צביקה גרינגולד – הבדלי גרסאות

לאחר המלחמה שירת גרינגולד בצבא הקבע למשך שנה ולאחר מכן שב לקיבוץ [[לוחמי הגטאות]] בהבו עבד בבריכות הדגים בגידול [[קיפון בורי|בורי]], [[קרפיון]], אמנון וכסיף.{{הערה|{{מעריב|דוד זוהר|כוח צביקה לוכד דגיגי בורי|1978/10/15|02601}}}} בהמשך קיבל תואר ראשון ב[[כלכלה]] וניהול מ[[המרכז האקדמי רופין]]. בשנת [[1991]] התיישב עם משפחתו ביישוב [[קורנית (יישוב)|קורנית]] שב[[גוש שגב]]. גרינגולד המשיך בשירות בשריון במסגרת כוחות המילואים, והשתחרר בדרגת [[דרגות צה"ל#אלוף-משנה|אלוף-משנה]]. גרינגולד התמחה בניהול, ובמשך שנים שימש בתפקידי ניהול, בתחילה במסגרת [[מפעל]] [[טבעול]] שהיה שייך לקיבוצו, לוחמי הגטאות, ולאחר מכן בגופים מסחריים שונים. באמצע שנות ה־90 שימש כמנכ"ל [[תעשיות אלקטרוכימיות]]. בשנת [[1998]] מונה למנכ"ל [[בתי הזיקוק בחיפה|בתי הזיקוק לנפט בחיפה]], ובשנת [[2001]] פתח עסק עצמאי לייעוץ ויזמות. גרינגולד כיהן [[דירקטוריון|בדירקטוריונים]] של חברות ציבוריות שונות בהן [[תפרון]] ו[[הבנק הבינלאומי]]. ב-[[2016]] רכש יחד עם [[משה לוי (חייל)|משה לוי]] והיזם ישראל לנג את [[יקב ססלוב]].{{הערה|{{גלובס|שירי דובר|מנכ"ל הבורסה חרד לשוק העבודה ומודל הסיכונים החדש של אנטרופי|1001106142|24 בפברואר 2016}}}} באותה שנה גם קיבל את אות "יקיר משגב" ואת אות [[האגודה לארץ ישראל יפה]].{{דרוש מקור}}