כלכלת ישראל – הבדלי גרסאות

ב[[אפריל]] [[2009]], הכריז שר האוצר [[יובל שטייניץ]] על החלטתו להעביר את ישראל לתקציב דו-שנתי לראשונה בתולדות המדינה. תקציב זה אושר ב[[יולי]] של אותה השנה.{{הערה|{{הארץ|מוטי בסוק|שטייניץ: "אין מנוס מתקציב דו-שנתי"|1.1254655|6 באפריל 2009}}}} בראשית כהונתו של שטייניץ, נקטה ישראל במדיניות של העלאת מיסים ובראשם העלאת [[מס ערך מוסף]] מכ-15.5% לכ-16.5% ב[[יולי]] 2009. מדיניות זו הגיעה לסיומה ב[[ינואר]] [[2010]], עם הורדת מס הערך המוסף לכ-16%. ב[[יולי]] [[2010]], החל מהלך נוספתנוסף של העלאות מיסים, בהעלאה נוספת במס על [[סיגריות]]. במהלך שנת [[2011]], נערכה שביתת הרופאים אשר התקיימה כארבעה וחצי חודשים והפכה לשביתה הארוכה ביותר בתולדות מדינת ישראל. בקיץ 2011, פרצה [[המחאה החברתית בישראל 2011|המחאה החברתית]] עקב עלייה הדרגתית של כ-38.5% במחירי הדיור ביחס לשכר הממוצע במשק בין השנים [[2007]] עד 2011. ב-[[26 ביולי]] 2011, הממשלה הציגה תוכנית מסודרת לטיפול בסוגיות שהעלו המפגינים. ב-[[8 באוגוסט]] אותה השנה, מינה ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]] ועדה בראשותו של פרופ' [[מנואל טרכטנברג]] לגיבוש המלצות לטיפול בבעיות הדיור. ועדה זו התכנסה והגישה את המלצותיה ב-[[26 בספטמבר]] 2011 לנתניהו, אך חלק מההמלצות לא התקבלו על ידו. חלק אחר מהמלצות הוועדה יושמו ובראשן ההצעה ליישם חוק חינוך חובה גם לילדי גנים, לפתוח את השוק לייבוא מוצרי מזון, להוריד מכסים על מוצרים נוספים ולעצור את הורדת המיסים הישירים. ב[[יולי]] [[2012]], חזר שטייניץ על מהלך של העלאת מיסים, במסגרתו הועלה מס הקניין על סיגריות ובירה, מס ערך מוסף עלה לכ-17%, והוחלט על העלאת שיעור מס ההכנסה ודמי הביטוח הלאומי החל מ[[ינואר]] [[2013]].{{הערה|{{ynet|אביטל להב|הגזירות הכלכליות נמשכות: מס הכנסה יגדל ב-1%|4261224|27 ביולי 2012}}}}