ירון גולן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Johnkatz1972 (שיחה | תרומות)
Johnkatz1972 (שיחה | תרומות)
שורה 15:
 
==הוצאת הספרים==
ב-[[1986]] ייסד גולן את הוצאת הספרים: "הוצאת ירון גולן". המוטו של ההוצאה היה מתן במה לריבוי הקולות של התקופה, ובגישה זו היה בין הראשונים שהגשימו את התפיסה ה[[פוסט-מודרניסטית]] ("כל דבר [[אותנטיות|אותנטי]] ראוי להתפרסם ורק הקורא הוא ה[[צנזורה]]"). ההוצאה התקיימה ללא צוות שכיר, אלא בהנהלת גולן עצמו ובני משפחתו (אמו ואשתו בתיה בעיקר). ההוצאה הוציאה כ-1200 כותרים. גולן לא דרש תשלום מסופרים בהם האמין, ודרש סכומים נמוכים יחסית מסופרים שהגיעו אליו, ואף זאת רק בשנים האחרונות. גולן לא ראה בהוצאה כפעילות עסקית למטרות רווח, אלא שליחות תרבותית-חברתית. הספרים לא זכו לפרסום, לא להפצה מסודרת ולא ל[[יחסי ציבור|יחצ"נות]].
 
גולן תמך ב[[משורר]]ים, ובין ספרי שירה שלא נודעו בציבור הוציא לאור גם משוררים ידועים ומפורסמים כידידו הטוב [[דוד אבידן]] ("עלילות דני מחונני" ו"ראש לשועלים"), [[מנחם בן]] ("אין שירה בלתי מובנת"), [[דפנה שחורי]], [[משה בן הראש]], [[מתי שמואלוף]] ואחרים. כן הוציא לאור את הגיליון האחרון של כתב העת "[[עכשיו]]" בעריכתו של [[גבריאל מוקד]] וחוברות השירה "הנה" בעריכת [[נתן זך]]. הוא הוציא לאור ספרים רבים (כ-200, לפי [[אלי אשד]]) של זכרונות [[ניצולי השואה]], בהם ראה ערך מיוחד. הוא הוציא לאור ספר שירה וספר [[פרוזה]] בכל שבוע ו[[רומן היסטורי]] אחת לשלושה חודשים, כ-120 ספרים בשנה. בין סופרי הפרוזה שהוציא היו [[אהרן אמיר]], [[צבי הרמן]], [[אריה קרישק]], [[משה גרנות]], אילן עמית ואחרים. היה המו"ל של [[היסטוריה צבאית|ההיסטוריון הצבאי]] השנוי במחלוקת [[אורי מילשטיין]] והוציא רומנים היסטוריים וספרי [[מדע פופולרי]]. ירון גולן הוציא תרגומים רבים של ספרות קלאסית ומודרנית ומבחינתו, אמר, לא הייתה לו כל בעיה להוציא לאור אף את "[[מיין קאמפף]]" של [[אדולף היטלר]], אשר יצא לבסוף בתרגום חלקי בהוצאת "אקדמון".{{דרוש מקור}}
שורה 23:
ידידו, המשורר [[ישראל בר-כוכב]], תיאר אותו: "הוא היה אשף בעניין הסופרים העברים מסוף [[המאה ה-19]] ועד אמצע [[המאה ה-20]]; לא היה דבר שלא ידע עליהם. הוא היה אדם מבריק, [[אקסצנטריות (התנהגות)|אקסצנטרי]], לא תמיד מובן. הוא עזר לאנשים והוציא ספרים על חשבונו כשלא יכלו לשלם לו. העניין הכלכלי פחות העסיק אותו, אלא יותר העניין הספרותי והחברתי".{{הערה|{{הארץ|שירי לב-ארי|מת העורך והמו"ל ירון גולן|1.1380219|ינואר 2007}}}}
 
על אף שהיה דמות מקובלת בקרב קבוצת [[אינטלקטואל]]ים, רובהיו אנשי הספרותספרות בישראל, ובמיוחד בממסד המו"לות, מתחושמתחו על גולן ביקורת קשה.על הואכך לאשלא עשה הבחיןאבחנה בין ספרים "חשובים" ו"בלתי חשובים", "ראויים" ו"בלתי ראויים",. ואףאף על פי שהוציא כמות גדולה של ספרים חשובים לכל הדעות, הוציא גם ספרים בעלי איכות ירודה וכאלה שעורכי הוצאת ספרים ממסדית לא היו מוציאים לאור. בראשית דרכה של ההוצאה, היתה פחות הקפדה בתהליכי הפקת הספר, והדבר נבע גם מהעדר מימון מצד המחברים. גולן הצהיר אז שהתוכן חשוב מן הצורה, ולא השקיע בצורה החיצונית.אך בשנים האחרונות של ההוצאה השתפרה האיכות האסתטית והחומרית של הספרים, נעשו עריכות והגהות על ידי עורכים מקצועיים דוגמת תנחום אבגר ומנחם בן, הספרים יצאו לאור ב[[(כריכה קשה]], היו בהם איורים, תצלומיםצילומים בגוף הטקסט, עריכה לשונית ועוד).
 
גולן נודע במנהגו להופיע בפורומים שונים ולהטיח ביקורת קשה, בלשון חדה ונחרצת, בפני אנשי הממסד הספרותי. הוא כפר בתפיסה המקובלת שהוצאה לאור היא עסק כלכלי וראה במי שהפיק רווח מהוצאת ספרים שרלטן אנטי-תרבותי.