ירון גולן – הבדלי גרסאות

 

==הוצאת הספרים==

 

גולן תמך ב[[משורר]]ים, ובין ספרי שירה שלא נודעו בציבור הוציא לאור גם משוררים ידועים ומפורסמים כידידו הטוב [[דוד אבידן]] ("עלילות דני מחונני" ו"ראש לשועלים"), [[מנחם בן]] ("אין שירה בלתי מובנת"), [[דפנה שחורי]], [[משה בן הראש]], [[מתי שמואלוף]] ואחרים. כן הוציא לאור את הגיליון האחרון של כתב העת "[[עכשיו]]" בעריכתו של [[גבריאל מוקד]] וחוברות השירה "הנה" בעריכת [[נתן זך]]. הוא הוציא לאור ספרים רבים (כ-200, לפי [[אלי אשד]]) של זכרונות [[ניצולי השואה]], בהם ראה ערך מיוחד. הוא הוציא לאור ספר שירה וספר [[פרוזה]] בכל שבוע ו[[רומן היסטורי]] אחת לשלושה חודשים, כ-120 ספרים בשנה. בין סופרי הפרוזה שהוציא היו [[אהרן אמיר]], [[צבי הרמן]], [[אריה קרישק]], [[משה גרנות]], אילן עמית ואחרים. היה המו"ל של [[היסטוריה צבאית|ההיסטוריון הצבאי]] השנוי במחלוקת [[אורי מילשטיין]] והוציא רומנים היסטוריים וספרי [[מדע פופולרי]]. ירון גולן הוציא תרגומים רבים של ספרות קלאסית ומודרנית ומבחינתו, אמר, לא הייתה לו כל בעיה להוציא לאור אף את "[[מיין קאמפף]]" של [[אדולף היטלר]], אשר יצא לבסוף בתרגום חלקי בהוצאת "אקדמון".{{דרוש מקור}}

ידידו, המשורר [[ישראל בר-כוכב]], תיאר אותו: "הוא היה אשף בעניין הסופרים העברים מסוף [[המאה ה-19]] ועד אמצע [[המאה ה-20]]; לא היה דבר שלא ידע עליהם. הוא היה אדם מבריק, [[אקסצנטריות (התנהגות)|אקסצנטרי]], לא תמיד מובן. הוא עזר לאנשים והוציא ספרים על חשבונו כשלא יכלו לשלם לו. העניין הכלכלי פחות העסיק אותו, אלא יותר העניין הספרותי והחברתי".{{הערה|{{הארץ|שירי לב-ארי|מת העורך והמו"ל ירון גולן|1.1380219|ינואר 2007}}}}

 

 

גולן נודע במנהגו להופיע בפורומים שונים ולהטיח ביקורת קשה, בלשון חדה ונחרצת, בפני אנשי הממסד הספרותי. הוא כפר בתפיסה המקובלת שהוצאה לאור היא עסק כלכלי וראה במי שהפיק רווח מהוצאת ספרים שרלטן אנטי-תרבותי.