אורי דרומי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה, עדכון, עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 19:
|תאריך לידה=[[1944]]
|תאריך פטירה=}}
'''אוּרי דרומי''' (נולד ב-[[1946]]) הוא [[עיתונאי]] ו[[נווט]] [[ישראלי]]. שימש כ[[עורך]] [[בטאון חיל האוויר|ביטאון חיל האוויר]], עורך הוצאת [[מערכות]], מנהל [[לשכת העיתונות הממשלתית]], כתב ב"[[הארץ]]" ויושב ראש הוועד המנהל של תיאטרון "מיקרו".
 
== ביוגרפיה ==
שורה 31:
 
=== שירותו בחיל האוויר ===
אחרי סיום קורס הטיס, שובץ דרומי ב[[טייסת הפילים]], שם שירת במשך כ-37 שנים{{הערה|שם=משב|{{אתר חיל האוויר|נתנאל שלומוביץ|משב רוח דרומי|1274-22029|1 בפברואר 2004; מתוך גליון 155 (256)}}}}. דרומי שירת כ[[נווט קרב|נווט]] ב[[מלחמת ששת הימים]], ב[[מלחמת ההתשה]], ב[[מלחמת יום הכיפורים|]] וב[[מלחמת יום הכיפורים ובמלחמת לבנון הראשונה.]].
 
הוא הוסמך להיות נווט מבצעי בחודש מרץ 1967, שלושה חודשים לפני פרוץ מלחמת ששת הימים{{הערה|שם=משב}}. לאחר מכן מילא דרומי תפקידים שונים בחיל האוויר: מפקד גף נווטים בטייסת הפילים, סגן מפקד [[טייסת]] תעופה ב[[בסיס חיל האוויר לוד]], ראש ענף חינוך, ועורךעורך [[בטאון חיל האוויר]]. הוא המשיך לשרת כנווט ב[[מלחמת לבנון הראשונה]] ומונה למפקדומפקד הוצאת [[מערכות]] של צה"ל, תפקיד אותו מילא במשך שבע שנים. השתחרר מצה"ל בדרגת [[אלוף-משנה]].
 
=== לאחר השירות הצבאי ===
בשנת 1989 יצא דרומי לשליחות ב[[לוס אנג'לס]] כנציג [[ההסברה הישראלית|הסברה]] של [[ההסתדרות הציונית]] ב[[צפון אמריקה]].
 
בשנת [[1992]]{{הערה|שם=הארץ}} מונה על ידי [[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]], [[יצחק רבין]], לתפקיד מנהל [[לשכת העיתונות הממשלתית]] ובתפקיד זה, ניצח על מבצע התקשורת בטקס חתימת הסכם השלום עם ירדן בערבה.
 
ולאחר [[רצח יצחק רבין|רצח רבין]], ארגן את סידורי העיתונות לקראת [[הלוויית יצחק רבין|ההלוויה]]. דרומי שימש מנהל [[לע"מ]] עד לשנת 1996{{הערה|שם=הארץ}}.
שורה 44:
בתום עבודתו בלשכת העיתונות הממשלתית, הצטרף דרומי ל[[המכון הישראלי לדמוקרטיה|מכון הישראלי לדמוקרטיה]], שם הקים את מחלקת הפרסומים ושימש כמנהל הקשרים הבינלאומיים של המכון.
 
בשנת 2007 התמנה כמנכ"ל משכנות שאננים וארגן פסטיבלי סופרים בינלאומיים. ב-2013 הקים את מועדון [[העיתונאים]] ירושלים - ([http://www.jerusalempressclub.com Jerusalem Press Club] (JPC - ארגון ב[[משכנות שאננים]] בירושלים, שמטרתו לספק לכתבים זרים גישה למקבלי החלטות ומומחים ישראלים, תוכן תקשורתי ועוד.
 
דרומי כותב ב"[[הארץ]]" [[ביקורת ספרות|ביקורות ספרים]] ובשנים 2001 עד [[2012]] היה [[בעל טור]] שבועי בשם "אחרי מות", שאותו יסד ושבו כתב [[ביוגרפיה|ביוגרפיות]] קצרות על אישים שנפטרו לאחרונה{{הערה|{{mako|אביב הורביץ|שובו של הדנקנר|bab328b92b82b31006|culture-weekend/media-fights|22 בנובמבר 2012}}}}. נמנה גם עם כותבי החידה השבועית "[[מי היה האיש שהיה]]". כמו כן, יש לו טור קבוע על ישראל ב[[מיאמי הרלד]].
שורה 50:
כתב את הספרים: "טיסה קרבית" - סיפורים ועלילות בשחקים (איורים: מיקי עמית), את הרומן "התחייבות" ושני קובצי סיפורי מלחמה: "מלחמות גדולות, סיפורים קטנים" ו"ערפל הקרב: מלחמת העולם השנייה שלא הכרתם (איורים מיקי עמית). כן תרגם והוציא לאור את הספרים "סגן באלג'יריה" ו"מלחמת אלג'יריה", וערך את הספר "הטרגדיה האלג'יראית"{{הערה|שם=הארץ}}. בשנת 2019 הוציא ספר זיכרונות, "מכיסא הנווט: פרקי חיים בארץ סוערת," בהוצאה עצמית.
 
{{ש}}דרומי גר ב[[ירושלים]]. הוא נשוי לדוקטור דליה דרומי, לשעבר [[מנכ"ל|לשעבר מנכ"ל]]ית עמותת "[[במקום]]", ואב לשלושה: יעל, דני ושי.
 
== קישורים חיצוניים ==