הבדלים בין גרסאות בדף "פרנסיס גולטון"

אין תקציר עריכה
[[סר]] '''פרנסיס גולטון''' (ב[[אנגלית]]: '''Francis Galton''';{{כ}} [[16 בפברואר]] [[1822]] [[ברמינגהאם]] - [[17 בינואר]] [[1911]] ב[[הסלמיר]]) [[איש אשכולות]] [[אנגלי]], [[מדען]], [[מדעי הטבע|חוקר טבע]] ואבי תורת ה[[אאוגניקה]].
 
גולטון היה בן למשפחת [[ג'וזאיה וג'ווד|וג'ווד]]-[[דרווין]], שרבים מבניה היו מדענים, ובהם בן דודו [[צ'ארלס דרווין]]. השתייכותו למשפחה עשירה אפשרה לו להיות חופשי במחקריו ממגבלות [[דיסציפלינהתחום ידע|דיסציפלינריותתחומי ידע]] או מוסדיות, ולהתמקד בכל פעם בנושא שעניין אותו. גולטון עסק ב[[סטטיסטיקה]], בעיקר ביחס ליישומיה ב[[תורשה]], ב[[גאוגרפיה]], ב[[מטאורולוגיה]], ב[[פסיכולוגיה]], ב[[אנתרופולוגיה]], ב[[ביולוגיה]], ב[[קרימינולוגיה]] וב[[צילום]]. כמו כן היה גולטון ממכונני שיטת ה[[זיהוי פלילי|זיהוי הפלילי]] בעזרת [[טביעת אצבעות|טביעות אצבעות]]<!-- , ומהראשונים למצוא שהן מורשות, לפי מה שלימדו אותנו באחד הקורסים, צריך לוודא את זה... -->. ניסח את המושגים בסטטיסטיקה [[נסיגה (סטטיסטיקה)|נסיגה]] ו[[קורלציה|קוֹרֶלַצְיָה]], וגילה את עקרון ה[[תסוגה לממוצע]] (עקרון הקובע את היחסים בין מדידה שנועדה לחלק את החברה לקבוצות, לבין מדידה שנייה של הקבוצות שנוצרו על ידי המדידה הראשונה). היה הראשון ליישם שיטות סטטיסטיות במחקר על ההבדלים האנושיים ועל הורשת [[אינטליגנציה]], החדיר את השימוש ב[[שאלון|שאלונים]] וב[[סקר]]ים לשם איסוף נתונים על קבוצות אנושיות, [[מידע]] בו השתמש כדי ליצור מחקרים [[גנאלוגיה|גנאלוגיים]] ו[[ביוגרפיה|ביוגרפיים]].
 
היה חבר [[החברה המלכותית|החברה המלכותית של לונדון]] (Royal Society of London for the Improvement of Natural Knowledge), נשיא המכון המלכותי לאנתרופולוגיה (The Royal Anthropological Institute), מזכיר אגודת המדעים הבריטית (British Science Association) ויושב ראש הוועדה האנתרופומטרית הבריטית (British Anthropometric Committee). כתב למעלה מ-340 [[מאמר מדעי|מאמרים]] ו[[ספר]]ים במהלך חייו, שלרבים מהם הייתה השפעה על עולם המדע.