלות]] הנגרמות כתוצאה מחוסר בוויטמין D אכן מתרחשות בתדירות גבוהה יותר באזורים אלו בחורף.
שורה 20:
== מחסור בוויטמין D ==
ה[[מחלה]] הנפוצה והידועה ביותר הנגרמת כתוצאה ממחסור בוויטמין D בילדים היא [[רככת]] (ב[[אנגלית]]: Rickets) ובמבוגרים [[דלדול עצם]] (באנגלית: Osteoporosis) ו[[אוסטיאומלציה]] (באנגלית: Osteomalacia) האחת קשורה לבריחת סידן והשנייה מגלמת מצב בו העצם לא מתחדשת בצורה טובה, כתוצאה ממחסור חמור בוויטמין D, שתיהן מחלות [[מטבוליזם|מטבוליות]] נפוצות ביותר, הגורמות להתרככות של ה[[עצם|עצמות]] ולהתעקמותן.
בעבר הייתה הרככת מחלה שכיחה ביותר בכל העולם, בעיקר בילדים. שכיחותה במדינות המערב פחתה בשיעור ניכר עם הנהגת ההוספה של הוויטמין למזון.
בישראל נמצאה שכיחות גבוהה של חוסר בוויטמין D בקרב נשים [[חרדי]]ות שחשיפת עורן לשמש מועטה עקב הלכות [[צניעות]],{{הערה|http://www.infomed.co.il/news/n_062409_1.asp}}{{הערה
שורה 29:
[[משרד הבריאות]] ממליץ על מתן ויטמין D<sub>3</sub> לכלל התינוקות ללא קשר לסוג המזון שהם מקבלים, החל מהלידה ועד לתום השנה הראשונה לחייהם.{{הערה|http://www.health.gov.il/Subjects/pregnancy/Childbirth/care/Pages/VitaminD.aspx}}
בניגוד בולט להנחה המקובלת, טיפול במינון גבוה של ויטמין D גרם לעליה בנפילות ובשברים בנשים בסיכון שהשתתפו במחקר עם [[מחקר התערבות (אפדמיולוגיה)#הקצאה אקראית (randomization)|הקצאה אקראית]] בהשוואה ל[[פלצבו]].{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Kerrie M. Sanders, Amanda L. Stuart, Elizabeth J. Williamson, Julie A. Simpson|שם=Annual high-dose oral vitamin D and falls and fractures in older women: a randomized controlled trial|כתב עת=JAMA|כרך=303|עמ=1815–1822|שנת הוצאה=2010-05-12|doi=10.1001/jama.2010.594|קישור=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20460620}}}}
תחקיר ניו-יורק טיימס מ-18.8.2018 מצביע על ד"ר מיכאל הוליק (Michael F. Holick), שעל עבודותיו בוססו שיטות למדידת רמת ויטמין D וטיפולים במחלות הקשורות בחסר ויטמין D, ושפיקח על עדכון המלצות החברה המדעית האנדוקרינית, כמי שקיבל תמיכה כספית מסיבית מ[[תעשיית התרופות|חברות תרופות]], מאחת המעבדות המסחריות הגדולות בארצות הברית ומיצרני מיטות-שיזוף.{{הערה|{{Cite news|url=https://www.nytimes.com/2018/08/18/business/vitamin-d-michael-holick.html|title=Vitamin D, the Sunshine Supplement, Has Shadowy Money Behind It|last=Szabo|first=Liz|date=2018-08-18|newspaper=The New York Times|language=en-US|issn=0362-4331|access-date=2018-12-19}}}}
שורה 50:
* {{הארץ|מוטי חיימי|מחסור בויטמין D מעלה את הסיכון למחלות לב|1.4034753|23 באפריל 2017}}
* {{דוידסון|שקד אשכנזי|הוויטמין של השמש|askexpert/הוויטמין-של-השמש|29 ביולי 2017}}
* אליסה בן חיים, [https://alisadiet.co.il/
*דן אבן ופרופ' צופיה איש שלום, [https://www.camoni.co.il/
==הערות שוליים==
| |||