הבדלים בין גרסאות בדף "פרנסיס גולטון"

 
==מחקריו על תורשה ואאוגניקה==
בצעירותו למד גולטון [[רפואה]], אך לאחר מות אביו נטש את תחום זה ופנה לעיסוקים מדעיים אחרים. הוא טייל ברחבי ה[[עולם]] (בעיקר ב[[אפריקה]]) והיה חבר פעיל במרבית החברות המדעיות המלכותיות הבריטיות. צ'ארלס דרווין השפיע השפעה עמוקה על בן-דודו, ובעקבות ספרו [[מוצא המינים]] החל גולטון לחקור את [[תורשה|תורשת]] ה[[אדם]]. דרך ניתוח סטטיסטי של [[אילן יוחסין|אילנות יוחסין]] ודרגות קרבה של [[שופט]]ים, [[מצביא]]ים, [[אמן (אמנות)|אמנים]], מדענים, [[מדינאי]]ם ו[[ראש ממשלה|ראשי ממשלה]] הסיק גולטון כי [[גאונות]], כישרון, [[אישיות|אופי]] ותכונות [[מוסר]]יות הן תכונות מורשות, ולפיכך על האדם [[הזדווגות|להזדווג]] באופן סלקטיביבררני כדי להעצים איכויות אלו. את המונח [[אאוגניקה]] טבע גולטון רק ב-[[1883]], אך כבר בחיבורו משנת [[1869]], '''התבונה התורשתית''' (''Heredity Genius''), נשמעה קריאה ל[[אנושות]] לקחת אחריות על ה[[אבולוציה]] של המין האנושי דרך פיקוח על הרכב התורשה ב[[אוכלוסייה]]; בהקדמה לספר מצהיר גולטון: "כשם שקל [...] להשיג דרך סלקציה זהירה זן קבוע של [[כלב]]ים או [[סוס]]ים הניחנים בכוחות [[ריצה]] מיוחדים, כך יהיה זה מעשי להפיק [[גזע (אדם)|גזע]] אנושי רב כישרונות על ידי [[נישואין]] שנעשים מתוך שיקול דעת במשך כמה דורות רציפים... לכל דור יכולת עצומה להשפיע על התכונות הטבעיות של יורשיו, וזוהי חובתנו לאנושות לחקור את טווח הכוח הזה, ולהפעילו באופן שייתן יתרון לדיירים העתידיים של הארץ".
 
בספר ''Heredity Genius'' ניסה גולטון להגדיר ולבחון את התכונות הדרושות לאדם ב[[חברה (סוציולוגיה)|חברה]] המתורבתת כדי לשרוד. בחברה המתורבתת, טען, ליכולת התבונית והחברתית חשיבות השווה ליכולות פיזיות: "בהינתן שתי חיות השוות מכל שאר הבחינות", הדגים, "זו האינטליגנטית יותר תגבר לבטח" (עמ' 336). עבור גולטון, התפתחות [[ציוויליזציה]] מוסרית (כלומר, [[החברה המערבית]]) היא בבחינת השתנות תנאי ה[[אקלים]] וה[[מזון]] בהם חיה החיה האנושית, וכדי לשרוד עליה להתאים עצמה ל[[טבע|סביבה]] החדשה.