המשלחת הצפונית – הבדלי גרסאות

החששות לגבי כוחה העולה של סיעת השמאל, והשפעת השביתה על יכולת ממשלת גואנגזו לגייס כספים, שהיתה תלויה במידה רבה בסחר החוץ, הביאו להגברת המתיחות בתוך החזית המאוחדת. על רקע זה, החל צ'יאנג, שהתמודד על תפקיד מנהיג הקואומיטאנג,, לגבש את כוחו לקראת משלחתמבצע צבאיתצבאי גדול כנגד השליטים המצביאים בצפון.

ב- [[20 במרץ|20 במארס]] [[1926]] הוא ביצע טיהור של מתנגדיו הקומוניסטים למסע המוצע של מממשלתממשלת גואנגג'ואו וצבאה, הידועההידוע בשם ״מרד״[[מרד קנטון״קנטון]]״. במקביל, עשה צ'יאנג מהלכים פייסניים כלפי [[ברית המועצות]], וניסה לאזן את הצורך בסיוע סובייטי במאבק נגד השליטים הצבאיים, וחששותיו לגבי ההשפעה הגוברת של הקומוניסטים בתוך [[מפלגת העם (פירושונים)|מפלגת העם]]. [22] [23] בעקבות המרד בקנטון, צ'יאנג ניהל מו"מ לפשרה, שבו הוצאו חברי המפלגה הקיצונית, כגון [[וו טייה-צ'נג]], מתפקידם. בכך הצליח צ'יאנג להוכיח את תועלתו לנותן חסותו הסובייטי - [[יוסיף סטלין|ג'וזף סטלין]]. הסיוע הסובייטי לממשלת הקואומיטאנג יימשךנמשך, וכך גם שיתוף הפעולה עם המפלגה הקומוניסטית הסינית. [[קואליציה]] שבירה בין אנשי הימין-מרכז בהנהגת צ'יאנג, לבין אנשי השמאל של המפלגה הקומוניסטית הסינית,. הקואלציה הצליחה להחזיק מעמד והניחה את היסודות למשלחתל״משלחת הצפוניתהצפונית״. [24] [25]

ב- [[1926]] היו שלושה קואליציות גדולות של [[תקופת המצביאים|מצביאים צבאיים]] בכל רחבי סין, שהיו עוינות את הממשלה בגואנגג'ואו. הכוחות של [[וו פאיפו]] כבשו את מחוזות [[חונאן|הונאן]], [[חוביי|הוביי]] והנאןו[[חנאן|הנאן]] הצפוניים. הקואליציה של [[סאן צ'ואנפנג]] היתה בשליטהשלטה על מחוזות [[פוג'יין|פוג'יאן]], [[ג'ג'יאנג]], [[ג'יאנגסו]], [[אנחווי]] וגו[[ג'יאנגשי]]. הקואליציה החזקה ביותר, בהנהגתו של [[ג'אנג זואולין, ראש ממשלת בייאנג והקואולציה שלדזוו-לין|ג'אנג פנגטיאןדזואו-לין]], שלטה במנצ'וריה, בשאנדונגב[[שאנדונג]] ובג'ילי. [26] כדי להתמודד עם המשלחת הצפונית, ג'אנג זואלין בסופו של דבר כינס צבא ברית של מצביאים של צפון סין.