המערכה במרכז הודו (1858) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏ג'אנסי וקלפי: קישורים פנימיים
מ קישורים פנימיים
שורה 39:
בינואר [[1858]], בזמן ש[[קולין קמבל]] ארגן את הכוחות להתקפה מאורגנת על לקנאו ואווד, מי שקיבל את האחריות על הלחימה במרכז הודו היה הגנרל [[יו רוס, ברון סטרת'נירן הראשון|יו רוס]], מפקד מוערך ומלא תעוזה אך ללא הרבה ניסיון בהודו. עד לינואר, עיקר תשומת הלב הבריטית הייתה לצפון הודו, בעיקר בלקנאו ודלהי. במרכז הודו, פרץ המרד במספר מוקדים נקודתיים, אך משום ההתעסקות בצפון ועונת [[מונסון]] קשה במיוחד, נדחה מאמץ הלחימה הגדול שהיה צריך להתקיים כדי לשחרר גם את המרכז.
 
המערכה שניהל קמבל בצפון הייתה בשלב זה יחסית איטית ושקולה, לאומתו רוס עם כוח של בין 5,000 עד 6,000 חיילים (כמחציתם הודים) ניהל מערכה מהירה ודינאמית. רוס התקדם בינואר מכיוון בומבי והביס כוח מורדים בפיקוד הראג'ה של באנפור (Banpur) לפני שכבש את העיר הסמוכה ראהטגר (Rahatgrh). ב-[[3 בפברואר]] שיחרר את העיר סאוגור (Saugur) אשר הייתה תחת מצור במשך כשבעה חודשים, אלפים מתושבי המקום הריעו לו על שחרורם מידי המורדים. בשלב הבא הגיע רוס ב-[[21 במרץ]] לעיר [[ג'אנסי (Jhansi)האנסי]] שהייתה אף היא בשליטת המורדים{{הערה|Fremont-Barnes, 2007, עמ' 78-79.}}.
 
===ג'אנסיהאנסי וקלפי===
העיר ג'אנסיהאנסי הייתה עיר בעלת מבצר במרכז הודו, כ-210 ק"מ דרומית ל[[אגרה (הודו)|אגרה]]. בעיר ישבו כ-11,000 מורדים (מתוכם כ-9,500 אזרחים חמושים) בפיקודה של ה[[רני לאקשמיבאי]]. העיר מרדה ב-[[5 ביוני]] [[1857]] בסמוך להתפרצות המרד בצפון. בין 60 ל-70 בריטים שהוצבו בעיר הסתגרו ב[[מצודה|מצודת]] העיר, שלושה ימים לאחר מכן הם נכנעו והובטח להם שישוחררו בבטחה. בדומה לאירועים ב[[קרב קאנפור|קאנפור]], הבטחה זו לא נשמרה והבריטים בעיר נטבחו ברגע שיצאו מהמצודה.
 
כאמור ב-[[21 במרץ]] הגיע כוחו של רוס לעיר במטרה לשחררה ומיד החל בעבודת ניהול ה[[מצור]] והפגזת החומות בעזרת תותחיו. ב-30 במרץ הצליחו התותחים לבקוע פתח בחומת העיר ורוס תכנן את ההסתערות, כאשר גילה שכוח מורדים בגודל כ-20,000 חיילים בפיקודו של [[טאטיה טופא]] נמצא בדרכו להציל את העיר, כתגובה שלח כוח להילחם בו.{{ש}}
ב-[[1 באפריל]] התנהל קרב לגדות נהר הבטוואה (Betwa) בין כ-1,200 מחייליו של רוס אל מול כוחו של טופא, למרות הסיכויים הקלושים של הצלחה נוכח עדיפות זאת, הימורו של רוס הצליח, כוחו של טופא נשבר וברח והמצור המשיך להתנהל. למחרת הקרב, כאשר רוחם של המורדים בעיר נפגע במקצת, פרצו הבריטים את החומות ונלחמו ב[[רחוב]]ות על השליטה בעיר. ב-[[4 באפריל]], כשהיה ברור שהעיר תיפול לבסוף לבריטים, ברחה הראני והצטרפה לכוחותיו של טופא, יומיים לאחר מכן לא נותרה התנגדות מצד המורדים והעיר עברה באופן מלא לשליטה בריטית{{הערה|Raugh, 2004, עמ' 284; Fremont-Barnes, 2007, עמ' 79-80.}}.
 
[[קובץ:Bhanderi Gate of Jhansi Fort.jpg|250px|ממוזער|שער בהנדרי שבמצודת ג'אנסיהאנסי.]]
מאחר שהכוח הבריטי שמע על מעשי הזוועה שבוצעו כנגד הבריטים בעיר, הם התייחסו לאוכלוסיית העיר באותו האופן, כשהם מוציאים להורג כל מי שאחז בנשק ומבלי לקבל את כניעתו של אף אחד מהמורדים. לאחר כיבוש העיר, החיילים היו זקוקים למנוחה ואספקה, לכן הכוח נותר כשלושה שבועות בעיר לפני שרוס יצא להלחם בכוח המורדים של טופא והראני לאקשמי אשר ישבו ב[[מחנה]] המורדים שבעיר קלפי (Kalpi).
 
שורה 55:
 
===גוואליור===
כוח המורדים במרכז הודו, בפיקודם של טאנטיה טופי, רני לאקשמי וראו סאהיב, איבד את אחיזתו בג'אנסיהאנסי וקלפי והיה במנוסה מפני הכוח הבריטי בפיקודו של הגנרל [[יו רוס, ברון סטרת'נירן הראשון|יו רוס]]. כהימור אחרון, הגיע כוח המורדים לעיר גוואליור מצפון לג'אנסיהאנסי, 122 ק"מ דרומית לאגרה.
העיר גוואליור הייתה עיר מבוצרת ונחשבה למעוז חשוב במרכז הודו ולאחד המבצרים החזקים ביותר בהודו. שליט העיר (ה[[מהרג'ה]] של גוואליור) שהיה נאמן לבריטים, ניסה להילחם במורדים באזור מוראר (Morar) עם מי מכוחותיו שנותרו נאמנים לו, אך נכשל וברח מהעיר. עם עזיבת המהרג'ה, כוחות העיר הצטרפו לכוח המורדים והעיר נפלה לידיו יחד עם מצבור [[נשק]] נרחב.