הבדלים בין גרסאות בדף "פרנסיס גולטון"

נוספו 9 בתים ,  לפני 11 חודשים
עיקר עיסוקו המדעי של גולטון היה בנושא ה[[אאוגניקה]]. הוא היה מראשי התומכים בהורשה של תכונות הניתנות למדידה, ובהן [[מנת משכל|מנת המשכל]]. אמונה זו הביאה אותו להבעת דעות קיצוניות, כגון תמיכה בהגבלת ה[[נישואין]] על פי תכונותיהם התורשתיות של ההורים. גולטון לא היה הראשון שהמליץ לשלוט על הזיווגים האנושיים, אך היה הראשון שדן בנושא התורשה ו[[פיקוח ילודה|השליטה על הילודה]] באמצעים סטטיסטיים. כמו כן, היה הראשון ליישם את תורת האבולוציה והברירה הטבעית על ה[[חברה (סוציולוגיה)|חברה]] האנושית. אולם, תחת ידיו פושטה תורת האבולוציה מהשפעות הסביבה על תהליכי הברירה הטבעית, והודגשה חשיבות הפן התורשתי בלבד. דרך מושגי הברירה הטבעית נראה הדיון על גזעים שונים כתיאור של מלחמת הישרדות שמתחוללת בין הגזעים. העיסוק בדעיכת [[האדם הלבן|הגזע הלבן]] קיבל נקודת מבט חדשה ונוסח במינוח מדעי חדש. פרספקטיבת המאבק הטעינה את ה[[שיח (מדעי החברה)|שיח]] על הגזע בתחושת דחיפות, וברצון לפעול וליישום מסקנות מדעי הגזע על החברה, לנוכח מה שנראה כהתדרדרות מהירה של המין האנושי ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]].
 
כיום נראה כי [[מנת משכל]] היא עניין מורכב מכדי להיות נמדדת ומכומתת על פי מדדים כגודל הגולגולת, או המרחק בין אחורי הראש וקדמת הראש, וכי לגורמים סביבתיים השפעה על יכולותיו השונות של האדם. דעותיו של גולטון, שנראה היום כי הן מוטעות, היו בעלות השפעה שלילית על התפתחות מדע ה[[פסיכולוגיה]] והובילו בעקבותיהן אסכולות שיצרו שינויים חברתיים שליליים, כהגבלות על ה[[הגירה]] ב[[ארצות הברית]], [[עיקור כפוי|עיקורם]] של בעלי "מנת משכל נמוכה" ותופעות שליליות נוספות, ששיאן בחוקי "[[תורת הגזע|השבחת הגזע]]" ב[[גרמניה הנאצית]]. הגדרת האאוגניקה של גולטון די רחבה, ורוב [[רפואה גנטית|הרפואה הגנטית]] בת זמננו נופלתנמצאת לתחומהבתחומה, אולם לאחר [[מלחמת העולם השנייה]] הפך המושג לכינוי גנאי ורוב הגנטיקאים העכשוויים מסרבים לראות בגולטון את מבשר המדעתחום-הידע שלהם.
 
===ניסוייו בצילום===